הילד הפוליטי ( חצי מאמר קטן)
היה הייתה ספינה, היה היה חור, והיה הייתה אני. זו שאשווה את החור הזה לילד קטן בעל אצבעות משומנות שכל רצונו הוא ממתקים. כן, שמעתם נכון, הלו הוא החור הפוליטי.
בעידן בו על עטיפות של 'חזה עוף מצופה' יש חיוך של תרנגולת, ובפרסומות; במקום מפרט טכני של רמקולים, יש מישהו עם מכונית יפה- אין זו הפתעה שפוליטיקאים משווקים כקומיקאים בסרטוני רשת. המופע הפוליטי.
כבר לא צריך מצע. למעשה לא צריך אפילו שהבוחרים ידעו במה אתה מאמין. מספיק רק לעמוד על הראש בקליפ. הליצן הפוליטי; עם ססמאות ריקות ומשחקי רשת שיורידו את הסקרים של מתחריך. זוהי אינה דמוקרטיה, מדובר באינפלציה שלה.
והילד הפוליטי גדל.
הממתק הבא עטוף בעטיפת תאגידים. בשביל זמן אוויר לפרסומות, המתמודד זקוק ל'זהובים'. הרצים בבחירות, שהפכו ל'מוצרים'- צריכים עתה לקבל טובות מעשירים!
אל תתפתו להאמין, כי הכסף בחינם. מדובר כאן על מזימתם, מונופול על העולם.
על כן את חופשם על מגש המתמודדים מוכרים, ואת הכס מרעילים בסוכרית האינטרסים.
הכיצד אצפה משר הכלכלה לעשות ניסים, כשהמשחק מכור? הוא מכר את המשחק, עוד לפני שהמשחק התחיל- רק בשביל לשחק בו! זהו ההון הפוליטי שאנו דורשים מכל מתמודד להשליך.
ועכשיו המעמד העליון מידי הממשלה? חסין.
וילד הקצפת גודל.
השלב הבא הוא שלב הגנון. בשלב זה מי חבר של מי קובע חבילות. לדוגמא אם בוחרים בך- בוחרים גם בדנה וליאור. אה ובהוא שהשתחרר מהכלא. מה לעשות, חייבים לערוך את הרשימות.
אין המתמודדים עומדים ברשות וזכות עצמם. איפה ערכם? מעורבב בקדרה. ולמצביע הפשוט אין ביקורת או מילה על מה שנכנס לתוכה.
חברי המפלגה ירוויחו על גבי המתמודד כיסא בכנסת, או הוא על גבם כיסא של שר. מה שבטוח, יש כאן כינה.
זוהי נהנתנות המערכת.
בתוך המערכת, על מנת להעביר חוק- צריך רוב. היום תתחייב לחבר כנסת הזה, רק כדי להעביר סעיפון.
כשבהצבעה הבאה את קולך אתה חייב- אולי לאחד משוגע או זה שרוצה להפוך את כולם לחביתה. אז מה זה משנה שטובה כוונתך?
השד הפוליטי. כל זה קרקס!
אתם אולי מפקפקים, אבל פעם הילד הפוליטי היה איש! אפילו זקן. הזקן הפוליטי.
אבל היום, כשהילד גדל בגלל שהאכלנו אותו בממתקים, הוא נשאר ילד- רק גדול יותר.
אם יום אחד תלכו ברחוב, ותמצאו ילד ענקי מרחף בשמים, תדעו.
זהו האוצר הפוליטי.
אותו לא מאכילים- אף על פי שאנחנו כן. הוא מסתיר לנו את השמש. זה אוצר שכל פוליטיקאי שומר קרוב, כמו הורה שדואג, רק לא מאששת. הם מאמצים אותו כמו הרגל.
אילו רק היינו מפסיקים להאכיל אותו בממתקים, אולי כל זה היה נראה אחרת.
היינו מדברים על מספר מוקצה של תשדירי בחירות לכל מפלגה- שמטרתה היא הצגת רעיונות המצע. מדובר באחדות תעמולתית בין כל מפלגה.
את מספר התשדירים שיקבע, כל מפלגה מקבלת בחינם- בשם זכות של האזרח לדעת. כך יכולת המפלגות להשפיע לא תהיה תלויה ב'נדיבות' העשירים. ההזדמנות תהיה שווה.
תעמולה מסוג ליצן לא עוד הייתה, וכך עטיפות התאגידים היו נותרים בקופסא.
היינו מדברים על ארצות הברית, בה כל חבר בממשלה נבחר על ידי העם בצורה קפדנית. כך המחוייבות של הנבחר רחבה יותר וידענית.
