הגדרות וכוונות

דן פושט את חולצתו במהירות ונשמתי נעתקת, הוא יפה ומושך כל כך. מבלי להגיד מילה מיותרת אני מורידה את מכנסיי וכך גם הוא.
דן מביט בי בריכוז כשאני משליכה את חולצתי הרקומה על רצפת חדר השינה ועיניו מתמקדות בחזי הגלוי לעין.

אנחנו מכירים את התהליך, יודעים מה צריך להגיע עכשיו. כעבור זמן קצר שנינו עמוק בתוך הסדינים, כשני חתולים מיוחמים אנו נאבקים לקבל את תחושת הסיפוק בכל מחיר.
דן יודע לעשות את העבודה, בהחלט כן. ידיו מטיילות על גופי בעדינות אין סופית, הוא זוכר לשאול אותי אם הכל בסדר ולוודא שאני רגועה.

לאחר כמה דקות הוא יוצא מתוכי ומכסה אותי בנשיקות רטובות. ידיו מלטפות את שיערי ומגששות אחר מגע אצבעותיי. אני מסוגלת להרגיש את כל גופי מתפתל מעונג, תחושה נעימה מתפשטת בי ואנחה נפלטת מפי.

אני רואה את דן נשכב לצדי באנחה גדולה.
אני מסתכלת על גופו החסון, על שריריו ופניו היפות. הוא מסתכל על פניי ומחייך, עיניו בוהקות. אני מסיטה את מבטי אל עבר שעון הקיר ומגלה שעוד עשר דקות אצטרך להגיע ללימודיי באוניברסיטה ושאם לא אלך עכשיו אאחר, בן רגע אני קמה על רגליי ומתחילה להתלבש במהירות.

״ליה, הרגשתי ממש טוב איתך״ דן אומר בקול רך. "כן, גם לי היה טוב" אני סוגרת את החזייה שלי וחושבת על כך שדן יודע איך לגרום לי לחוות את החוויה במלוא העוצמה.
הייתי עם הרבה גברים לפניו ואף אחד מהם לא הצליח לגרום לי להגיע לתחושת סיפוק מוחלטת כמו דן.
"תשמעי אני חושב שאנחנו" דן מהסס בזמן שאני רוכסת את מכנסי הג'ינס הצמודים שלי, "אני חושב שאנחנו מיוחדים ביחד" דן משלים את המשפט.
אני קופאת לרגע, מפסיקה לכפתר את כפתורי הג'ינס ומעיפה מבט חטוף בדן.
הוא נראה כמו דוגמן הלבשה תחתונה, יפה, מושך ואחד כזה שכל אישה תרצה. אך יש בו גם משהו אחר, משהו שהוא מעבר ליופי, לסקס ולמשיכה. משהו נאיבי, רצון ילדותי להתאהב בצורה חזקה במישהי, אהבה שיש רק בסרטים, אהבה שהופכת אותך לפגיע.
האהבה שהוא מחפש לא מתאימה לי, אני אדם רציונלי ואחת כזו שלא לוקחת סיכונים מיותרים כמו להתאהב עד כלות הנשמה במישהו.

"כן, אנחנו מאוד מיוחדים במיטה״ אני משיבה בקרירות ומנסה לשוות לקולי נימה מרוחקת ״אבל זה לא יעבוד בינינו, אתה יודע את זה נכון?״ אני אומרת את המשפט שינפץ את ליבו לאלפי זכוכיות מזעריות, שאלתי אכן תגרום לו לשיברון לב אך זהו הזמן להעמיד את הדברים על דיוקם, אני משיכה לכפתר את מכנסיי מבלי להסתכל על דן.
״לכן התחלנו להיות יזיזים, זוכר? הייתה לנו משיכה חזקה והחלטנו לממש אותה״ אני מנסה להסביר את הסיטואציה מנקודת המבט שלי, ״רק לא באמצעות זוגיות. למי יש כוח לזוגיות? ליום האהבה? זה סתם מטרד…״ אני אומרת כדי לשכנע אותו שזוגיות זו באמת צרה.

