אפקט הפרפר פרק 23

פרק-23
 ״לוסי!!!!״ שמעתי צעקה וראיתי את מארק רץ אלי והוא לא נראה מאושר. ״סאם?!״ הוא היה ממש מופתע. ״היי, מארק.״ ענה סאם וחייך בלחץ. ״לוסי, את חיה?״ שאל מארק בלחץ ונגע לי במצח. ״טוב, נדמה לי שאני מדברת איתך אבל אולי אני חולמת, רגע, מתים לא חולמים. טוב אין לי מה להגיד לך מארק.״ עניתי והזזתי את היד שלו מהראש שלי. ״סאם?״ עכשיו כיוון מארק את הכעס שלו לסאם. ״אהה, אני הלכתי לקנות משהו חשוב באישור של ג׳יין.״ אמר סאם ונראה כמו חייל מפוחד שהלך הביתה בלי רשות ועכשיו המפקד כועס עליו. ״ג׳יין? אתה צריך אישור מסימה!״ אמר מארק. ״יש מצב…״ חייך סאם בציניות. ״טוב, פשוט לכו.״ אמר מארק ואני וסאם מיהרנו לברוח. ״מה הולך איתם?״ שמעתי את מארק אומר לעצמו וגיחכתי. ״זה היה קרוב!״ נאנח סאם וצחקק. ״קרוב למה? כאילו מה אפשר לעשות לנו כבר?!״ אמרתי וצחקתי. הוא שתק ולא ענה. ״סאם?״ הרמתי גבות וניסיתי לראות את פרצופו אבל הוא הרכין את ראשו.  ״הם יכלו לעשות משהו, הרבה.״ אמר סאם ולפתע אחז בידי בחוזקה. החמימות של ידו הרגיעה אותי אבל הרגשתי שהוא לחוץ. ״מה זה? מה הם יכולים לעשות?״ דחקתי בו. הוא הוביל אותי לביתן עץ קטן שרק עכשיו הבחנתי בו, נכנסנו והתיישבנו על רצפת העץ הקרירה. ״מה הולך סאם?״ שאלתי והסתכלתי עליו. הוא נשם עמוק ושחרר את אחיזתו בידי. ״הם יכולים להעיף אותך מבית ספר, הם יכולים לפטר אותי ו…״ הוא עצר ונשם עמוק. ״… והכי נורא, הם יכולים להחליף לך חונך ולגרום לזה שלא נוכל להיפגש!״ הוא אמר והסתכל עלי. ״מבינה?״ שאל והנהנתי בראשי. ״אבל למה שיעשו את זה?״ שאלתי. ״כי הם חושבים שאני מפריע לך או שאנחנו לא מצליחים לעזור אחד לשני.״ ענה והסתכל על רצפת העץ החומה. ״אבל בסך הכל יצאנו החוצה לטיול.״ אמרתי מעוצבנת במקצת. ״מישהו אחר היה בורח אם היתה לו הזדמנות ׳רק לצאת לטיול׳.״ אמר סאם. ״אבל אתה החונך שלי, הייתי איתך! למה שתתן לי לברוח?״ שאלתי ולא הבנתי. ״כי זה כבר קרה, החונך והחניך מתחברים והחניך מצליח לשכנע את החונך.״ אמר סאם והרים את מבטו אלי. ״מי? למי זה קרה?״ שאלתי לא מאמינה. הוא צחקק ונראה שהוא נזכר במשהו. ״זה לפני שנתיים, אני הייתי חניך פה.״ הוא הפסיק לראות אם הבנתי. ״ידעתי…״ לחשתי לעצמי. ״גם ניק היה חניך, הוא היה ממש קטן, בן 14.״ קטן ממך בשנה. חשבתי לעצמי. ״שרה הייתה החונכת שלו.״ שרה? מי זאת?? ״שרה והוא התאהבו, היא הייתה בת 15. זה היה חד פעמי שהרשו לה להדריך.״ מי זאת שרה?? התחרפנתי. ״ניק שכנע את שרה לברוח איתו. הם ברחו והייתה מהומה מטורפת, גם אני חשבתי לברוח אבל מארק שכנע אותי שלא.״ אמר סאם ונפסיק לרגע. מה מארק קשור לסיפור? ״מי זאת שרה?״ לחשתי בלי קול. ״שרה הייתה המדריכה של ניק עד שהם ברחו וכשתפסו אותם היא פוטרה וניק קיבל את קיילי.״ אמר סאם. ״היו עוד שברחו אבל חשבתי שיעניין אותך לדעת על ניק, מארק היה המדריך שלי. ניק שכנע את שרה רק בזכות כח השכנוע שלו, אני חייב לומר שהיא הייתה חזקה. חודשיים שלמים עד שהוא שבר אותה.״ סאם נשען בגבו על קיר מאחוריו והסתכל למעלה, לתקרת העץ. ״מאז אין לצאת החוצה בלי רשות של סימה, אפילו לא לטיול.״ הוא סיים. ״בסדר, לא יוצאים לטיולים!״ קבעתי והוא חייך. ״מארק כזה זקן?״ שאלתי את עצמי. ״הוא בן19.״ אמר סאם. ״אז הוא גדול ממך בשנתיים.״ חישבתי במהירות. ״הוא מאד מיומן, הוא עבר כבר מליון חניכים בערך!״ אמר סאם בהתרגשות. ״ואתה מהראשונים?״ שאלתי בגיחוך. ״לא מצחיק!״ הוא חייך. ״אז מה?״ שאלתי. ״בואי נצא.״ אמר. ״אתה מרגיש טוב?״ שאלתי וקמתי. ״למה? אני לא נראה טוב?״ שאל ונגע במצחו. ״לא, סתם.״ אמרתי ועזרתי לו לקום. ״אההה…״ ענה והתקדם לעבר הדלת. ״אז זה ״המחבוא״ שלך?״ שאלתי כשיצאנו מהבקתה. ״אפשר לומר.״ חייך. ״ועכשיו גם שלך, אני מניח…״ אמר. ״ממש לא, יש לי מקום אחר.״ עניתי וחשבתי על העץ, על הצמרת בלי שאף אחד רואה אותי. ״נחמד.״ אמר. ״לשם.״ אמרתי והצבעתי על הבניין. ״כן, לחדר. לישון.״ ענה.