היא- אני

היא גססה מולי, אבל אני חייתי.
היא זעקה מולי, ואני לא נעתי.
אני התחננה מולי, ואני לא הקשבתי.
היא שכבה על הרצפה מולי, ואני עמדתי.
היא הזתה מולי, ואני ראיתי את המציאות.
היא- האני, מתה, ואני נותרתי עומדת, מבינה שנשמתי נגזלה, אך אני, עצמי, עוד חיה.
היא- אני, נפרדה ממני, ואני נותרתי שלמה.
אותם המחשבות ואותה האמת- אותה אחת, שלעולם לא תחזור, ושכבר חזרה.
אותה אחת שהיא שתי ניגודים,
ואילו אני חיה, והיא כבר מזמן מתה.