אפקט מפרפר פרק5

פרק-5
 התערבת איתו נכון?״ הופיע סאם. ״לא עניינך.״ ״מה את צריכה להביא לו?״ שאל. ״דייט מחר.״ לא ממש שיקרתי. ״אהה, בהצלחה.״ אמר והלך וראיתי שהוא פגוע מאד. הפצע על אפו היה די נורא אז בכלל, לא הולך לי כאן. נאנחתי והלכתי לכיוון האוטובוס. ״אתה יכול לפתוח לי בבקשה?״ ביקשתי מנהג האוטובוס. ״לא, אתם גומרים עוד שעה, יש ארוחת צהריים ואז.״ אמר. ״אה, תודה.״ עניתי וחזרתי אחורה. ״יהיה אדיר מחר.״ חייך טום שרץ אלי. ״אהה..״ עניתי. ״תחייכי.״ אמר. לא הגבתי. ״תחייכי!״ אמר שוב. ״לא רוצה.״ עניתי. ״כל כך מהר? עוד שבוע כמשרתת.״ אמר והרים גבות. ״מה? אהה.״ הבנתי וחייכתי במהירות. ״יופי.״ אמר. ״יהיה לנו כיף מחר נכון?״ שאל מאושר. ״אממ..״ לא ידעתי מה לענות. ״נכון.״ לחש לי. ״נכון.״ עניתי. הוא תפס את ידי והוביל אותי לשאר החבורה. ״לוסי, אני צריך לדבר איתך.״ ביקש סאם. התקדמתי לעברו וטום אחז בידי בחוזקה ולא נתן לי לזוז. ״טום?״ הסתכלתי על ידי. ״תגידי שאת לא רוצה.״ לחש. ״אבל זה חשוב.״ אמרתי. ״תגידי.״ אמר. נשמתי עמוק והסתכלתי על סאם שחיכה לי. ״לא רוצה.״ אמרתי. ״מה?״ הסתכל עלי בשוק. ״היא לא רוצה סאם.״ אמר טום. ״זה אתה?״ הסתכל סאם על טום. וכל החבורה הסתכלה גם היא על טום. ״התערבות.״ ענה בקלילות ואני הרכנתי את ראשי. ״לכמה זמן?״ שאל סאם וראיתי שהוא מתאפק שלא לצעוק. ״זה תלוי בה.״ ענה טום וחייך והוא כבר לא נראה כל כך נחמד. ״מה אתה רוצה טום?״ שאל סאם. ״הכל.״ ענה טום ומשך אותי משם. ״עצור.״ אמרה ג׳יין. ״למה?״ שאל. ״כי אמרתי.״ ענתה. ״אז אני לא מקשיב לך.״ ענה והמשיך ללכת כשאני נשרכת אחריו. ״הוא חזר לעצמו הקודם, הקליפה עטפה אותו שוב.״ שמעתי את ג׳יין אומרת ולא הבנתי למה התכוונה. ״הם לא מבינים כלום!״ אמר והושיב אותי על אבן גדולה לצדו. ״אוקיי..״ אמרתי מבוהלת. ״תפסיקי, אני לא רשע אני פשוט חכם. אני לא יעשה רע אני רק רוצה להיות בטוח שתקשיבי לי.״ אמר ובהחלט נראה משכנע אבל לא האמנתי לו. ״מחר יהיה דייט אדיר! תבקשי מסאם בגדים יפים.״ אמר. ״הוא לא יתן לי.״ אמרתי והתכוונתי לזה. ״אם תבקשי יפה, הוא יתן!״ קבע טום. ״עכשיו תגידי מה את חושבת.״ ״מה זאת אומרת?״ שאלתי. ״מה את חושבת עלי? חתיך?״ שאל בחיוך. ״את האמת?״ שאלתי. ״ברור.״ ענה. ״ולא תכעס?״ שאלתי קצת מפוחדת. ״לא.״ ענה בהחלטיות. ״אוקי, אתה נראת ממש נחמד בהתחלה עד שגיליתי שאתה רק מחפש כח. אתה באמת יפה אבל זה לא שווה כלום ואני מקווה שתעזוב אותי בשקט.״ סיימתי מרוצה מעצמי. לקחתי מקל קטן וחפרתי אתו באדמה בזמן שהוא חשב מה לענות לי. ״אני, אני לא רשע!״ צעק. ״הבטחת לא לכעוס.״ עניתי ברוגע. ״ממפפ..לא ידעתי מה תעני.״ אמר. ״זה לא קשור!״ אמרתי. ״תהיי בשקט.״ אמר והשתתקתי. היה שקט של שתי דקות. ״את בסדר?״ שאל לפתע. ״כן.״ אמרתי ולא הסתכלתי למעלה. ״הוא הלך.״ אמר. הבטתי למעלה וסאם עמד מעלי. ״אה.״ אמרתי מבולבלת וראיתי את טום הולך וג׳יין לידו. ״את בסדר?״ שאל. ״כן.״ עניתי שוב. ״בואי, אני רוצה לדבר איתך.״ אמר. ״אבל טום.״ מחיתי. ״טום לא מעניין אותי.״ אמר. קמתי והלכתי אחריו אל מאחורי האוטובוס וראיתי את השאר מכינים ארוחת צהריים על שולחן שפתחו וטום עומד בצד וג׳יין מדברת איתו. ״אני לא מבין למה לא הקשבת לי?״ אמר והסתכל עלי בעצב. ״ככה! אוף, לא הייתי מפוקסת זה פשוט קרה, הוא אמר משהו לא ברור ואמרתי בסדר כדי שיעזוב אותי.״ אמרתי. הוא הסתכל עלי בעיניו הירוקות שריתקו אותי להמשיך להסתכל, היה שם ירוק וקצת כחול, קצת, מה שהפך את העיניים שלו למושלמות. ״ולמה זה?״ שאל ואילץ אותי להסתכל על אפו שפלסטר מונח עליו בצורה מוזרה. חיוכי התעקם. הוא נראה חמוד ככה. ״כי, כיוונתי לא טוב.״ שיקרתי. ״את מכוונת מעולה וזה היה ברור שרצית לפגוע בי. ״למה?״ תבע לדעת ועיניו שוב תפסו אותי. ״אוף, תפסיק עם העיניים.״ אמרתי והסתובבתי. ״מה?״ שאל מבולבל. ״אתה יודע מה!״ אמרתי. ״לא ממש.״ אמר. ״שאתה תופס אותי עם העיניים ואני חייבת להגיד מה שאתה רוצה לשמוע.״ אמרתי. הוא גיחך. ״באמת? אני צריך להשתמש בזה יותר.״ אמר. ״אתה לא האח הגדול שלי.״ אמרתי בשקט. ״מה?״ שאל וגבותיו התכווצו. ״אתה-לא-האח-הגדול-שלי-!״ אמרתי בקול. ״אני אעשה מה שאני רוצה.״ אמרתי בלחש. הוא נשם עמוק והסתכל עלי. ״אני לא האח הגדול שלך, אני מנסה לעזור לך.״ אמר. הוא קם שם יד על כתפי ואז הלך. נאנחתי והתחרטתי על מה שאמרתי. אני רק בת 15, למה זה קורה לי?