אפקט הפרפר פרק7

פרק-7
״בוקר טוב לוסי.״ העיר אותי בחיוך כאילו שום דבר לא קרה אתמול. ״בוקר טוב.״ זרמתי איתו. ״מוכנה לספרות?״ שאל באושר.
״מוכנה למה?״ שאלתי. ״נווו, קומי, הבגדים על השידה ויש לך 5 דקות בדיוק!״ קרא מאחורי הדלת. קמתי והתלבשתי בחולצת T  צבע ירוק וג׳ינס כחול וארוך, הוא הביא גם נעלי נייק שחורות וצמיד כחול, או שהוא נקבה או שבת מביאה לו את הבגדים. בכל אופן, יצאתי החוצה מרוגזת וציפיתי למשהו טוב, ויום ספרות זה לא דבר טוב. יצאנו מהבנין ובחוץ היה שלט ענק שהיה כתוב בו-׳יום ספרות משגע!׳ לא ממש… הוא משך אותי לעמדה שנקראת- הדף האחרון. ״מה קורה לוסי?״ שאלה ג׳יין שכניראה הייתה אחראית על הדוכן. ״סבבה.״ עניתי למרות שזה ממש לא היה משכנע. ״טוב חברה׳ קראה לכל הנערים שעמדו סביבה ואני וסאם מתוכם. ״היום כל אחד יכתוב על הדף האחרון שקרא בספר מסוים ויספר את הרגשות שעלו לו.״ אמרה ג׳יין. ווהווו, ממש ציפיתי לזה. חשבתי וגלגלתי עיניים בשיעמום. ״יהיה בסדר.״ חייך אלי סאם. ״בטח.״ עניתי לו וחשבתי על מארק שהרים אותי. ״כבר בחרת שמלה?״ שמעתי לחישה מאחורי. הסתובבתי וטום עמד שם. ״תתרחק!״ דחפתי אותו. 
״ב-6:00 בדיוק!״ אמר וחייך חיוך מלחיץ.
״בטח.״ עניתי והסתובבתי חזרה. ״טום, תעמוד לידי בבקשה.״ קראה ג׳יין כאילו הוא האח הקטן שלה. ״יאללה, נתחיל.״ היא חילקה לכל אחד שני דפים, כולם הלכו לתפוס לעצמם כיסא מהכיסאות שהיו מפוזרים בדשא ליד הבנין והתחילו לכתוב. ״קחי.״ דחפה ג׳יין דף לידיים שלי. ״לקחתי.״ עניתי. ״מה איתך?״ הסתכלתי על סאם. ״בסדר.״ ענה וראיתי שכבר כתב חצי עמוד. ״לא קראתי ספרים.״ אמרתי. ״לפחות אחד.״ אמר סאם. ״קראתי דמדומים.״ נזכרתי. ״אבל זה משעמם, לא הצלחתי לגמור.״ שיקרתי. ״שקרנית, ברור שגמרת אותו.״ אמרה ג׳יין. ״בסדר, העמוד האחרון נחמד.״ אמרתי. ״אז תכתבי את זה.״ אמרה ג׳יין וכתבתי. וברגע שסיימתי לכתוב את המילה נחמד עפו לי מילים על הדף, מילים טובות, ופשוט כתבתי עמוד שלם והגשתי לה אותו בניצחון. ״לא לי, תשמרי את זה.״ אמרה לי. ״מה? אבל כמה קיבלתי?״ שאלתי מאוכזבת. ״100, ברגע שכתבת יותר מ10 מילים קיבלת 100 ואני לא רוצה לקרוא את הרגשות שלך כדי ששלי לא יושפעו ממך.״ הסבירה ג׳יין. ״קחי יצור.״ אמר טום. ״לא.״ ענתה לו ג׳יין. ״קחי ג׳יין!״ אמר שוב. ״תודה.״ אמרה ולקחה את הדף. ״זה לא מה שעשית.״ אמר סאם. ״זה מכתב סליחה על כך שלא הקשיב לי אתמול.״ אמרה ג׳יין. ״הוא כותב נהדר.״ אמרה. ״בגלל זה ביקשת סליחה?״ שאלתי מופתעת. ״לא, בגלל זה ביקשתי סליחה בכתב!״ תיקנה וחייכה וראיתי שהאודם האדום שלה יצא קצת מהקווים. ״האודם…״ אמרתי והסתכלתי על שפתיה. ״אויש, תשמור על הדוכן רגע?״ הסתכלה על סאם. ״בטח.״ חייך והיא רצה לבנין. ״אז, כמה זמן אתם ביחד?״ שאלתי והתיישבתי על כיסא שמצאתי. הוא צחק במבוכה. ״אפילו לא דקה, היא ידידה שלי מגיל 11. ממש לא יותר 
מזה!״ אמר. ״אהה, היא אוהבת אותך.״ אמרתי ונזכרתי במבטים המביכים ששלחה לו בכל פעם שהסתכל לכיוונה. ״ממש לא!״ קבע בלחץ. ״ממש כן.״ עניתי.״זה כל-כך ברור?״ שאל בפחד ולא הבנתי מה הבעיה שלו. ״כן, למה?״ שאלתי מבולבלת. ״מפני ש… אני לא רוצה להיות איתה ואני מנסה לדחות כמה שיותר את הרגע, אני רוצה שנישאר ידידים וזהו.״ אמר. שמעתי בליעת רוק מאחוריו והבנתי שמשהו לא טוב הולך לקרות. ״באמת?״ שמעתי את ג׳יין שעמדה עכשיו ליד סאם שישב מולי. ״מתי חזרת?״ שאל מבוהל. ״מספיק מהר בשביל לשמוע,אני לא מספיק טובה?״ שאלה חונקת את דמעותיה שהחלו לרדת. ״זה ממש לא ככה, אני אוהב להיות ידיד שלך. לא חבר.״ ניסה להסביר. ״אני אלך.״ אמרתי וקמתי לאט מהכיסא. ״אל תזוזי.״ אמר סאם. ״אוקיי.״ אמרתי והתיישבתי לאט. ״עכשיו היא גם מגנה עליך?״ שאלה ג׳יין. ״עופי מפה!״ הסתכל עלי.  גיחכתי וקמתי. עברתי ליד ג׳יין בכוונה. ״עם תפגעי בו אני אפגע בטום!״ לחשתי לה והמשכתי ללכת, ידעתי שטום חשוב לה מסיבה כלשהי ולא התכוונתי לתת לה לשלוט בסאם. התיישבתי על הדשא נעקרתי עשבים מסכנים שלצידם היו לידי. ״היי, ניו גירל.״   אמרה מישהי עם שיער שחור קצר ופס סגול בפוני. ״ניו גירל?״ שאלתי. ״ילדה חדשה, ככה קוראים לך.״ חייכה אלי והתיישבה לידי, היו לה משקפיים עם מסגרת שחורה ענקית ונעליים גסות למדי של נייק. ״אני צריכה לקחת את זה כמחמאה?״ שאלתי. ״לא נראה לי.״ ענתה. ״את חותכת?״ שאלה. ״לא.״ כאילו שעם הייתי חותכת הייתי אומרת לה. ״אני כן.״ אמרה והפשילה את שרוולה הארוך. על פרק ידה היו שלושה חתכים אדומים שלא ממש הספיקו להגליד. ״אני מתחילה להיגמל.״ אמרה. לא אמרתי כלום. ״אבל זה לא עוזר.״ אמרה והסתירה שוב את החתכים בשרוולה. ״אולי עם תציירי משהו.״ אמרתי. ״מה?״ שאלה. ״את אוהבת פרפרים?״ שאלתי. ״כן.״ אמרה. ״אז בכל פעם שתרצי לחתוך, תציירי פרפר בדיוק איפה שאת אמורה לחתוך, אני בטוחה שלא תרצי להרוג את הפרפר.״ אמרתי. ״אוקיי.״ אמרה. ״אני אנסה.״ חייכה אלי, קמה והלכה. ״בהצלחה.״ אמרתי. ״איך אקרא לזה? כשארצה להמליץ לאחרים?״ שאלה. ״אפקט הפרפר, שתיים.״ צעקתי כשהתרחקה ונופפתי לה. ״אפקט הפרפר, מעניין עם זה עובד.״ אמרתי לעצמי והורדתי את הנעל הימנית שלי, מתחת לגרב, כל הרגל הייתה מכוסה בפרפרים שציירתי. זה עובד?