״כן, את צודקת״ הוא אומר בטון מהוסס ומביט על הסדין הרטוב שיצטרך לכבס לאחר שאלך.
״כמובן שאני צודקת, זוגיות זה בזבוז זמן מוחלט״ אני מתיישבת על הרצפה הקרה ונועלת את נעלי העקב שלי.

״טוב אז נתראה״ אני קמה והולכת לכיוון הדלת. ״רגע, את לא רוצה להישאר קצת? לראות סרט או לאכול משהו?״ תחנונים מתגנבים לשאלתו של דן.
״לא תודה. היית מדהים הפעם, אתה יודע לעשות את העבודה שם למטה. אני צריכה את זה לעיתים קרובות יותר״ אני אומרת וחיוך מתפשט לי על הפנים.

״אתקשר אלייך בשביל לעשות את זה עוד פעם, אני מניחה שתהיה אפילו יותר טוב מאשר הפעם הזו״ אני מסתובבת אל עבר הדלת.

״ביי״ אני אומרת, פותחת את הדלת, מעיפה עוד מבט אחרון באיש המושך והעצוב שיהיה תמיד לרשותי ויספק את רצונותיי, יוצאת אל החום הכבד של תל אביב ומשאירה אותו לבד בחדר.

אני מגיעה לבית שלי בשעה עשר בלילה לאחר לימודי הערב במחלקה למשפטים, מזנקת למיטתי בהקלה ושוקעת בשינה עמוקה ללא כל מאמץ.
השעון המעורר מקים אותי בשש בבוקר, אני מתמתחת במיטתי ומפסיקה את צלצול השעון באטיות.
רגליי מובילות אותי אל חדר השירותים ואני מתקלחת בזרם חלש וחמים של מים המעוררים אותי לעוד יום חדש ומרגש.
לאחר שאני אוכלת ארוחת בוקר ומוציאה את הכלב שלי לטיול אני מתעדכנת בהודעות ושיחות שעוד לא הספקתי להשיב להן ורואה הודעה מדן המזמינה אותי לבוא לדירתו היום בערב. מעולם דן לא ביקש ממני להגיע לדירה שלו אלא תמיד אני זו שרצתה להיפגש ולכן אני מופתעת מעצם הזמנתו ומצפה לראותו.

היום שלי עובר במהירות ומוחי עסוק בשאלה מדוע דן הזמין אותי לדירתו ולא חיכה שאצור איתו קשר כמו בכל פעם שאנו נפגשים.
כשהערב יורד אני נמצאת בדרכי אל הדירה של דן וכעבור דקות אחדות מגיעה ליעדי.
ידיי מחליקות על בגדיי ומסדרות את שיערי, אני נוקשת על הדלת מספר פעמים וכשדן מזמין אותי להיכנס פנימה אני נכנסת ומחכה שיסגור את הדלת.
אנחנו צועדים בשתיקה אל חדר השינה וסקרנותי מתעוררת, מדוע דן שותק כך? הרי הוא תמיד ניסה לנהל שיחה לפני שעשינו את מה שלשמו הגעתי לדירתו.
אינני מטרידה את עצמי בשאלה זו ובפשטות מורידה את בגדיי עד שאני עירומה לחלוטין. דן מעיף בי מבט ונראה כמתלבט מה לעשות כרגע.
״נו״ אני אומרת בקול שרירותי ומחכה.
דן פושט את בגדיו ואנו נכנסים למיטתו הגדולה.
הוא מעליי ונכנס לתוכי במהירות, גופו נע בקשיחות שאינה אופיינית לו ובמהלך האקט הוא אינו מתעניין במידת ההנאה שלי ממעשינו.
על אף שדן מתנהג שלא כהרגלו אני מרגישה טוב ותחושות העונג מתעצמות ככל שהוא ממשיך לנוע במהירות ובכוחניות, אך למרות הנאתי הרבה אינני מסוגלת שלא להבחין בעובדה שדן גורם לי לחוש בלבול מכיוון שהוא זע במעין תוקפנות נסתרת אשר מבהירה לי שהוא כועס ושמצב רוחו אינו טוב.

״בראבו! השתפרת מאז אתמול בערב, אני מרגישה נהדר״ אני אומרת בעודי נאנחת בכבדות ״זה הסקס הטוב ביותר שעשיתי עם מישהו״.
״ליה״ דן אומר, ״כן?״ אני שואלת ומלטפת את בטנו החטובה. ״אני לא יכול להמשיך להתנהל בצורה הזו״ דן אומר בטון עדין, כמעט מתנצל.
״מה זאת אומרת?״ אני שואלת בתימהון ומתיישבת, ״למה אתה מתכוון כשאתה אומר בצורה הזו?״ אני מחדדת את שאלתי ומבטי נהפך למעט מבוהל.
״הקשר שלנו הוא לא קשר בריא, לשנינו״ דן אומר ונימה של החלטיות מזדחלת לקולו.
״אתה מדבר שטויות, הקשר שלנו הוא קשר טוב ושנינו נהנים ממנו״ אני אומרת לו בלגלוג ונוגעת בזהירות בזרועותיו השריריות.
דן שואף אוויר ומסתכל עליי במבט תמה, ״את לא מבינה? אני לא מסוגל להמשיך להיות לך כלי לפורקן בכל עת שאת רוצה. אנחנו צריכים להפסיק את זה, אי אפשר להתנהל ככה״ הוא קובע נחרצות.

דממה נופלת בחדר ושנינו מביטים אחד על השני, אני חשה מעין מחנק בגרוני ״הרגשנו כל כך טוב עד עכשיו, למה צריך להפסיק פתאום?״ אני שואלת והוא ממהר להשיב ״את הרגשת טוב. בעוד אני חיכיתי שתהפכי להיות שלי וקיוויתי שכך אכבוש את ליבך אבל כנראה שטעיתי, הקשר שלנו פגע בי״ דן מסביר ועיניו נמנעות מלפגוש את עיניי.

במקום כלשהו ידעתי שדרך ההתנהלות שלי עם דן לא הייתה הוגנת ושהתכחשתי לסימנים שהעידו על כך שדן רוצה יותר ממני ממערכת היחסים הזו.
אך להפסיק את הקשר הזה זו משימה לא קלה מבחינתי, למרות הפגיעה שלי בדן.
״אבל תראה, אנחנו מסתדרים נהדר ביחד, מסיבים לכל אחד מאיתנו פורקן והנאה״ אני מתחילה להסביר לו למה לא כדאי לוותר על הקשר שלנו, ״בוא נסכים שמעכשיו זהו קשר גופני בלבד, אוקיי?״ אני אומרת ומנשקת את פיו בחוזקה אך הוא מרחיק את פניי מפניו.
״לא, הקשר הזה נגמר עכשיו״ דן אומר בטון החלטי ובטוח.
תחושת בושה מתפשטת בי ומתעורר בתוכי רצון להשיב את הכל לקדמותו אך במקום זאת אני יוצאת מן המיטה ומתחילה להתלבש בזריזות.
רגליי נושאות אותי לדלת הכניסה ואז אני עוצרת.
״למה עשית את זה? למה גרמת לי לחשוב שאתה רוצה אותי ולא גילית לי את האמת, הכאבת לי״ אני אומרת בשקט ומסתובבת אל עבר פתח היציאה.
״גרמת לי להזדיין איתך סתם בשביל ההנאה האישית שלך״ כעס מתגנב לתלונתי.
״זה לא מה שעשית לי במשך כל הזמן, קיימת איתי יחסי מין לטובת ההנאה שלך בלי להתחשב ברגשות שלי?״ דן שואל וכאב מפלח את ליבי כשאני מבינה שהוא צודק אך אני שומרת על שתיקה וחושקת שיניים.
אני יוצאת וסוגרת אחרי את הדלת בעוד שדמעה של בושה וצער בוקעת מתוך עיניי.