היינו מדברים על זה ששם אין כמעט שוק שחור, בגלל הצהרה שנתית שהם צריכים עליה לחתום. אבל במקום זה מדובר על המליארדים בארץ- בשוק השחור.
לגבי השד הפוליטי, לצערי אין מה לעשות. אנשים תמיד ימכרו בשביל משימתם להצליח. אחרת אין אנו זקוקים להם.
אבל כרגע, עד שמודעות הציבור תפסיק למצוץ אצבע, אולי היא תשים לב לאחיה הגדול, שבין אצבעותיו השומניות היא החליטה לחיות.
אני מסרבת להיתמתק! אינני ממתקים. וביום בו הספינה תטבע אל תוך הלוע, לוע החור הפוליטי, זה יהיה היום בו נדע אחת ולתמיד- האם אתה מצופה בשוקולד וכרמלית.
תגובות (29)
ממ, אהבתי את הכתיבה ומה שהבנתי הבנתי, אבל פוליטיקה תמיד הייתה לי מבלבלת, אני לא מבינה שום דבר ממה שיש שם גם ככה. אז כנראה זו סיבה לזה שלא הבנתי יותר מדי מהקטע.
זה והעובדה שאת בריכה אולימפית, כאילו.
חחח זה בסדר. תודה על התגובה
כעיקרון זה נגד הרווחת קולות בלי מצע אלה מבידור טלויזיוני. ושמי שרוצה להתפרסם בבידור חייב תרומוצ מעשירים ולכן כשהוא נבחר הוא לא פועל נגדם. ושבמפלגות אנשים שאת לא רוצה להצביע להם מסתתרים.
המשחק מכור, פשוט צריך להפסיק לשחק, כי מי שלא משחק לא יכול להפסיד.
הבעיה היא לא בפוליטיקאים, הם משחקים את המשחק כמו שצריך, הבעיה היא בציבור שאוכל הכל ולא שם לב שמשתמשים בו. תראי את כל אלה שהולכים להפגין , או להראות תמיכה לפוליטיקאי כזה או אחר (שמאל, ימין, מרכז, זה לא משנה). הם כולם חבורה של כבשים, מנסים למצוא לעצמם רועה צאן. והוא רק מחכה לבשל אותם לארוחת ערב. זה לא איך שזה צריך להיות, ראש הממשלה וחברי הכנסת צריכים להיות עובדי הציבור, משרתים של האזרחים אבל זה לא קורה, הם פועלים קודם כל לקידום האינטרסים האישיים שלהם, ואם נשאר להם קצת זמן אז נותנים קצת גם לכלל, רק כדי שלא יחשבו שהם לא עושים כלום. והקטע שזה בסדר, כי הציבור ממשיך לאכול את זה, הוא ממשיך לבחור, וממשיך להפגין, כאילו שאיזה ראש ממשלה חדש יעשה שינוי. במקום להעיף את המסמרים מהכביש הם מחליפים צמיג, כל פעם מחדש, באמונה עיוורת שהפעם לא יהיה פאנצ'ר.
הבעיה בכלל הציבור היא שהוא שטוף מוח, לא רק בישראל אלא בכל העולם. מגיל צעיר מלמדים אותנו את ההמנון ומכריחים אותנו לשיר אותו, מספרים לנו על מלחמות ועל אויבים, וגורמים לנו לאהוב את הדבר הזה שנקרא מדינה, האזור הגאוגרפי החסר משמעות הזה מקבל ערך סנטימנטלי בצורה לא הוגנת, מחדירים לנו את זה למוח שאנחנו קבוצה, שאנחנו חיים ביחד וחייבים להמשיך ביחד. אבל אני שואל למה למדינה צריך להיות ערך כזה? מה שונה כל כך בין מדינה לסתם חברה שמוכרת שירות מסוים ומשרתת לקוחות.
תחשבי שחברת הפלאפונים סלקום הייתה אחראית על משרד החינוך ועל כל מוסדות החינוך בארץ. איזה מין אנשים את חושבת שיהיו פה עוד 20 שנה, אחרי שהם עברו 18 שנים בבתי ספר של סלקום? אני מוכן להתערב איתך שרובם המוחלט יהיה משתמש סלקום, גם אם לסלקום אין את החבילות הכי זולות.
ככה פתאום התחרות של השוק החופשי הייתה נשברת. באותה מידה התחרות נשברת בין המדינות. אני רוצה להישאר פה אפילו שיורים עלי קסאמים ומתפוצצים באוטובוסים, ואפילו שמשכורת מינימום מספיקה בקושי רק לשכר דירה.
אני חושב שבעולם מתוקן המדינות צריכות לפעול כמו חברות סלולאר – מי שמציע את התנאים הכי טובים מקבל את הלקוחות, וגם בתורו יכול להציב תנאי קבלה ללקוחות איכותיים יותר. ואם נגיד קיימת חברה שלשם ההדגמה נקרא לה ישראל. אם נגיד וישראל הזאת פתאום מספקת שירות לקוי במחירים מופקעים, אז אני בתור לקוח ירגיש שיש צורך בהחלפת חברה נכון? (שום בן אדם שפוי לא ימשיך לשלם על חבילת שיחות קטנה וגלישה איטית בסכומים כפולים משאר השוק) מה שיקרה שחברה כמו ישראל שאינה מסוגלת לספק שירות טוב ולא עומדת בתחרות של השוק החופשי פשוט תפשוט רגל, אין מה לעשות ככה זה בשוק החופשי, או שמתחרים או שיוצאים מהתחרות. ובכל זאת, מה קורה כאן אצלנו? יש לנו פה את חברת ישראל, שגם נותנת שירות מביש וגם ממשיכה להשתתף בתחרות, ועל חשבון מי? על חשבון הלקוחות העיוורים שלה, שלא יכולים או רוצים להחליף חברה.
ובכל זאת, מחר ירוצו להם עדרי הכבשים לקלפיות כדי לבחור במנהיג חדש שהפעם ללא כל ספק יביא שינוי אמיתי שיגרום לכולנו לחיות באושר ועושר.
מחרתיים, לא? בוחרים בשבע עשרה, לא?
אני לא יודעת, אני צריכ לדעת, בתאריך הזה אין ביתספר [יאי]
כן. אני לא מאשימה את הפוליטיקאים. הרי אמרתי, אנו דורשים מהם למכור את המשחק ואנו דורשים מהם לא להתמקד בדברים כמו מצא. לכן אנחנו מאכילים את החור בממתקים, זה אנחנו ולא אף אחד אחר. אדם סביר והגיוני לא יצליח להיבחר בבחירות בלי להיות גרוע בדיוק כמו כולם- אלה החוקים שאנחנו יצרנו להם.
אהבתי את מה שאמרת על כבשים שמחפשים רועה צאן. וממש ממש אהבתי מה שאמרת על הגלגל והמסמרים. זה כל כך פאקינג עצוב.
אני מסכימה לגבי זה שהפוליטיקאים צריכים לשרת את האזרחים וששהאזרחים שטופי מוח. זה נורא :/ אהדת מפלגה כבר גובלת באמונה בעיניי. למה? זה מה שאני מתחילה לחשוב כשהמעמד העליון מצביע למפלגות סוציאליסטיות והתחתון לקפיטליסטיות. הם אמורים לרצות את ההפך.
לגבי אהבת המדינה, זה נכון שמתאמצים למכור לנו אותה. אך איני מסכימה שאין לה ערך. זו כן פיסת אדמה, אבל האנשים בה הם לא. עד כמה שעולם גלובלי יכול להישמע מפתה, ניוון תרבויות כרוך בזה. מצב אחד זה יפתור הרבה בעיות ומצד שני, הרבה יופי יעלם. הרבה חברות מאזנות אחת את השניה. זה טוב שיש מדינות קפיטלייסטיות, סוציאליסטיות, עשירות, עניות, חקלאיות, טכנולוגיות- הן מאזנות אחת את השניה. זה טוב שבכל מקום בעולם יש אידאלים אחרים, שבמקום אחד שמן זה יפה ובאחר זה מכוער. זה יוצר מציאות שבה אין אמת מוחלטת, זה יוצר דעתנות, השוואה, והרבה חופש בבחירת עורך החיים שלך. זה משחרר לנו את הראש לתוך הלם תרבותי שצועק- יש אחרת! בעולם שבו האנשים גרים לפי 'האזור הכי משגשג וטוב' החברה תשתנה. הכל התערבב, כולם ירצו לגור בשוויץ, אט אט במדינות עשירות יהיו רק אנשים עשירים ובמדינות עניות רק עניים. להרבה אנשים עניים אין את האמצעים בכלל לעזוב.
אני חושבת שאני רוצה לגור בישראל לא כי זה המקום הגאוגרפי הכלכלי או החברתי הכי טוב לגור בו. אלה כי יש כאן אנשים שהם כמוני. על אותו בסיס עובדת משפחה לא? אתה מוכן להקריב את החיים שלך בשביל אנשים שאתה לא בהכרח אוהב- ואם לא את עצמיך אז הרבה דברים אחרים. ככל שמישהו יותר דומה לך, ככה הסיכויים שתעריך אותו גבוהים יותר. עקרונות, מראה, מוצא, דת, ודם. הרי התחושת איחוד הזו, הקבוצתיות הזו, היא מה שמנצח במלחמות, מה שעוזר לשרוד, מה ששמר עלינו נגד זנים אחרים של בני אדם. הלאומיות וההבדלה גורמים לך להרגיש פחות בודד.
זה נכון שההצעה הזו תגרום למדינות לשווק את עצמן. איפה הכי טוב לחיות. כמו שמחלקת תיירות בארץ עושה בחול. אבל לא עדיף שיהיה גוף משפטי שיפקח על ענייני השחיתות והאינטרסים? הרי כרגע אין על זה פיקוח. לא עדיף לעורר את מודעות הציבור כדי להקיץ אותם מתוך החלום שהממשלה מרדימה אותנו לתוכה? שהחינוך מרדים אותנו לתוכו?
כי הממשלה כן צריכה את העם. העם פשוט לא מנצל את הכוח הזה
אני לא אומר שאת צריכה לעבור למקום הכי טוב, אני אומר שצריכה להיות לנו האפשרות, שאם תמצאי לנכון לעבור לחברה אחרת אז תוכלי לעשות את זה בקלות. אם את מעדיפה לשלם יותר כדי להישאר פה, אז אין בעיה, זו הבחירה שלך, אפשר להגיד שבמובן מסוים האזרחים של המדינה הם חלק מהשירותים שהיא מציעה ואם את רואה את האזרחים פה כבעלי ערך סנטימנטלי אז יכול להיות שבמובן הזה פה טוב יותר ממקומות אחרים.
תחרות בשוק היא תמיד דבר טוב, בלי תחרות חברות כמעט ולא מרגישות צורך להשתפר ולעשות את העבודה שלהם, קחי לדוגמא את רכבת ישראל, היא עושה מה שבא לה, קובעת זמנים ומחירים ושובתת מתי שנוח לה כי אין אף אחד שיכול להציע אלטרנטיבה, לא משנה כמה רע ברכבות, כמה הן מאחרות וצפופות, אנשים עדיין משתמשים בהן.
אני לא אוהב לדבר על הדברים האלה, אי אפשר לשנות את בני האדם. עדיף פשוט לתת לכולם לעשות את מה שהם רוצים, להצביע ולהפגין ולהעריץ, ופשוט להתעלם מזה כמה שאפשר.
וכן, bad little girl, זה מחרתיים לא מחר
אני לא מופתעת שאתה קפיטליסט. אני חושבת שאני גם. ובכל זאת נראה לי חשןב שכל הילדים כן יקבלו אותו חינוך כדי שתהיה התחלת מוצא משותפת. הזדמנות שוןה לכולם. תחרות חופשית זה מאוד מאוד חשוב. אבל מי שאין לו ביטוח רפואי שימות ברחוב? אני לא יודעת. קשה חח
קצת הבהלתי אותך עם כל הדיבור הלאומני? ><
הייתי למשל בגרמניה. יפהפה. מושלם. אבל לא הרגשתי שזה בית. אולי אחרי מספיק זמן זה כן. יש להורי חברים שעברו לגור באוסטרליה. הילדים הסתדרו. אבל נוצר פער עם הוריהם. הוריהם עדיין ישראלים. זה קשה כי זה מרגיש אחרת. כמו לעבור דירה, לוקח זמן לפתח למקום קשרים רגשיים כמו עם הבית הקודם. לא? אתה מתכנן יום יבוא לעבור מישראל לצמיתות?
אי אפשר לשנות בני אדם. אבל את המודעות כן. מתי נפסיק להיות כבש? עידן המודעות היכן אתה.
אני לא קפיטליסט, אני מה שנקרא לא-אכפטליסט(תורה חדשה שהמצאתי כרגע). אני ממש לא מנסה לתקן את העולם או רוצה לשנות אותו. אני בכלל לא רוצה להיות חלק ממנו, כי הוא מקולקל, אני רק בא להראות שהוא כזה וממשיך בדרך משלי, כמו שאמרתי אני לא משחק את המשחק.
אין לך למה לחכות, בני האדם לא ישתנו לעולם, מודעות או לא, חכמים או טיפשים, הטבע האנושי נשאר אותו הדבר לכל אורך ההיסטוריה. בני האדם לא נועדו לחיות בצורה כזאת, כחלק מחברה כל כך גדולה, אבל אנחנו הרבה אז חייבים להסתדר בדרך לא דרך.
חחח לא אכפתליסט… זו צורה מעניינת, להוריד מחשיבות של דברים בגלל האמונה שאתה לא יכול להשפיע עליהם. לא לנסות קל יותר כשאתה גם לא רוצה לנסות. הרי מה הטעם לנסות בכל מקרה? להתאכזב?
