מתחילה מחדש – פרק א'

מריה חזרה מבית הספר, לבושה בחולצת בית ספר חומה בהירה, מעין סריג, וטייטס שחור. מגפי הבוקרים שלה הוסיפו למראה, אך העובדה שנראתה בסדר גמור- לא היו לה פצעונים, עיניה היו חומות בורקות וריסיה ארוכים, ושערה מסתלסל בקצוותיו. את הפוני המעצבן נהגה לאסוף כ"קן ציפורים" מעל הראש.
כך נראתה באותו יום, בעודה שותה את התה החם שלה. היא חייכה והייתה שמחה למרות מצבה החברתי ה… איך נאמר בעדינות? עלוב?

יומני היקר,
14:40 היום היה יום רגיל למדיי- צחקתי עם חברותיי המעטות, והתעצבנתי מיחסם המעליב של הילדים כלפיי. מזמן התחלתי להסתובב עם עדשות, אך עדיין קוראים לי בשקט, מאחורי גבן של המורות "משקפופרית" ו"חננה", למרות שהשגיי ירדו והחשבתי לפחות חנונית בגלל תלמידה חדשה, מצטיינת, שמקבלת רק מאיות- והיא בין חברותיי היחידות. חוץ ממנה- שמה הוא נלי- ישנן גם צ´לסי המצחיקה, קייסי המוזרה (הן תאומות) ודליה, נערה חדשה, יהודייה וישראלית שהצטרפה לכיתה לפניי כמה חודשים ומשקפייה גרמו לה להצטרף לחבורת המנודות. לא חל שיפור במעמד החברתי שלי, אך עוד מעט השנה נגמרת, אז מה אכפת לי?

בעודה שותה את התה וכותבת ביומנה נכנסו הוריה, אמה אדומה ממאמץ ואביה תומך בגבה בכדיי שלא תתעלף, ועל פניו פרצוף נבוך. "רצינו למשוך את זה עוד קצת זמן, אך התאריך הכי מאוחר שיכולנו להעביר את הדברים הוא ביום האחרון של שנת הלימודים, כי אחריה חברת ההובלה הקבועה שלנו בחופש לאורך כל חופשת הקיץ" אמר אביה, ועל פניה של מריה נסוך מבט מבולבל. להעביר את הדברים? חשבה לעצמה. "עוברים דירה" אמרה אמה, "המצב הבריאותי שלי לא מאפשר לי להמשיך לחיות פה, לכן עוברים לכפר לא ממש רחוק, אך גם לא קרוב, בו אוכל להחלים או לפחות לשפר את מצבי". לא חשבתי שהמצב חמור עד כדיי כך. אמא חיה בעיר כבר שנים, ועד כה לא חשבה על לעבור דירה למרות התלונות שלי על חדר קטן כל כך, שעוד עליי לחלוק עם אחי ואחותי התאומים, והמיטות שנוספות מקטינות את החדר אף יותר! חשבה מריה, ובקול אמרה "לא ידעתי שהמצב…" אך אביה קטע אותה ואמר "הוא לא- אבל הוא עלול להחמיר".

14:50 אני לא מאמינה. אנחנו עוברים! לכפר! עדיין לא החלטתי אם זה טוב או רע.
חסרונות המעבר- אתרחק מכל חברותיי, המורים שהתרגלתי אליהם במשך שבע השנים האלה, והכי חשוב- מקרוביי המשפחה שגרים בבניין- הריי הם לא עוברים.
יתרונות המעבר- אוכל להתחיל מחדש- סוף סוף לא אהיה החנונית המשקפופרית!