את גורמת ללבי לכאוב
אני יכולה לראות שוב את אותו היום,
את לא הפסקת לצעוק,
מתעלמת ללא בושה מדמעותיי,
כאילו המילים שלך הגיוניות,
כאילו הסדקים שלי לא אמתיים.
לא אשכח את כל מה שאמרת,
ואולי בזה קוללתי,
לזכור, לזכור הכל,
ואולי בזה בורכת,
לשכוח, לשכוח את מה שמכאיב יותר מכל,
את המילים.
תפסיקי, את גורמת ללבי לכאוב,
את אמרת שכאב אמור לחשל אותנו,
לגרום לנו להיות קשים,
כדי שכשיפגעו בנו, זה לא יכאב.
אז למה כשאת עושה את זה,
זה שורף.
הבטחתי שוב ושוב להיות שונה,
להיות זו שתביא לך גאווה,
אך בכל פעם זה מרגיש שקרי,
כאילו אלו לא המילים שלי.
אני עדיין מרגישה את המחנק בגרוני,
זה שעוצר את הכאב,
זה שמנסה.
תפסיקי, את גורמת לי להישבר,
את מעמידה אותי ביותר מידי ניסיונות,
ניסיונות שאני לא יכולה לעבור.
אני יכולה לשמוע את אותו יום פועם באוזני,
אותך מקללת את שמי,
או שמא זה רק נשמע כך?
אני יודעת שאת לא מתכוונת,
אך לא משנה כמה אני מנסה,
אני לא מצליחה לשכוח לך את זה,
אני לא מצליחה להפסיק את הטינה,
האם זה הופך אותי לאדם רע?
אני מעריכה אותך, באמת,
אבל זה כבר הרבה יותר מעבר,
כמו שסכין שחדרה יותר מידי עמוק.
תגובות (4)
וואו… זה היה כל כך יפה…
ספירוש, את כל כך כשרונית!! אין לי מילים, הקטע מדהים.
ניסיתי לשלוח לך הודעה פרטית אבל כנראה אין את האפשרות הזו ולכן אני כותבת כאן. מחקתי את כל הסיפורים שלי מהאתר ורציתי להגיד לך תודה! את כל הזמן מגיבה ומעודדת ואני באמת מעריכה את זה.
בכל אופן, אם תרצי שאשלח לך קטעים למייל ואת הסיפור בהמשכים שמחקתי מהאתר, פשוט תגיבי פה. אני אשלח לך את המייל שלי ומכאן הכל יהיה קל יותר.
שיהיה יום מוצלח! ותודה! את באמת ממש מוכשרת, תמשיכי כך!
קודם כל תודה רבה על התגובה, זה מאוד משמח אותי :)
ודבר שני למה מחקת את כל הסיפורים שלך?! T-T אני אשמח אם תשלחי לי את ההמשכים שלו (באמת אהבתי אותו)
היי, המייל שלי הוא [email protected]
אשמח אם תשלחי לי מייל, אני אשלח לך קטעים בשמחה.