דיג'ימון -The Shining -פרק 2 ^^

לפי ההתנשפיות של רוב הנשים בקהל הבנתי שהאדם שעלה על הבמה נחשב או ממש ממש חתיך או ממש ממש מכוער . אחרי שהוא הוריד את משקפי הטייסים הכהים שלו וחשף זוג עיניים תכולות כמו האוקיינוס ,והנשימות של הבנות נעצרו אפילו יותר הבנתי שהוא כנראה ממש חתיך .
"שלום לכל החניכים שלי " הוא אמר וחייך . שיערו היה בלונדיני וארוך . אני שונא בנים עם שיער ארוך , כאילו ממש אפשר לקלוע לו צמה עם כל השיער הזה . "אני יודע שמזג האוויר קצת מוזר אבל אני בטוח שנסתדר " הוא סרק את הקהל בעזרת עיניו התכולות ויכולתי להישבע שהוא ממש עצר ומיקד את מבטו עלי , עלי ועל עד כמה מקומות לא ברורים . אבל … בטח דמיינתי את זה .
בהמשך השיחה הוא דיבר יותר על ההורים , לא שאבא שלי באמת היה נוכח בשיחה ….
לא הקשבתי , אזור המחנה נראה מגניב כל כך . היו בו הרבה עצים גבוהים ועבים שאפשר לטפס עליהם ,הרבה אגמים ונהרות ונחלים . ממש גן עדן . לא כמו הגיהנום שאבא חשב שיהיה לי .
חיוך עלה על פני , הוא בטח היה מצטער אילו ידע לאן שלח אותי ברוב טובו .
"הורים יקרים אני מציע שתלכו ותשאירו את ילדכם בידיהם המאמנות של הצוות שלי " הוא חייך והחבה על קבוצת אנשים שנראו נחמדים למראה . המדריכים שלו .
הורים רבים נפרדו מילדיהם . לא נותר לי הרבה מה לעשות פשוט רצתי אל העץ הקרוב , טיפסתי עליו במיומנות הקוף המדהימה שלי והתיישבתי על ענף עבה . הבטתי בילדים הקטנים יותר נפרדים מהוריהם בבכי ומהגדולים יותר נפרדים בחיבוק קל לכול היותר .צביטה קטנה אחזה בליבי .
לא אני לא אחשוב על זה , דחקתי בעצמי .
לאחר זמן מה ההורים האחרונים נכנסו למכוניותיהם ונסעו אל מחוץ לשטח . הקלה הציפה את ליבי והחלטתי לרדת סוף סוף מהעץ ולבדוק באיזה ביתן אני .
" קלייר גרום ,אלכס ריידר, אדי ביירן , בר לאורנס וקטיה בלייט "הכריז מדריך שנראה ישנוני למראה בדיוק כשנכנסתי אל מעגל גדול של חניכים . " הביתן שלכם הוא ביתן שמונה " הוא אמר פלט פיהוק והצביע על ביתן עץ ישן שהיה ביתן שמונה . לקחתי את תיק הגב הגדול שלי ופסעתי לעבר הביתן . תוך כדי זה שאני מתקדם לביתן בחנתי את הנערים שסביבי , שניים מהר נראו חברות , אחד נראה קודר לגמרי ואחת … היא נראתה דווקא חמודה .
"אז … זה הביתן שלנו מה ?" שאלתי ברגע שנכנסנו וכל אחד תפס לעצמו מיטה .
"נראה שכן אבל …. למה יש פה עד שלוש מיטות פנויות ?" שאלה הילדה החמודה . שיערה היה מטולטל וחום עיניה היו כחולות ירוקות והיא נראתה עדינה להפליא ,כמעט שברירית .
"מעניין …" אמר הנער הקודר. הוא כבר התמקם על המיטה ונשכב עליה כשבידו חוברת תשבצים ועט אכול בקצהו .
"שנתחיל בהכרות …?" שאלה אחת מהנערות החברות . שיערה היה חום וחלק והגיע על מותניה היא הייתה די …. יפה למען האמת . "אני בר , זו קטיה ו… היא פנויה אנשים " בר צחקה אבל נראה כאילו הנערה ששמה היה קטיה רק מחפשת איפה לקבור את עצמה .
"אני אדי " אמרתי בחיוך ונשכבתי גם אני על מיטתי שממש לא הייתה נוחה כמו שחשבתי .
"אלכס . ריידר "אמר הנער הקודר לאיטו והמשיך להתרכז בתשבץ .
"אני קלייר " חייכה הנערה המתולתלת . חייכתי עליה בחזרה בתקווה שאני לא מסמיק .
"וואו כאן זה ביתן שמונה ? " שאלה פתאום נערה שנעמדה בפתח הדלת .
"כן " ענתה לה בר והמשיכה ללטוש בה עיניים סקרניות .
"חבר'ה בואו זה כאן " קראה הנערה אל מחוץ לדלת . "היי אני ניילה הוקינס ואלה מיק ורוי , גם אנחנו מביתן שמונה " היא חייכה חיוך רחב ושני הנערים נעמדו משתיי צדדיה .