טרובדור – פרק 3

היו לי שלוש אפשרויות. לקבל את המסוכמות של אבא שלי, ופשוט להיות קליפה מחוסרת תוכן. האפשרות הקלה ביותר. האפשרות לאנשים שלא מוכנים לנצח בשום פנים ואופן. האנשים בלי השאיפות. אפשרות שנייה הייתה, לברוח. האפשרות של חלשי האופי. אלו שלא מוכנים להסכים עם הדעה הנגדית, אז הם פשוט בורחים. האפשרות השלישית – מרד. זה יהיה קשה, זה ייקח זמן אבל אין ספק שזה הדבר שיצליח.
כל הלילה חשבתי מה אפשר לעשות.
למעשה, הדבר היחידי שיכולתי לעשות כרגע היה מרד של האבירים אבל אז פתאום צץ לי רעיון גדול. משהו שאולי יוכל באופן כללי להחליש מאוד את האחוזה, וזה לא היה מרד בדיוק.
♦♦♦
עברתי את טקס החניכה שלי לאבירות במצב יחסית טוב. הם עדיין חשבו שאני לוחם גרוע, והם צדקו. אפילו ביד שמאל שלי אני לא מסוגל להילחם כל כך.
הדבר היחידי שכן הייתי בו, זה הקטע ההומאני. היה לי מין תחביב כזה, להקסים כמה שיותר גבירות בעזרת חרוזים ונימוסים ועוד. הייתה שם גבירה אחת מאוד יפה שדווקא מאוד חיבבתי.
בסופו של דבר, עברתי את הטקס ההוא ואחר כך התחילו להביא אלי את הילדים שיתחנכו לאבירות כדי שיעזרו לי וכאן הכל התחיל.
"איך מאכילים את הסוס?" שאל הילד. אפילו שהילד היה חמוד, שנאתי אותו. הוא ייצג את כל מה שאני בזתי לו, והוא גם היה דומה למארק אז בכלל לא הסכמתי לחבב אותו.
"ככה" אמרתי לו והשלכתי את דלי האוכל אל רצפת הכלוב, בדיוק איך שלא מאכילים.
הוא הרים בקושי את הדלי והשליך.
"נהדר" אמרתי "ועכשיו אני אראה לך איך מטפלים בפרסות"…
פתאום להפתעתי עבר שם אחד האבירים הוותיקים מאוד.
"דוקאס!" הוא צעק.
"לוקאס" אמרתי לו.
"שיהיה" הוא אמר "למה אתה מחנך את הילד בדברים לא נכונים".
"ככה אני למדתי" אמרתי. ניסיתי שלא לחייך או לצחוק, או באופן כללי לעשות שום פעולה שיבין שאני משקר.
הבטתי לו ישר בעיניים.
הוא צמצם אותן.
"יש מחר טורניר" אמר לי "אתה מספר 19".
הוא הלך משם.
"בוא נעזוב את חיות המשק" אמרתי לו.
"אתה משקר לי, אתה מכשיל אותי בכוונה, למה אתה שונא אותי?" הוא שאל אותי.
היו לו עיניים חומות ותמימות.
הושבתי אותו על בול עץ.
"תזכיר לי מה השם שלך" אמרתי לו.
"פטריק" הוא אמר בכעס קטן.
"תשמע, האבירות הזאת זה שקר. אתה יודע שיש בנים של איכרים שלא יודעים אפילו לכתוב? זה לא הוגן, יש כאן חוסר צדק, ואני לא מסכים לחוסר הצדק הזה. כאשר אתה פוגש את הילדים האחרים תסביר להם הכל, אל תגיד לאף אחד שאני אמרתי לך את זה. תגיד גם להם, שלא יגלו מי אמר את זה. יש כאן חוסר צדק. אבא שלי הוא זה ששולט בכל האחוזה, והוא בן אדם רע, קר, חסר נשמה. למען האמת, פתאום ברור לי למה אני נחשב לצאצא השטן. יש לי אבא כזה" אמרתי.
"למה אתה צאצא השטן?!?!" שאל אותי פטריק בפאניקה.
"אתה אבל לא מגלה את זה" אמרתי לו.
"נשבע" אמר פטריק.
"אני שמאלי" אמרתי לו.
הוא פער עיניים.
"איך הצלחת להיות אביר?!" הוא שאל אותי.
האמת שהתחלתי לחבב את הילד. מודה.
"אז מה אתה עומד לעשות?" הוא שאל אותי.
"אתה תראה, אבל תגיד את זה לכל שאר המתחנכים לאבירות, תסביר להם, תחשבו מה אתם יכולים לעשות. אל תפחדו למרוד" אמרתי לו.
הוא חייך חיוך קטן וקצת אפל. סופית, אני אוהב את הילד הזה.