לא לשחק את המשחק אומר לא להצביע? על אף האשליה שדברים הולכים להשתנות, כן יש חשיבות להצבעה. הרי גולדה גרמה להרבה מוות ואריאל שרון כן עשה את ההתנתקות- זה משנה. ימין ושמאל זה משנה. איזה מנהיג זה משנה.
האדם הקדמון היה הרבה יותר דומה לחיה. המודעות האנושית היא בתהליך דל פיתוח וחזרה אחורה בזמן כל הזמן. ובכל זאת, דמוקרטיה זה שינוי די משכיל וקיצוני ממלכים וקיסרויות. אולי אין לי למה לצפות כי זה לא יקרה בתקופה שלי. או אולי הכל הדרדר לפני שישתפר אם אי פעם ישתפר. אני כנראה פשוט מניחה שאני נהנית מהמחשבה הזו, שדברים ישתנו, ואולי מהאדם האחד הזה שהדעה התערערה לו בעקבות ויכוח שקרא או מאמר.
הרי דברים עובדים על עקרונות. כמו העיקרון להצביע. ההצבעה שלך לא תשנה שום דבר אבל עצם העובדה שזה העיקרון שלך משפיע בהכל. כי עיקרון הוא גלובלי וברגע שהוא שלך זה הופך אותך לחלק. זה גורם לעידוד להצביע גם. אז זה שאני אולי אעשה משהו יחזק את העיקרון הזה גם אם זה לא באמת משנה שום דבר. אולי אנשים ידבקו בעיקרון ואני יהפוך להיות גם חלק. חלק שכל אחד צריך לקחת. ואז העיקרון נהיה בעל משמעות ככל שאנשים לוקחים בו.
אני יכולה להצביע אגב. בן כמה אתה?
כן, גם אני גדול מספיק כדי להצביע ;)
לא לשחק את המשחק אומר גם לא להצביע, למרות שהסיבה העיקרית לזה שאני לא מצביע היא כי ממש אין לי כוח. שעתיים מהחיים שלי חשובים לי בהרבה מסתם עוד קול לאיזה מישהו שאני לא מכיר. אם בכל זאת הייתי מצביע, אז זה היה לאיזו מפלגה קטנה אם אג'נדה מאוד ספציפית (עלה ירוק לדוגמא, הם לא מפזרים סיסמאות ריקות ומבטיחים הבטחות שיקריות, יש להם מטרה עיקרית והם חותרים כדי להשיג אותה) אבל אני לא עושה גם את זה, אני לא מרגיש שקול אחד יעשה שינוי.
יש את האלה שיגידו שחייבים להצביע, שזו זכותנו ואם אני לא אצביע אז גם אחרים יעשו את אותו הדבר, והקטע הוא שממש לא אכפת לי. ההישרדות וההתקדמות של המדינה הזאת הם לא אחריותי, בדיוק כמו שאני לא אלך לפגישות קידום מכירות של סלקום . אם המדינה הזאת תיכשל ותגיע למצב שהיא לא מתפקדת אז אני פשוט אחליף אותה באחת אחרת, יש מספיק תחליפים.
חחח אמממ אני יכולה להבין ולהתחבר ל'אין לי כוח לבזבז שעתיים מהחיים למען קול שלא עושה הבדל". זה כן עושה הבדל ברמה עקרונית אבל אתה טוען שלא אכםת לך מהמדינה אז גם לא מזה.
לא לשחק את המשחק אומר גם לא להתגייס?
הכל טוב ויפה בגישה שלך, חוץ מזה שהסיבה היא שיש עוד תחליפים זה בזכות אזרחים שכן אכפת להם. הלו כן? ושאר מדינות העולם לא במצב הרבה י יותר טוב. אם במצב ההגירה או כלכלי… האפשרויות הולכות ופוחתות. כלומר אם אנשים לא יתמכו בעקרונות ויגידו שהם פשוט יעברו למדינה אחרת- לא תשאר מדינה אחרת לעבור אליה.
המשחק הוא אולי רע אבל מה האלטרנטיבה? לחזור לימי הביניים? ככל שלאנשים יותר אכפת ויש במודעות ככה יש יותר שינוי. ככה אנחנו מתקדמים בציר הזמן. אני מקווה למודעות הילאית זה הכל. זה שאתה מודע ולא אכפתי הופך אותך בדיוק כמו ללא מודע.
לא?
קול אחד לא עושה הבדל. בין 1,000,000 ל- 1,000,001 אין שינוי.
עכשיו את יכולה להגיד, שאם כל אחד יחשוב ככה אז בסוף אף אחד לא יצביע. אבל במציאות, דעתי לא משנה את דעתם של שאר האנשים. אם אני אצביע מחר או לא, זה לא ישנה את מספר הקולות ביותר מאחד. אני בן אדם אחד, אני לא צריך לחיות במנטליות של עדר.
הסיבה שיש תחליפים היא כי אנחנו חיים על כדור הארץ, שהוא הרבה יותר מעבר לישראל, ויש בו הרבה יותר בני אדם מבישראל. כולם מקימים מדינות, מנסים ליצור מקומות טובים לגור בהם ומחפשים אזרחים איכותיים שיהגרו לשם, ממש כמו חברת סלולאר שמחפשת לקוחות. הם צריכים לקוח, אני צריך שירות, זה כל מה שזה, בלי בולשיט.
בפועל אני לא עושה את זה, כי יש לי פה משפחה וחברים, והאמת שלא כזה רע לי פה, חוץ מזה שאני מוקף מטומטמים (אבל זו בעיה כלל עולמית). אם יום אחד יהיה לי פה רע באמת, אני פשוט אלך למקום טוב יותר.
את צריכה להבין שאני פועל בשיטה מאוד אנוכית (שוב, בדיוק כמו לקוח בחברת סלולאר), אני לא מנסה להיות חלק מהמערכת או לשפר או לקדם אותה, זה לא מעניין אותי, אני פה כדי להשתמש בה. למה שאני ארצה ליתרום? היא נותנת שירות, ואני משלם מיסים, זה הכל.
חחח 'מוקף מטומטמים' אני בטוחה שיש לך כמה חברים עם ראש ששוקל יותר ממלון.
יש תחליפים בהווה. בעתיד לא בטוח מה יהיה. יהיו עוד תחליפים?
וגם הפערים לא בטוחים- כמה התחליפים יהיו טובים יותר מכאן?
ולמה לא לנסות להימנע ככל האפשר מלעבור מקום בו החברים שלך לא נמצאים בו.
עכשיו בעידן של הגירה, יכול להיות שהמצב יטה בקרוב לקיצוניות השניה. זה אומר שלא תהיה אפשרות לבצע הגירה כל כך מהר, אלה מטעמי עבודה, או שטות אחרת.
מה שאתה אומר זה כמו לדעת שיש אסמס שכולם צריכים לסמס פעם בארבע שנים לחברת טלפון כדי שתעבוד. אתה לא עושה את זה כי רק שלך לא תשנה כלום וכי אתה פשוט תעבור לאחרת. ואז ככה המנטליות של לא לשלוח אסמסים מתרבה, והחברה קורסת.
לא מפריע לך לדעת שאתה תורם לפירוקה של חברת טלפון? או מדינה, בהקשר אחר? (מדינה שתומכת ועוזרת ובית 'יהודי' להרבה אנשים? עושר תרבותי? ברירה אחרונה של אנשים הלוקים בשכלם, עניים, נכים?)
'היא לא הייתה טובה מספיק' אפשר להגיד- אבל מה האמירה הזו תשנה? יהיו אנשים בלי מספיק כסף לחברות אחרות שישארו בלי חברה. המון אנשים יפגעו ויאבדו את העבודה שלהם. המון אנשים בלי יכולת לבצע שיחות. ותעבור לחברות האחרות. (כשמדובר על חברת טלפון…..) כלומר, המון הרס, חוסר נוחות, בעיות, פגיעה אצל אנשים אחרים בלי אמצעים.
נו, ואז מה? תעבור לאחרת. ואז לאחרת. ואז לאחרת. ובסוף כל האלטרנטיבות יהיו זוועה בגלל המנטליות שאתה בין השאר מפתח- לא? לאן תעבור אז, כשכל האנשים יהיו כמוך?
בפועל זה נכון, שהם לא יהיה כמוך רק כי אתה כזה. אבל לדעת שהעולם יהיה ממש איום אם רוב אנשים כמוך היו קיימים- זה לא מפריע לך?
אתה יכול לומר שאם יהיה רוב אז תהיה מהפיכה למשהו טוב יותר. אבל בינתיים גם אם היה רוב אנשים כמוך, אתה לא היית מבצע את ההפיכה בדיוק כמו שהם לא היו מבצעים אותה. לא? הרי זה לא בעיקרון שלך בכל מקרה, אתה מחכה להצעה הטובה ביותר.
