משוחררת

מה היא המילה הזו? מה היא מנסה לומר, להעביר?
הייתי בטוחה שזה להפסיד, שזה להוריד מהאגו. שזה להגיד: הנה אני, קדושה מעונה- עושה הכול בשביל האדם המסויים והנוראי הזה או בשבילך- החלק המעצבן בתוכי. הנה אני אומרת לו; אני כולי בשבילך- רק תגיד מה תרצה ואתן.
אותו האח הקטן שמנדנד לך לקנות לו סוכרייה בזמן שאת חייבת ללמוד למבחן. השיעורים הארוכים האלה שרק מתמציתם ניתן לדלות חשיבות וליצור מכך סיכום שאותו את יכולה ממילא להעתיק מחברה.
לא בא לך לוותר.
את לא רואה אף סיבה, אף מטרה.

את ממשיכה בחייך בכל מקרה, הרי את יודעת מהו גילך ולאן הגעת. את לא קטנה או קשת הבנה.
עברת המון וחשבת המון.
את חכמה, את טובה. את יודעת הרבה על החיים.

את ממשיכה ללכת במסלולך הבנוי היטב שרק לעיתים יש בו בורות קטנים המפריעים לך ומעכבים אותך, אבל את עדיין ממשיכה.
ברגע אחד, בקטע מסויים של המסלול, את רואה בור ענק מולך.
את יודעת שאותו לא תוכלי לעקוף, שעליו לא תוכלי לדלג.
את תקועה עכשיו.

את נאלצת לשבת על הקרקע ולחשוב. רק לא שוכחת להסתכל מסביבך ולבדוק אם יש מישהו שקולט אותך ממסלולו ומגחך. את חוששת שתאלצי לשוב לתחילת המסלול.
כעת אין ברירה. את נכנסת לתוכך ומתחילה לחפור. מחפשת במשך זמן רב.
יש איזה משהו שסגור בפנים, את יודעת. אבל עדיין מסובך למצוא.
כשזה קורה ואת מצליחה לתפוס אותו חזק שלא ייפול, את עייפה ומותשת. ובשארית כוחותייך את פותחת אותו ונדהמת מעוצמת הגילוי.
הרוך וההבנה מהגילוי עוזרים לך ואת מוצאת את עצמך עושה דבר שלא חלמת שתעשי. את מתרככת, את מורידה מאישיותך האיתנה. את מבינה.

לפתע, את מקבלת את זה שכאשר את מורחדה מעצמך וגם הצד השני- את רק מעלה, כמו ששלילי ושלילי יוצר חיובי. וכשעובר זמן ואת ממשיכה ללכת במסלולך שנהיה מתוקן באורח פלא, את מתחילה להבין ולהפנים את העוצמות ובעיקר את תחושת השחרור. הרי קיבלת את כוח הויתור.

כעת את נקייה מכל עול, כעת את חופשייה.