היא לא כמו כולם פרק פתיחה

זהו סיפור חיי. אינני מישהי מיוחדת, אני "סתם תלמידה ממוצעת".
– היום התחיל כרגיל, קמתי עם השחר העולה, עם השמש השקרנית, עוטפת אותי "בחמימות חורפית".
– לבשתי את בגדיי הרגילים, המכנסיים הקטנים עליי בקצוות, המשופשפים, האלה שאני לובשת שלושה ימים ברציפות. את החולצה השחורה, האהובה עליי, החדשה, הנקייה, הריחנית.
– דילגתי ברחבי ביתי הגדול, המאיים, הנקי על יתר המידה. אני לא כמו הוריי, אני לא מנומסת, אני לא תמיד נקייה, אני לא חכמה, אני לא מלאת חברים וחברות.
אני לא מושלמת.
– סיימתי את שאר ההתארגנות, צחצוח שיניים, סירוק שיערי הבלונדיני, הכנת התיק..
ירדתי למטה במצב רוח רע מאוד. לא הייתי מוכנה לחזור לבית-הספר אחרי סוף השבוע, אני אף פעם לא מוכנה.
– כרגיל, הוריי חיכו לי במטבח, מחויכים, צוחקים ונהנים. כשראו אותי עיניהם נפלו. אמנם אני דומה להם במראה אך אני לא דומה להם באישיותם. אפשר להגיד שהורי הצעירים למראה, הם חיבור מושלם אחד של השני.