אם יהיו יותר אנשים כמוני, שלא מאמינים בדמוקרטיה, או בליצנים שקוראים לעצמם פוליטיקאים, אז הממשלות כבר לא יהיו יכולות לשחק על קלף הסנטימנטים. אנשים יגורו איפה שהכי משתלם והשלטונות בעולם יהפכו לאט לאט לחברות לכל דבר, ויעשו הכל כדי למשוך לקוחות, כל אחד והשירותים שהוא יכול להציע. האזרחים כבר לא יצטרכו להילחם על זכויות וחיים טובים יותר, המדינות יעשו את זה, ילחמו בין עצמם על מי שמספק את השירות הכי טוב, ממש כמו עם חברות סלולאר שנלחמות על מי ימכור את חבילת הגלישה הכי מהירה וזולה. וכמובן שגם האזרחים בעולם ירגישו צורך ללמוד ולהשתפר כדי להתקבל למדינות טובות יותר.
בעבר זה היה פחות מעשי אבל בעידן המודרני שהתקשורת הופכת לחלק גדול מאוד מהחיים שלנו, העולם הופך להיות הרבה יותר קרוב מפעם. אני יכול לגור בלונדון ועדיין לשמור על קשר עם קרובי משפחה, כאילו אנחנו עדיין גרים קרוב. זה רק ימשיך להתפתח בעתיד, ובקרוב לאזור גאוגרפי לא תהיה משמעות חזקה כמו היום.
ככה זה צריך להיות, מה שקורה עכשיו זו בדיחה ואני ממש לא רוצה לקחת חלק בה.
אני מבינה מה אתה אומר. אני לא יודעת אם אני מסכימה במאה אחוז מחשש לפערים. זה יתחיל יטל במשחקי הרעב והמחוזות חחח ( תאלץ לסלוח לי שהעליתי תוכנית ילדים XD ) כלומר מה שקורה עכשיו זה שהרבה עשירים נשארים בארץ לא בגלל ערך אלה רק בגלל שלא כזה קשה לעשות כאן שוק שחור.
נגיד יש 5 אזורים לחיות בהם. מה שיקרה ללא ערך סנטימנטלי סה שכולם יעברו למדינה מספר 1 בה התנאים הכי טובים. המדינה תאלץ להגביל הגירה לתנאי קבלה. כלומר בסוף הדרך במדינה הזו יהיו אנשים מספר 1 תרתי משמע ( הכי עשיאים וזה) במדינה יש משאבים מוגבלים אז העשירים יגיעו עם המשאבים יבנו לעצמם וילות ישקיעו והמקום הזה יראה אחרי שלושים שנה כמו ספינת חלל משןכללת. בסופו של יום בן יורש אב בן יורש אב… כל התרבות שלהם תהיה סביב כסף. במקומות בנם נשאר עוני שאין סיכוי נגד המדינות העשירות יפתחו שינאה… הפערים יהיו ככ גדולים שכל מדינה שיכלה להציע תנאים נחמדים ולהתפתח כבר יהיה מאוחר מדי והאזרחים עם היותר כסף יעברו נגיד למדינה 4.
אז כן המון בעיות יפתרו כמו נישואי גייז והמדינה תעשה רק מה שהכי טוב לאזרחים אך כדי שמדינה חמש תצליח להרוויח לחם ומים הם יחיו כמעט בתנאי עבדות.
לא? אולי כל הספקולציה שגויה אני לא מאוד בטוחה בזה.
וגם אזורים כמו חמש ידעו שאין להם סיכוי מול אזורי 1, 2, 3… הם יתחילו לעשות תחרויות בניהם מי יותר פרימיטיבי ויתחילו עם שלטון דקטטורי. גם יתחילו הפיכות נוראיות. הרי מה שמחזיק עושר של מדינה זה שהיא יכולה להרוויח כסף ממיסים ומעמ וכות.. מה היא תגבה מעניים?
אגב, אז אתה נגיד נגד גיוס חובה וכל הדברים האלה? ובעיניי הלהצביע כאילו… עדיף שכן- כל עוד קיים משחק עדיף לשחק בו מאשר להפסיד אותו. אבל אתה שונה ממני. האידיאולוגיה שלך שונה. אז אני לא אצפה ממך לפעול נגדה
אני לא חושב שזה יקרה. זה לא כאילו תהיה המדינה הכי טובה וזהו, העולם הרבה יותר גדול, יהיו הרבה סוגים והרבה מדינות (לדוגמא ישראל תוכל להתקיים אפילו שאינה מספקת שירות מושלם, יש לה מה שאין במקומות אחרים – האדמה פה היא בעלת ערך דתי, וסוג מסויים של אנשים יעדיף לגור פה אפילו שאיכות הדיור בינונית). המדינות לא יקבלו אנשים על פי העושר שלהם אלא על פי התועלת שלהם למדינה. ומדינה לא יכולה להתקיים רק עם אנשים עשירים, צריך פועלים, רופאים, נהגי משאית וכו..
