אפקט הפרפר פרק 22

פרק-22
״מה לעזא..!!!?!?!?״ צעק הבחור ותפס אותי, בערך. שנינו נפלנו ואני עליו. הוא הסתובב והוריד אותי ממנו. ״לוסי?!״ שאל בבהלה והלם. ״סאם!״ חייכתי. ״רגע, מה אתה עושה פה?!״ שאלתי. ״מה את עושה פה?״ הוא שאל. ״אני… נפלתי.״ חייכתי במבוכה. הוא התפוצץ מצחוק. ״די! מה אתה עושה פה?״ שאלתי שוב. ״רציתי לקנות לך מתנת פיוס אבל נראה לי שאני לא יצליח.״ הוא חייך. ״אתה יכול ללכת איתי ואז אני בטוח יאהב את המתנה.״ אמרתי. ״והיא בטוח תהיה יקרה.״ הוא ענה וקם מהמדרכה כשהוא תופס בגבו כמו זקנה. ״יום הולדת 80 שמח.״ צחקתי עליו. ״קומי את!״ הוא אמר. ניסיתי לקום אבל כאב פילח לי את הגב. ״אאוצ׳.״ צעקתי מעוצבנת. סאם צחקק. ״סתום!״ סיננתי וקמתי. ״בואי.״ הוא אמר. הלכתי אחרי ׳מחזיקה׳ את הגב שלי וגוררת את הרגל הכואבת שלי. ״מי שמדבר על זקנים.״ הוא אמר. ״חהחהחה, סתום!״ צחקתי בציניות. ״שם.״ אמר והרמתי את ראשי לאיפה שהצביע. זו הייתה חנות חמודה שנקראה "חנות המתנות המושלמת".  היינו צריכים לעבור את הכביש. ״בואי.״ הוא צחק כשראה את הפרצוף המפוחד שלי על הכביש הסואן. ״נעבור את זה.״ הוא אמר. ״בטח.״ בלעתי את רוקי. הוא נתן לי יד וכשהיה ירוק ברמזור במעבר חציה עברנו. מהר זה לא היה אבל העיקר שהגענו לצד השני בשלום. ״הצלחנו.״ נשמתי עמוק. ״בואי כבר!״ הוא דחק בי והגענו לחנות. ״שלום.״ חייכה המוכרת כשנכנסנו. ״שלום.״ ענה סאם. הסתובבנו בחנות עד שמצאתי כרית לב מתוקה שהיה כתוב עליה- I love you. ״את זה!״ קראתי לסאם. ״לא חשבתי אחרת.״ הוא אמר והרים את הכרית. הלכנו למוכרת והיא עטפה את זה בצלופן בלי לשאול אותנו. ״אז כמה זמן אתם חוגגים ביחד?״ היא שאלה. כשראתה את הפרצופים המבולבלים שלנו חייכה. ״ואל תחשבו לרגע שאני יאמין שאתם לא ביחד!״ היא אמרה. סאם חייך אלי את החיוך העקום הזה והעיניים הירוקות. ״יכול להיות שאנחנו בערך ביחד.״ אמרתי ולא הבנתי את עצמי. ״מתוקה שלי, אל תכחישי! לא תמצאי עוד אחד כזה, קחו בלי כסף!״ היא דחפה לנו את הכרית הפרוותית לידיים. ״בייי…״ אמר סאם. ומשכתי אותו לדלת. כשסגר את הדלת הסתכל עלי. ״יכול להיות שאנחנו בערך ביחד?״ שאל. גיחכתי. ״לא היה לי מה לענות!״ מחיתי. ״אההה, עכשיו הכל ברור.״ הוא אמר בציניות. ״נווו…״ דחקתי בו להגיד משהו. ״עזבי, בואי.״ עברנו את מעבר החציה וידעתי שהוא רצה להגיד משהו, אבל הוא פחד מהתגובה שלי. נאנחתי בשקט. עברנו לצד השני ונעצרנו. ״לאן?״ שאל אותי. ״מה האפשרויות?