בת ים קטנה

שלום אני בת הים הקטנה, בת ה-8. אני חייה את כל חיי בים.
זה מקום שבו אני משרתת את המלך,מיצידי זה לא יפה,כי אני רק בת 8!!!
אני מנקה את כס המלחות של המלך, שבמיקרה זה אבא שלי.
יש לי חיים קשים ,אז החלטתי לברוח עם חברי מהים לעולם היבש, שלא נוכל לשרוד בו. אז קודם נלך לתמנון לבקש רגליים, ובועה קסומה כדי שננשום מתחת למים, אז זה באמת קרה, היום הגדול בחיי, צפתי במים כי חיקיתי לחברי, והגענו ראיתי בן אדם, שהעיניים שלו בצבע קרמל, צבע שערו היה חום בהיר ,כאילו הוא איזשוהו נסיך.
מרוב התרגשות אני לקחתי איזשהו סק שהיה ליד החוף ולבשתי אותו, קמתי והלכתי לנסיך.
הוא ראה אותי ושאלףלמה את לובשת סק?
לא ידעתי איך לענות לו ,אני מדברת את שפת הבנות ים, אבל הבנתי את מה הוא אומר.
ידעתי להגיד את המילה "לא יודעת" אז אמרתי בקול חלש וצרוד: "אני לא יודעת"
כנראה הוא בקושי הבין אותי…
התחלתי לבכות, "בכיאילו" כדי שיתן לי בגדים נורמליים, הוא היה ענקי כי אני רק בת 8!
ניסיתי לשאול אותו בן כמה הוא,אז תדהו או לא זה הצליח לצאת מהפה שלי!
הצלחתי לשאול אותו בן כמה הוא! איזה כיף,הוא ענה לי בן 15,אז הוא שאל שאלה:אולי את רוצה בגדים חדשים?
מה הייתי יכולה לענות לו עניתי לו כן בקול צרוד אבל….
ידעתי להגיד את המילים הבאות: שלום,חברים,לא יודעת,בן כמה אתה,כן,לא.
הרבה מילים למדתי אני לא טיפשה.
הלכתי איתו לביתו, הקרתי את ההורים שלו ,ואכלתי ארוחת ערב רגילה של בני אדם.
אבל אכלתי רק דג.
ההורים שלו נחמדים מאוד התלבשתי רגילה, אבל לא תאמינו שחכתי לגמרי את החברים שלי!!!
מהר אמרתי תודה וביי,ורצתי לחברי,לא תאמינו הם לא שם,רצו לי מחשבות אולי הם כעסו עליי וחזרו לים,לא זה לא הגייוני הם לא יכולים לנשום מתחת לים.
טוב אז אני צריכה לחיות איפושהו אני לא יכולה להשאר בחוץ….
ישבתי לבדי על שפת החוף,בוכה,מפוחדת,היה קר מאוד אפילו ליד החוף.
לא נהנתי עד שהגיע הנסיך בן ה15.
הייתי מאושרת,הוא לקח אותי לביתו.
שאלתי אותו עם אפשר להיות כמו אחותו הקטנה והוא הינהן,אוי למדתי עוד מילה כיף לי.
וכך אני חייתי עם המשפחה הקטנה והיה לי אח בן 15 ואני בת ה-8.

הסוף!