נגיד וקיימת מדינה כזאת, היא מדי שנה פותחת את דלתות ההגירה, ואנשים יכולים להגר. נגיד ויש מחסור בנהגי משאית אז, המדינה תקבל בעלי רישיון משאית ובעלי יכולות גבוהות בנהיגה. המדינה תשגשג כשכל המקצועות הדרושים יפעלו כמו שצריך.
אני מאמין שבעולם כזה, מערכת החינוך תשתנה והלימודים יהפכו יותר לכיוון תועלת למדינה (תלמידים ילמדו את המקצועות הרגילים אבל גם מקצוע לעתיד, מקצוע שיקדם את המדינה). מדינות מפותחות יותר יהיו בעלי מערכות חינוך גבוהות יותר יוכלו ליצור תלמידים טובים יותר.
לגבי אנשים חלשים שלא מסוגלים להגיע למקומות טובים, אין מה לעשות, ככה העולם עובד, החזק שורד. תהיה להם ההזדמנות להתקבל למדינות טובות יותר אבל אם הם לא מסוגלים לעמוד בתנאים אז כנראה שמקומם לא שם.
היי. אני מניחה שאתה צודק. סורי שלא עניתי שם די הרבה זמן, חשבתי שהתגובה נשלחה לשם. אני מניחה שלא תיכנס לבדוק אז שלחתי לך כאן חח. אני לא יודעת אם אני מסכימה עם עניין ה"עניים אין מה לעשות…" כי השוויון הזדמנויות ממש חשובלי שלא יצאו מעמדות. זה הכי צודק ככה בעיניי. שזו תהיה אשמתו של כל אחד בסוף מה ההשכלה שלו. כמו דף נקי. אבל מה שאתה אומר שווה לחשוב על זה זה יכול לעבוד בכל מיני דרכים. בכל אופן כמו בכל ויכוח תיאורתי אין ממש מה להגיד מדי. אני לא אאסתור או אצדיק וגם לא מרגישה ממש צורך. אני אמשיך לבזבז שעתיים מהחיים שלי כי זה גורם לי להרגיש נחמד ואשאיר את המחשבות על מה שאמרת בלב שלי. תודה(:
דבר ראשון, וואו. ממש יפה. אהבתי.
דבר שני, אני צריכה שתאשרי שקראת את הנושא הראשון ושהתחרות התחילה.
היי. חשבתי שאמרתי שאני לא משתתפת בתחרות. פעמיים.
מה הנושא בכלל וכביכול כנגד מי אני?
בשבילך ובשביל אנדריאנה עשיתי שזה לא יהיה דו קרב. זאת תחרות רגילה שכולם נגד כולם. והנושא הוא טבע.
זה חייב להיות נושא או נגיד דרך העברה של נושא אחר?
לא בדיוק, צריך להזכיר הרבה את המילה טבע.
עא? באמת? יש לי משהו שפשוט קשןר לטבע XD חחחח אפשר למשהו לא על טבע אבל עם המילה טבע המון? ובטוח אי אפשר לתאר טבע בלי המילה טבע?
היי ציפור:).
האמת שהעמדה שלי דומה לזו של לוליפלורי…כל הארחי פרחי בשלטון יכולים לשחק תופסת בשקט, אני הפסקתי להאמין בממשלה שלא עובדת לטובת אזרחיה, ובאנשיה שהרווח האישי שלהם הוא בעצם כל הפואנטה שלשמה הם נמצאים שם..
אני אגור כאן כי זו המדינה שלי, אבל הקול שלי כנראה יישאר בבית, איפה שהמשוגעים האלה לא מגיעים..
וגם רציתי להגיד תודה, הקטע שלך גרם לי לכתוב אחד משלי..אומנם לא אומנותי ומפוצץ כמו שלך..אבל עדיין..
אז תודה אהובה.
ציפורייייי
איזה כיף. לשמוע כאלה דברים גורם לי לשמוח באמת שהעליתי. ממש.
"לא מפוצץ כמו שלך" אני אהפוך אותך לארוחת צהריים עם כאלה שטויות! חח
אני די בהלם שאתה לא תצביע. רק בשביל העיקרון מצביעים. בשבילהלשגרר את עקרון העשיית שינוי ווההצבעה כי אכפת לך מספיק מהארץ הזו.
תקראי את מה שכתבתי ותביני..
חחחחח אבל אני יודעת מה שכתבת
זה לא משנה שכולם משוגעים אינטרסנטים
לא להצביע זה לא אות מחאה. זה פשוט גורם לכך שאתה לא זה שבוחר את המשוגע שצריך הכי פחות כדורים מהבית מרקחת (: