כל יום זה אותו הדבר
מדלגת משורה לשורה , מקו לקו , ממילה אל משנהה , ולא משנה מה אני לא יוצאת מהקווים .
זה משהו כזה אצלי , אני פשוט לא מסוגלת לעשות משהו שונה , חייבת להדביק הכול לשגרה הקטנה של האדם הקטן שלי , וזה לא יקרה אף פעם כי אין לי את האומץ לזה .
אין לי את האומץ לחולל שינוי כמוכם , אני לא כמוכם . אף פעם לא הייתי .
" יומני היקר ,
היום , כמו כל יום אחר , רציתי . או , כמה שרק רציתי לגרום לשינוי בחיי העלובים וחסרי המשמעות . כמה שרציתי שעמית יהפוך לאלון , וכמה שרציתי שעפרי תהפוך לקורל . כמה שרציתי את כל הדברים האלה , אבל הם לא קרו . הם לא קרו כי לא יכולתי לעשות שינוי , כמו תמיד והשארתי את עצמי לחיות בשגרה המטופשת וחסרת הרחמים של חיי .
– לקום בבוקר .
– להתארגן לבית הספר ולצאת אליו בהליכה של חצי שעה בחום הנוראי של יולי .
– ללמוד שבע שעות ולחזור הביתה עם ההסעה הצהובה והמסריחה מספריי מסטיק ומריחות של ילדים שמתאמצים בשביל הבנות הכוסיות של השכבה טיפה יותר מידי .
– לאכול את ארוחת הצהריים הקנויה שלי , מכיוון שהאימא הנכה שלי לא מסוגלת להגיע לשיש המטבח כדי לבשל ואחי הגדול עסוק מדי בבת'אני , מלכת השכבה ובלנסות להכניס אותה למיטה .
– עיסוקי הצהריים ; להכין את שיעורי הבית הרבים מהיום הארוך בבית הספר , לעלות לחדר ולבכות כמו ממטרה שלוש שעות , לכתוב ביומן ולרדת לסלון .
– לאכול עם המשפחה חסרת האונים שלי ארוחת ערב , גם היא קנויה .
לראות חצי שעה טלוויזיה בערוץ החינוכי עד ששעון העוצר המדיני לילדים מתחת לגיל 14 מתחיל לטרטר לי את המוח ולהקיף אותו כמו תבשיל מוקפץ מוכן וטעים שהייתי שמחה לאכול .
-לעלות לחדר , להתלבש בפיג'מת הפסים שלי וללכת לישון .
ולמחרת בבוקר לעשות הכול מחדש …
אתה מבין על מה אני מדברת , יומן יקר וקטן ? אתה מבין שאתה הנחמה היחידה של חיי ? שאמי עסוקה בלדאוג שתישאר חיה ואחי עסוק בלרדוף אחרי הנערה היחידה שאי פעם יהיה לו אכפת ממנה ?
לא זו לא אני . לא אחותו , בחורה חתיכה עם שדיים גדולים ותחת קופץ שכל מה שהוא רוצה ממנה הוא לבצע בה את זממו האווילי , ולא יותר מכך .
ובכן , גם מחר הכל יתנהל אותו הדבר .
אני אשב בכיתה באמצע שיעור אזרחות .
אני אחשוב על רעיון לשינוי . לשינוי אמיתי , זה שיתחיל תקופה חדשה בחיי , תקופה טובה יותר .
ושוב , אותו הרעיון יישאר שם , עמוק בנבכי מחשבתי העמומה והקשה כאבן לבה , שלא תיפתח לעולם . "
ככה זה בחיים שלי .
כל יום זה אותו הדבר .
תגובות (2)
האמת העובה על חייך:(
דברי איתי, אני מתגעגעת!!
*עצובה