עטרת16
תקראן בבקשה עוד מעט מתחיל האקשן!!!

אפקט הפרפר פרק 3

עטרת16 11/04/2013 683 צפיות 3 תגובות
תקראן בבקשה עוד מעט מתחיל האקשן!!!

פרק-3
״בוקר טוב!!!!״ קפץ סאם למיטה שלי ושחרר לי את האזיקים. ״מה אתה עושה?״ שאלתי. ״לוקח אותך לטיול.״ חייך ואני לא החזרתי חיוך. ״איפה אני?״ שאלתי ולא קמתי מהמיטה. ״אני אסביר לך בדרך.״ אמר ומשך אותי מהמיטה. ״אני לא רוצה לבוא!״ אמרתי בכעס ודחפתי אותו ממני. ״בסדר…״ אמר וראיתי שהתאכזב מאד. 
״אין לך חברים?״ שאלתי. ״ולך?״ שאל בחזרה. ״לא ענינך!״ אמרתי וסובבתי את ראשי. ״אם כך, זה גם לא עניינך, יוצאים?״ שאל שוב. ״אוך, בסדר.״ אמרתי וקמתי מהמיטה. ״יופי, אני אביא לך בגדים, איזה מידה את?״ שאל. ״s, מתי אני חוזרת הביתה?״ שאלתי אבל לפני שהספקתי לעצור אותו הוא כבר יצא, לא התנגדתי למצב הזה שמישהו מתייחס אלי וחוץ מזה אין בית ספר אז בינתיים אני אשאר כאן… ״הנה…״ אמר וזרק עלי חצאית פרחונית מתנופפת וחולצת טריקו לבנה. ״מה?״ הוא שאל במבט מבולבל כשנעצתי בו עיניים. ״אתה מוכן לצאת החוצה?״ שאלתי וכיוונתי את ידי לדלת. ״אהה, ברור.״ אמר במבוכה ויצא החוצה. ״תגידי כשתסיימי.״צעק. בחנתי את החדר שאני נמצאת בו כבר יום. מיטה, תמונה על הקיר. בלי שידה או כל דבר אחר. ואז בחנתי אותו קצת יותר וראיתי שעל הקיר יש סימנים, כשהתקרבתי ראיתי שחרוטים קווים שעל כל חמישה יש קו יש שחותך אותם, היו המוני קווים ואז ראיתי עוד משהו; שם. שרלוט הייתה כאן ב-2002 ודרק היה כאן ב-2005 ואז ראיתי משהו שלא ציפיתי לראות, שם קטן וחמוד שהיה מצויר יפה, סאם היה כאן- 2010. סאם? זה הגיוני, הוא היה בן 15.  זה באמת הוא? ״את מסיימת?״ התעוררתי לפתע. ״כן, עוד רגע.״ צעקתי בחזרה. ״כמה זמן לוקח לבנות להתלבש?״ שמעתי אותו ממלמל. התלבשתי במהירות וקראתי לו להכנס. ״מושלם.״ חייך כשנכנס והסתכל עלי. ״תפסיק לנעוץ מבטים!״ נזפתי בו והוא הסתובב וגיחך. ״כן, גבירתי.״אמר. ״אויש, תסתום.״אמרתי והוא הסתובב אלי. ״הולכים למגרש כדורגל.״ אמר ונראה מאושר מאד מהעניין. ״ואז אני חוזרת הביתה?״ שאלתי. ״תחליטי כשנסיים.״ אמר. ״מה זאת אומרת?״ שאלתי אבל הוא לא ענה, הוא פשוט משך אותי החוצה.״את אוהבת כדורגל?״ שאל. ״אני אוהבת לראות בנים משחקים כדורגל״ אמרתי מנסה להדביק את הליכתו המהירה. ״אני יודע שאת אוהבת אותי לא צריך להכריז את זה בקול.״ חייך. ״אמרתי בנים וחוץ מזה אתה חנון מדי מכדי לשחק כדורגל.״ אמרתי. הוא צחק והמשיך ללכת, עיקמתי את האף אבל התעלמתי. הגענו לתחנת אוטובוס וראיתי הרבה נערים שנראו בגילי ונראה שסאם מתקרב אליהם ואני אחריו. ״מה קורה, ג׳יין?״ שאל סאם וחיבק נערה שחומת עור עם תסרוקת תלתלים מטורפת ועגילי חישוקים על האוזניים. ״בסדר, מי זאת?״ שאלה והצביעה עלי, שאר הנערים הפנו גם הם את תשומת ליבם אלי. ״זאת לוסי.״ אמר והציג אותי בחיוך. ״אני לא מאמין שאתה יצאת עליה…״ אמר אחד הנערים שנראה גדול מסאם בערך בשנה. ״ככה אתה חושב עלי בן?״ שאל סאם ונעלב. ״שמעתי שהיא במצב קשה.״ שמעתי לחישה מאחור. נראה שגם סאם שמע את זה ולכן הוא משך אותי מהקבוצה ונעמדנו לצד התחנה מחכים לאוטובוס כלשהו. ״אני אבוא איתכם.״ אמרה ג׳יין.סאם חייך והיא נעמדה לצדנו. ״אל תתיחסי אליהם. הם אוהבים לבלבל את השכל, הכוונה שהוא ״יצא״ עלייך זה אומר שהוא זה שילמד אותך לשחק ובן חושב שהוא יצליח להסביר לך וההתלחשויות מאחור היו על שחקנית שבבית חולים מסיבה לא ברורה. ״אה.״ עניתי ונרגעתי הרבה יותר מה׳אה׳ הזה. ״ג׳יין, אני חושב שהיא לא רוצה לשחק איתנו כדורגל.״ אמר סאם פתאום. ״מה? כי זה לבנים או כי אין לך כח ללמוד?״ שאלה ג׳יין וסידרה את הסרט הענקי שהיה על ראשה והיה אמור כניראה לסדר את תלתליה. ״אני יודעת לשחק וזה בכלל לא לבנים, פשוט לא בא לי.״ אמרתי. ״אין דבר כזה, אם זאת הסיבה את בפנים.״ קבעה ג׳יין. ״בסדר.״ אמרתי וחייכתי אליה. ״יופי.״ ענתה. ״האוטובוס.״ אמר סאם וראיתי אוטובוס לבן נכנס לתחנה, רק קבוצת הנוער, אני, סאם וג׳יין נכנסנו לאוטובוס.


תגובות (3)

ממש טוב ומעניין!
מחכה לשמוע מה יקרה לה בהמשך… (אני מהמרת על סאם…)
אהבתי!
A

11/04/2013 12:37

תודה אני אמשיך מחר בעז״ה
לילה טוב

11/04/2013 12:42

לילה טוווווב

11/04/2013 12:50
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך