לא פייר!
"זה לא הוגן!" אמרתי לשירי, היא ניסתה להכריח אותי לשנות את מה שכתבתי על עצמי באתר שהיא הכירה לי, זה היה אתר לחברים לעט. בהתחלה היא אמרה לי לשנות אותו כי הוא היה משעמם, ולא סיפק מידע עלי, ובנוסף, ההתחלה של מה שכתבתי, "העתיק ממנה". מה יכולך להיות מעתיק במשפט:
"שלום אני ג'ן, והנה קצת מידע עלי." אוקי היא כתבה אותו דבר, אבל עם השם שלה.
ועכשיו, היא אומרת לי שאני משוויצה, כי כתבתי על עצמי מידע, שלדעתה זה היה משוויץ.
"אבל אני לא רוצה לשנות שם כלום!, כתבתי שם על עצמי, ואני מרוצה מזה!" צעקתי לה בטלפון. אולי זה באמת קצת משוויץ, אבל מה אני אמורה לכתוב שם? אם מישהו מהאתר הזה של חברים לעט ירצה להיות החבר לעט שלי, הוא אמור להכיר אותי, ואם אני אוריד את המידע שמבחינתה "משוויץ" אז ישאר לי רק התאריך לידה שלי, השם שלי, הצבע האהוב עלי, סוג הסרטים שאני אוהבת וסוג הספרים. לפי דעתי זה לא מספיק, כל אחד יכול לאהוב סוג כזה של ספרים וסרטים, צבע כלשהו, ולכל אחד יש שם ותאריך לידה. אבל מה זה יעזור לילדים שרשומים לאתר הזה, לרצות להתכתב איתי?
"שירי מי ירצה להתכתב איתי בלי שהוא ידע עלי הכל? את מבינה אותי כי את יודעת את כל המידע שכתבתי שם!" אמרתי לה.
תגובות (3)
שלום לקרן,
למה יש לי את התחושה שהסיפור הזה נכתב גם בהשראתי?
אולי מפני שאני מניחה שגם אם החברה שלך אכן זרקה את היומן שלה, הסיפור הזה הוא הדרך הטובה ביותר להבין על מה אני מדברת.
בכל מקרה, נחזור לעסקינו: סיפור מאוד חביב, עם התחלה סוערת, שכבר מכניסה את הקורא לסיפור ולעלילה.
אני מרגישה שבסיפור לא "קורה" שום דבר, ושזה סוג של סיפור "פריקה" (פריקה של רגשות, למקרה שלא הבנת אותי נכון). ניתן לראות כבר מן ההתחלה שאת נסערת (כנראה בזכותי – ובכוונה אני אומרת "בזכותי), ואת מביעה זאת נפלאות בקטע.
רק המלצה קטנה: בסיפור: בעיקר בסיפור פריקה, מומלץ לא לפרט עד הפרט הקטן ביותר, כי זה כבר תלוי בבן האדם, ומתנתק מן הקורא.
בהצלחה, ליסה.
הסיפור נכתב במקור באנגלית, כי חברה שלי גרה באר"הב. זו אכן הייתה פריקה, כי כאשר קראתי את יומנה, וראיתי זאת רציתי לבכות. צנזרתי קטעים רבים, והוספתי פרטים מהדמיון שלי ובסופו של דבר זה קרה.
תודה על התגובה. (מנטע חחברה של קרן ומקרן)
מקסים קרן אהבתי מאד מאד מאד ♥♥♥