עטרת16
פרק ארוך...
מקווה שתהנו ותגיבו
אוהבת

אפקט הפרפר פרק 19

עטרת16 01/05/2013 813 צפיות תגובה אחת
פרק ארוך...
מקווה שתהנו ותגיבו
אוהבת

פרק-19
המשכתי ללכת תוך שאני לופטת בחוזקה את בקבוק המים שהביא לי לפני כן.
 ״מה זה דים?״ שאלתי את קיילי שעמדה ממש לפני. ״זה השם שנתנו לדמיון של אנשים, במקרה שלך לזארה.״ ענה לי סאם שעמד מאחורי וכמעט דחף אותי להמשיך לזוז כי הלכתי ממש לאט. ״תודה.״ עניתי ומיהרתי את הליכתי. הגענו לדשא ירוק ויפה, המקום של הקולים. אף פעם לא ישבתי שם בהפסקה, השנה. לפני שנתיים… או שלוש אפילו הייתי יושבת שם תמיד. ״הנה הם מגיעים.״ אמרה קיילי והתקדמה  לראש הגוש שלנו ששם היה ניק שהתרחק ממני כמה שיותר. ״מה עושים בכלל?״ שאלתי את סאם. ״הם מארחים אותנו היום, זה סתם אמור להיות כיף.״ ״אם אתה אומר.״ עניתי. התקדמנו והתיישבנו על הדשא בקבוצה מפוזרת. ראיתי את השכבה שלי וזאת שמעליה מגיעה. שלי הייתה בראש הקבוצה. חצאית מיני קצרה ביותר ופרחונית, נעלי פלטפורמה עם רצועות ורודות ושיער חלק ומתנפנף, כמו תמיד, השנה. ״היוש.״ נופפה בידה לקבוצה. חלק החזירו שלום, אני לא. ״אומיגגש!!!״  
היא צרחה בהתלהבות ורצה לכיוון שלי, לא, היא רצה ישר אלי. ״לוסי.״ היא קפצה עלי וחיבקה אותי, היא אפילו נתנה לי נשיקה בלחי. ״היי, שלי.״ עניתי ביובש. ״לא ידעתי שאת לומדת פה.״ אמרה וחייכה חיוך זרקורים עם השיניים הלבנות שלה והאודם הורוד הזה. חייכתי בלי שיניים ובלי הרבה שמחה. אחרי התגובות לשלום שלי היא מצפה לתגובה נחמדה?״מה זה לומדת פה?״ שאלתי, כאילו שאני מעוניינת לשמוע. ״כאילו בבית ספר למופרעים, אז מה את עושה? לוקחת סמים? חותכת? דיכאונית משהו,
מה?״ היא חייכה במתיקות מגעילה ואני התפחלצתי ממילה למילה. בית ספר למופרעים? מה? ״מה זאת אומרת בית ספר למופרעים?״ שאלתי וכמעט נחנקתי מהשאלה כי ידעתי את התשובה. ״נווו, בית ספר לאנשים משוגעים כאלה ומפחידים, איך החונך שלך? חתיך?״ שאלה והחיוך שלה נהפך לטיפה עוקצני ופחות גדול. מזווית עיני ראיתי שכל אחד מהבית ספר הזה לקח בן/בת זוג מהבית ספר שלי, שלי. ״חונך?״ שאלתי מבולבלת לגמרי אבל ידעתי שהיא צודקת בכל מה שהיא אומרת אז המשכתי להקשיב. ״החונך זה ההוא שלא מפסיק לעזור ולעשות דברים בשבילך, להסביר לך. הוא גם לא אוהב כמעט בטוח אבל הוא חייב לנסות וכל זה.״ שלי נראתה מאושרת מזה שנתתי לה לדבר והמשיכה להסביר לי עוד דברים אבל לא שמעתי אותה. חונך? זה סאם! הוא עושה כי הוא חייב? הוא לא אוהב אותי! גם אני לא אוהבת אותו!!! קמתי בעצבנות מהדשא והסתכלתי על שלי בכעס, איך היא היתה חברה שלי פעם? ועוד הכי טובה! ״ביי… שלי.״ אמרתי במהירות והתחלתי לחפש את סאם ״שניה מאמי!״ היא אמרה ותפסה אותי. היא התקרבה אלי ולחשה לי באוזן. ״אני שמחה שעזבת! ככה גם אין לי מצפון וגם אני יכולה להיות עם חברות שלי…״ היא הסתובבה והלכה לאיזה בן שדיבר עם קיילי ופשוט התיישבה עליו. הוא חייך במבוכה לקיילי והזיז את שלי הצידה. שלי צחקה בעצבנות והתרחקה משם פגועה. גיחכתי ואז מצאתי את סאם. התקרבתי אליו לאט. הוא דיבר עם מישל, בלונדינית משכבת י׳, נראה שהם נהנו ולא רציתי להפסיק אותם אבל מצד שני הוא לא סיפר לי. עמדתי מאחוריו ונתתי מכה קטנה לכתפו. הוא סובב ראשו אלי. ״מממ?״ הוא חייך. ״אני צריכה אותך לשניה.״ התאפקתי שלא להגיד לו משהו. ״שניה.״ ענה והסתובב אל מישל. ״הבנת?״ שאל אותה. ״בטח, אבוא לבקר.״ היא חייכה והוא קם. הוא החזיק לי את היד וקרץ לה ואז שנינו התרחקנו לעץ עזוב. הוא לבש מכנסיים ארוכים חומים וחולצה מכופתרת תכולה, הוא סידר אותה והתיישב מתחת לעץ. הוא סימן לי לשבת והתיישבתי. ״תראי, מישל הביאה לי.״ הצביע על צמיד חום שהיה על ידו. הנהנתי בשקט. ״את יכולה להכין לי גם אם את רוצה.״ הוא אמר כשראה שאני שקטה. ״מה הולך?״ הוא הרצין והסתכל לי בעיניים. הירוק הזה תפס אותי והייתי חייבת. ״למה לא אמרת כלום?״ זו לא הייתה בדיוק שאלה אלא סוג של קבעתי עובדה. ״לא אמרתי מה?״ הוא שאל ונראה שבאמת לא הבין. ״אתה החונך שלי, זה בית ספר למופרעים, אני מטורפת ואת כל זה אני צריכה לשמוע משלי?! הבן אדם השנוא עלי ביותר שגרם לכל זה?!״ פשוט אמרתי הכל, לא צעקתי כי לא רציתי שמישהו יבוא. סאם נראה רגוע. ״כל אחד צריך לגלות את זה לבד, בדרך שלו, החונך לא יגיד את זה בחיים.״ אמר סאם. ״אז הכל משחק? אתה לא באמת נהנה בחברתי? אתה מת שזה יגמר נכון?״ שאלתי. ״ממש לא. אם אני לא הייתי נהנה הייתי מתנהג אחרת ואפילו היו מביאים לך חונך אחר.״ אמר סאם. ״סאם, רק אל תשקר לי!״ איימתי. ״נשבע!״ חייך והרים ידיים. ״שווה לבטוח בך?״ שאלתי מרימה גבה. ״ברור.״ הוא קרץ. ״החלטתי לעשות לך טיול אז אני כבר בא, סיילו יראה לך.״ לרגע שכחתי מי זה סיילו ואז ראיתי אותו מנופף לי עם יד שרואים עליה יותר קעקועים מיד ועגיל באוזן ובאף, בקיצור… ״מה נשמע אחותי?״ הוא רץ אלי. ״בסדר, אחי?״ ניסיתי. הוא צחק. ״פשוט תגידי בסדר.״ אמר. צחקתי והוא הושיט יד. ״מה?״ שאלתי והסתכלתי על היד שלו. הוא תפס את היד שלי ואז נתקע בי כתף בכתף. ״ככה אומרים שלום אצלכם?״ שאלתי ושפשפתי את הכתף  הכואבת שלי. ״בערך.״ הוא ענה. ״סאם מחכה לך בכניסה, בואי.״ הוא הוביל אותי לשער שכבר הכרתי. ״הוא רומנתיקן.״ אמר סיילו. הרמתי גבות בהפתעה. ״אנחנו לא ביחד!״ הבהרתי לסיילו שנראה משועשע מהעניין. ״לא חברים? אמממ… דווקא נראה לי שאתם כן.״ עשה פרצוף חושב ונעמד על ספסל כתום שהיה שם. ״אנחנו לגמרי לא!״ אמרתי. ״אתם כן!״ הוא חייך. ״מה לא?״ שאל ניק שהופיע. ״שום דבר!״ מיהרתי להגיד וסימנתי לסיילו לסתום. ״נכון שלוסי וסאם ביחד לגמרי?״ שאל סיילו את ניק. ניק חשב על זה לרגע ואז ענה ״אתה יודע מה? נראה לי שאתה צודק.״ הוא אמר והזיז את התלתלים השחורים מעיניו. ״ניק!״ נזפתי בו. ״תירגעי נסיכה, אנחנו צוחקים. ״נסיכה?״ הסתכלתי על ניק בשאלה. ״מצלצל טוב אחי, נסיכה.״ חזר סיילו אחרי ניק. ״קעקוע יפה.״ אמר ניק. ״קליפורניה.״ אמר סיילו והסתכל באהבה על הקעקוע שלו. ״כדאי לך לעשות גם את שלך שם.״ אמר סיילו. ״אני וקעקועים זה קשר מרחוק.״ אמר ניק. ״בטח.״ גיחך סיילו. ״אווו, המאהב הגיע רוץ!״ צעק סיילו לניק ושניהם התרחקו בריצה. ״לאן?״ צרחתי. ״בהצלחה נסיכה!״ הם ענו ונעלמו בדשא. 


תגובות (1)

מקסים מקסים מקסים!

01/05/2013 11:50
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך