הכי קרוב לשמש פרק 1 חלק ב' (אשמח עם תגיבו )

רוי צעד קדימה כשעל פניו חיוך קטן .
"חיילים בשורה לכיוון חדר המצב!” פקד וויאל . הנערים הסתדרו בשורה בלי להוציא הגה . דרו הייתה ביינהם אך עיניה סרקו את החדר החיפוש אחר הנער ההוא , רוי . הוא היה הראשון בשורה .
מעניין מה היכולת שלו , חשבה דרו בליבה .
הנערים צעדו במסדרון מלא שומרים לבושים מדים שחורים שהיו עסוקים בעניינהם ולא טרחו להביט בהם .
לאחר דקות ארוכות של הליכה בשורה נפתחה דלת גדולה ואפורה מלפנים והנערים מצאו את עצמם בחדר קטן מלא מסכי מחשב ולוחות בקרה .
"רוי בוא הנה " אמר וויאל וכיוון את רוי לעבר דלק שהייתה במרכז החדר .הוא החליף איתו כמה מילים וחזר על חבורת הנערים בזמן שרוי נכנס דרך הדלת .
"רוי נכנס עכשיו לחדר המצב מה שאומר שהוא יקבל סיטואציה אקראית מהמחשב ויצטרך להתמודד איתה אנחנו ניצפה בו ונראה את הטעויות שלו כדי שכל אחד יוכל ללמוד מה לעשות או לא לעשות . אתם תקבלו ציונים על הפגנת טושיה ויכולות והשניים שיקבלו את הציונים הגבוהים ביותר יקבלו משימת שטח … במדבר .” דרו בלעה רוק לאט . לרגע היא אפילו חשבה שהיא מדמיינת , אבל זה נכון וויאל אמר שמי שיקבל את הציון הגבוהה ביותר יקבל משימת שטח במדבר , בבית שלה .
דרו האיפה מבטים חפוזים בנערים שהיו לצידה וצפו במסכים הגדולים . היא לא רצתה שאחד מהם יבוא איתה , היא רצתה להיות בביתה לבדה כמו בימים הטובים .
"כל הכבוד רוי סיים את משימת חדר המצב בזמן שיא" נשמע קולו של וויאל שנשמע מאושר מהרגיל . דרו הרימה את המטה ונעצה אותם במשך שהראה את רוי בסביבה מדברית וזיעה קצת אך לא יותר מזה .
"מה קרה כאן ?” דרו לחשה לנערה שעמדה לידה .
"רוי נכנס והתקיפו אותו . הוא ניצח את כולם זה היה מדהים " הנערה נראתה מאוהבת עד מעל הראש , ומי היה יכול להאשים אותי .
"מי הבא בתור ?” שאל וויאל בזמן שרוי נכנס דרך הדלת ונעמד לא רחוק ממנה .
"אני " אמרה דרו בלי לחשוב , היא לא התכוונה לתת למשהו אחר את התענוג ללכת למדבר, זה השטח שלה .
"יפה מאוד מקליין " אמר וויאל שנראה מרוצה מעצמו . “בו הנה " .
דרו צעדה בראש מורם על עבר הדלת שהייתה בצד החדר והתעלמה מכל הלחשושים ששמעה .
"אין סיכוי שהיא תעקוף את רוי "
"מה היא חושבת לעצמה שהיא קופצת ככה ?”
"עם הייתי במקומה הייתי מוותר מזמן "
דרו נעמדה מול הדלת והביטה ברוי מזווית עינה . היא ציפתה שהוא יתעלם ממנה או ישלח עליה מבט מזלזל אבל זה לא קרה . הוא פשוט חייך עליה חיוך אדיב ,חיוך שגרם לה להרגיש כאילו הוא באמת רוצה שהיא תצליח .
"מקליין זו ההזדמנות שלך אני מצפה להשגים מרשימים ביותר ממך " אמר וויאל .
"כן המפקד " סיננה דרו שעדיין הייתה מרוכזת בחיוכו הכובש של רוי שניצב סנטימטרים ספורים ממנה .
"בסדר תכנסי ופשוט חכי שמשהו יקרה " וויאל היה מעורפל הפעם יותר מהרגיל וזה היה מוזר . אבל לדרו לא היה זמן לשאלות היא נכנסה אל החדר שהיה בתחילה לבן כולו ולאט לאט קיבל צבע , צבע צהוב כמו חולות המדבר .
דרו ספרה בליבה עד עשר בזמן שהחדר לבש צורה ממשית של מדבר .
"את מוכנה ?” נשמע קולו של וויאל ממקום לא ידוע .
"כן " ענתה דרו בפשטות .
היא נשמה כמה נשימות עמוקות ספרה על חמש ושמעה רחש , כאילו משהו מהלך בכבדות על חול המדבר . הקול היה רחוק לכן דרו ניסתה להתרכז בפרטים האחרים . הרוח נשבה והעיפה את שיערה הבלונדיני מעל עורפה , השמש המדומה זרחה גבוהה בשמיים , שמיי המדבר היו כחולים ונטולי עננים . דרו הפסיקה לנשום הצעדים היו קרובים יותר .
"מי שם ?” היא קראה על האוויר . לא נשמעה תשובה . דרו החליטה לפעול היא התחילה לצעוד בצעדים מגושמים על החול הצהוב שהחזיר את אור השמש .
היא הייתה בראש גבעת חול , כשדרו התקרבה על הקצה היא יכלה לראות מה השמיעה את הרעשים .
"מה אתה עושה פה חבר ?” היא שאלה את הגמל שצעד בכבדות לכיוונה . זה פשוט לא היה הגיוני , מה גמל ? מה הפרוש של כל זה ?
הגמל הגדול התקרב עליה , הוא היה נראה כמו כל גמל אחר שהיא ראתה בחייה .אבל ליד האוזן של בלי מעין ….
"מה קורה ….” דרו הבינה מה קרה בדיוק בזמן היא קפצה הצידה והתגלגלה על החול במורד הגבעה , הגמל שהתגלה כגמל מכני התפוצץ למליוני חתיכות שכמעט ופגעו בדרו , החתיכות מפלו על החול ויצרו רצף של פיצוצים . המקום התגלה כשדה מוקשים .
במיומנות מדהימה דרו קיפצה בין המוקשים הרבים תוך כדי שהיא משתדלת להימנע כמה שיותר מלגעת בקרקע החולית . במהלך הקפיצות וההתחמקויות הזכירה לעצמה דרו שהיא חייבת גם להראות טוב בזמן עם לא היא לא תקבל את הנקודות ולא תצא למשימה וזו לא הייתה אופציה בכלל .
דרו המשיכה לדלג בין המוקשים עד שחשבה שהגיעה למקום בטוח , היא הסדירה את נשימתה והקשיבה . הכל היה שקט אבל החדר לא נעלם , סימן שהמבחן עדיין לא נגמר .
דרו הקשיבה בצומת לב רבה יותר .
"אני צריך עזרה " היא שמעה לפתה קול שנשמע כאילו מדובר באדם צעיר וגוסס .
"מי שם ?” היא שאלה וספק ניכר בקולה .
"בבקשה הצילו " הקול התחנן דרו צעדה במהירות לכיוון שממנו נשמע הקול וראתה את הנער . שיערו היה בצבע אדום להוט והוא היה שרירי אבל ניכר בו שלא אכל ימים רבים , עיניו היו ירוקות ונצצו בעורה של השמש .
"מי אתה אדוני? " שאלה דרו . הנער ממש לא היה נראה כמו אדון הוא נראה מעט יותר גדול ממנה ובגדיו היו קרועים כאילו באמת הלך ימים רבים במדבר . ידו של הנער הייתה מונחת על צד גופה ודרו הבחינה בכתם חום כהה מתחת לידו .
"אני … אני זקוק לעזרה דחופה " הנער קרס על החול ודרו רכנה לידו לצידו . זה היה דם . הנער היה פצוע .
"זה … זה חלק מהמבחן ?” היא שאלה וידעה שזה נשמע ממש לא טוב .
הנער פלט שיעול מצוקה . “על מה את מדברת ? “ נראה היה כאילו כל מילה מכאיבה לו .
דרו הבינה אז שזה לא זמן מתאים לשאלות בין עם האדם הזה הוא חלק מהמבחן שלה או לא היא הייתה חייבת לעזור לו , משום שקול קטן בתוך הראש אמר לה לעשות את זה . דרו קרעה את שולי חולצתה ונגבה בעצרת הקרעים את הדם שירד מצדי גופו של הנער .
"אל תדאג הכל יהיה בסדר " היא מלמלה ברוך רוך כדי כך .
פתאום כשכבר חשבה שהיא יודעת בדיוק מה קורה איתה הדבר הכי פחות צפוי קרה .