״ שאלתי מחבקת את הכרית כשגל קור מקפיא הותח בי. ״או לפנימיה או לברוח.״ הוא חייך חיוך ערמומי. ״לברוח?״ שאלתי מסוקרנת. ״הכוונה היא לטייל בלי להודיע להם ואז לחזור וכולם יכעסו עלינו.״ הוא הסביר כאילו הוא עבר את זה כבר. ״לברוח.״ אמרתי. ״אז בואי.״ הוא חייך ושנינו הסתובבנו ברחובות ניו יורק והחלטנו או אולי דמיינו שאנחנו בורחים. ״אז, את נהנת פה?״ שאל סאם. ״אם פה אתה מתכוון עכשיו אז כן.״ עניתי. ״ואם אני מתכוון לפנימיה?״ שאל. ״אז תלוי.״ עניתי. ״תלוי במה?״ שאל ונכנסנו לגן משחקים שהיה ריק משום מה. ״תלוי בחברה בה אני נמצאת באותו רגע.״ עניתי. ״איתי כיף לך?״ שאל. ״מממ… בואו נחשוב.״ אמרתי לעצמי כאילו באמת חשבתי על זה. ״ברור אדיוט!״ דחפתי אותו. ״מה זה היה?״ שאל. ״סתם.״ עניתי מרימה כתפיים. ״אז קבלי את זה!!!״ הוא רדף אחרי בגן משחקים. ״אההההה!!!!״ צרחתי מאושרת. עליתי במהירות על הסולם וטיפסתי על המגלשה ועל הגג שמעליה. ״את כמו קוף!״ הוא צחק וניסה להבין איך הגעתי לשם. ״אתה סתם מקנא!״ עניתי מלמעלה ושלשלתי את רגלי למטה. הוא תפס רגל אחת ומשך אותי למגלשה. ״אהה!!״ צרחתי. הוא תפס אותי בסוף המגלשה וצחק. ״יכולתי לשבור את הראש!״ צעקתי ונתתי לו מכה בראש. ״אבל לא שברת.״ הוא חייך. ״אדיוט.״ אמרתי. ״יכול להיות.״ הוא ענה. ״חוזרים?״ שאל. ״יאללה, בוא.״ עניתי ושנינו יצאנו מגן המשחקים והתקדמנו לפנימיה.הלכנו מהר ובשקט במשך כמה דקות ואז סאם מיהר את הליכתו יותר. ״תרגע עם המהירות!״ אמרתי והדבקתי את הליכתו המהירה תוך שאני אוחזת בכרית בחוזקה. ״שכחתי שלא הודעת לאף אחד שהלכת!״ אמר סאם. ״וגם לי לא ממש אישרו את היציאה הזאת.״ הוא אמר. ״מארק ראה אותי נופלת אם זה משנה..״ אמרתי. ״מה זה?!״ עצר סאם. ״אמרתי שמארק ראה אותי.״ חזרתי על המשפט. ״מה?!?!?! דרך אגב, איך ולמה נפלת???״ לא הייתי בטוחה אם הוא רגוע יותר או פחות אז עניתי בזהירות. ״טיפסתי לחומה כי היה לי משעמם וראיתי אותך ורציתי להיות בטוחה והתכופפתי יותר מדי.״ עניתי והרמתי כתפיים בחיוך נבוך. ״אני חייב לומר שאת מוכשרת, ולא בכיוון הטוב.״ אמר סאם. ״הנה!״ צעקתי כשראיתי את החומה הגבוהה. ״הגענו.״ הוא חייך. הגענו לשער והשומר פתח את השער, להכנס תמיד אפשר אבל לצאת… ״חכה. אולי לא ניכנס.״ לחשתי לסאם לפני שנכנס. ״ומה נעשה?״ לחש בחזרה. לא היה לי מה לענות והרכנתי את ראשי. העפתי מבט אחרון החוצה וחשבתי מה אנשים חושבים כשהם רואים את החומה והשער…נכנסנו בשקט.