מלחמת המעמדים – הצצה לפרק הראשון

תמר לעסה מסתיק ברעש שפוצץ את עור התוף של אמה, שנתקעה לשבת לידה עד שינוי המקומות הבא.
"אולי תפסיקי?" סיננה אמה, והמשיכה להעתיק בשקט, בכתב ידה המעוגל והמסודר.
"לא באלי" אמרה תמר והמשיכה ללעוס ברעש הולך וגובר.
"למה?" שאלה אמה בטון מיוסר, "למה? מה עשיתי רע שזה מגיע לי?".
"סתמי ותחייכי, אבלה, את צריכה להיות מאושרת שאני יושבת לידך ולא אחת החברות החנוניות שלך שהן… אוי רגע- אין לך חברות!" ענתה תמר וציחקקה ברשעות.
ברגע זה פסקה אמה מהריב המטופש אליו נקלעה- בכלל, היא חרגה מאופייה בגלל הנערה הזו, עם השער הקצר והעיניים החומות. "היא בכלל נראת כמו חנונית" חשבה לעצמה, "אם לא הייתה פאקצה, אולי הייתי מנסה להתיידד איתה".
"טוב, תלמידים. נתחיל בשאלה…."