געגוע- קטע לכבוד יום הזיכרון

געגוע
למאכל
למשחק
לשיר
לחבר
לבית
לארץ
או לעיר.
כמו צללים שחורים בחושך
כמו חולצה לבנה עם כתם קטן
כמו פאזל שנאבד לו חלק
כמו ציור לא גמור
מר קטן ומתוק גדול
כמו לחם עם הרבה דבש וקצת חזרת
כמו עשרה טושים עם פקק ואחד בלי
כמו סערה קטנה בלב באמצע חתונה
כמו אהבה קטנה למישהו שיש לו חברה
כמו מה שקרה לכם!
כמו סיכה קטנה לתוך הלב
קטנה אבל זה עדין כואב
ואומרים תהייה חזק
תתגבר
זה יעבור
אבל איך?
כיצד אפשר להשלים עם פצע כשלא מבינים שנפצענו
שהפצע עדיין כואב
ומנסים לשים תחבושת
אבל קשה להשיג, אין!
תחבושת כזאת אי-אפשר להשיג בבית החולים
לא בתיק עזרה ראשונה
או בסופר
תחבושת כזאת רוקמים כל יום לאט לאט
לפעמים לאט מדי
וזה מעיף…
רוקמים, מקורי שמש דקיקים
מחיוכים קטנים שאוספים ברחוב
מלבבות קטנים שאוהבים לעזור
מדמעות מעורבות, דבש ולימון
מחיבוקים אוהבים
נשיקות
ובעיקר משמחות קטנות של אחרים!
וזה קשה מאוד קשה לרקום אותה
כי לפעמים הפצע עוד גדול נוטף דם לב
דם נפש
עצב וכעס
והתחבושת קטנה מאוד
קטנה
והלב מיצר אותה לאט מאוד
לאט וזה קשה
אבל אחרי שנה
שנתיים
ואולי גם חמישים שנה
קחו את הזמן
קחו את הזמן
ואנחנו נחכה כמה שצריך
נחכה
ואולי המון, המון, המון זמן
נחכה
אבל זה בכלל לא חשוב
העיקר שהגוף שלכם
ייצר את התחבושת שלו
ושהיא תהייה מספיק גדולה
כדי לכסות את כל הפצע שקיים בתוכך
הגוף שלך יצליח
מתישהו הוא יצליח
וזה הכי הכי חשוב