מרדף ברשת – ללכת עם הזרם (חלק ב')

"מה קרה, לוח אם?" שאל דיג'יט, בעודו מרחף בגובה של בערך כמטר וחצי מעל הרצפה.
"זה האקר." אמרה לוח אם. "הוא בנה פסל גדול שמפיץ צליל בלתי נשמע בתדר גבוה מידי ליצורי-סייבר. הצליל הזה חודר למוח ומשכנע אותם לצאת כנגדי."
"איפה הפסל הזה?" שאל דיג'יט.
על התמונה של לוח האם הופיעה תמונה גדולה – מפה.
במפה נרשמו המקומות בהם יש לעבור.
"אם כך," אמרה אינז, מצביעה על המפה. "אנחנו צריכים לעבור קודם כל את הנהר הזה."
"נהר התנינים?!" שאל דיג'יט באימה.
"אל תדאגו – נעבור אותו!" הכריזה ג'קי.
"ומשם לאן?" שאל מאט.
"משם נעבור היישר למחבוא של האקר – שם הפסל." הסבירה אינז.
"אם כך אנחנו חייבים למהר!" קרא דיג'יט.
"אבל מה אם תפגע?" שאל מאט.
"יש לי פתרון!" קרא דיג'יט.
הוא הוציא מהמחסן בבטן שלו זוג אוזניות ושם על אוזניו.
"איך תשמע אותנו?" שאלה ג'קי.
"האוזניות מעוצבות במיוחד כדי שלא אשמע קולות גבוהים מידי או נמוכים מידי." הסביר דיג'יט.
"אם כך – בואו נצא!" קרא מאט.
הם עזבו את החדר.
"אז לאן בדיוק אנחנו צריכים להגיע?" שאלה ג'קי.
"יש לי את המפה במחשב." אמרה אינז – והוציא את המכשיר שלה.
"הנה – אנחנו נמצאים כאן." היא הצביעה על חלק במפה. "והפסל כאן."
"כלומר שהנהר בכיוון הזה!" קרא מאט והצביע לעבר כיוון מערב.
…
הם רצו במהירות עד שהגיעו לבסוף לגדת הנהר.
"היי, תראו, סירה!" קרא מאט.
"כמה נוח." אמרה אינז.
הם רצו אל הסירה הלבנה שעגנה במזח עשוי העצים.
המים הכחולים שרצו תנינים שהביטו ברביעייה בעיניים רעבות.
החול בגדות הנהר היה צהוב כהה ומסמא עיניים.
"היי!" קראה אינז. "תראו את השלט הזה."
על הסירה הוצב שלט לבן עם אותיות אדומות.
"יש להפעיל את הסירה בעזרת הבטריות ובעזרת שימוש בחמישים סייבר-וואט בדיוק." הקריא דיג'יט.
"אילו בטריות יש לנו?" שאלה ג'קי.
דיג'יט שלף קופסאות מהמחסן שלו.
"יש כאן שש בטריות של עשרים וארבע, שלוש של שש עשרה ושתי בטריות של עשר." אמר דיג'יט.
"אם כך, אנחנו צריכים למצוא סכום בבטריות שייתן לנו חמישים." אמרה אינז. "מה ייתן לנו חמישים?"
"חמישים הוא מספר עגול, אז אם נחבר מספרים עגולים נגיע אליו." אמר מאט.
"חמישים מתחלק בעשר, נכון," אמרה ג'קי בחיוך "אם כך, אם ניקח מספיק בטריות של עשר – נגיע לחמישים!"
היא לקחה מדיג'יט את קופסאת הבטריות שמכילות עשרה סייבר-וואט.
"בואו נספור כמה סייבר-וואט יש לנו כאן," אמרה אינז. "נספור בקפיצות של עשר: עשר… עשרים…"
"עשרים?" שאל מט. "זה לא מספיק."
"אני יודעת." אמרה ג'קי בייאוש. "איך נשיג חמישים סייבר-וואט בדיוק?"
"ובכן." אמרה אינז. "יש לנו גם עשרים וארבע ושש עשרה, והם ביחד יוצרים ארבעים."
"אם כך יש לנו מספר עגול!" קראה ג'קי. "והארבעים ועוד העשר ייתנו לנו חמישים!"
דיג'יט הוציא את כמות הבטריות המתאימות.
"בואו נראה," אמרה אינז. "עשרים וארבע."
מאט הכניס פנימה את הסוללה המתאימה.
"שש עשרה – ביחד זה ארבעים."
מאט הכניס את הסוללה השנייה.
"ולבסוף עשר." אמרה אינז.
מאט הכניס את הסוללה השלישית והסירה הופעלה בקול חזק של מנוע.
"יש!" קראה ג'קי.
"עשינו את זה!" אמר מאט.
ארבעתם התיישבו בסירת המנוע.
דיג'יט לקח על עצמו את תפקיד הנווט, והעביר אותם דרך נהר התנינים הרחב.