תודה וסליחה על…

יוקי, יקירתי, תדעי לך שלושה דברים
1. אני אוהבת אותך
2. אני מתגעגעת אלייך
3. אני רוצה שתהי מאושרת. ואם זה אומר שאת עוזבת…. אסור לי להחזיק אותך כנגד רצונך.
את ילדה מדהימה. ילדה יקרה לי, ילדה שאני אוהבת עם כל הלב.
ואת צריכה לעשות מה שאת צריכה לעשות.
אני תמיד אוהבת אותך.
ותמיד יש לך מקום בלב שלי.
ואם את צריכה עזרה או אוזן קשבת [בעיקר אוזן קשבת כי אני לא יודעת לעזור] אני במייל בשבילך.

דידהההההה אני מתגעגעת עלייך איך עזבת אותי?! ואיך את חושבת שמישהו ישכח אותך ?! את תמיד תהיי בלב שלי כי את ילדה מיוחדת ומדהימה הלוואי והיית נשארת אבל כפי ששמתי לב אף אחד לא מקשיב לבקשות שלי :( ואני מבקשת סליחה, סליחה עם פגעתי,הכאבתי,הצקתי,הכעסתי,הכזבתי, ועוד דברים כאלה אני אוהבת אותך המון דידי שלי <3

הכתיבה שלך ממש השתפרה, אם כי עדיין קיימות שגיאות פה ושם.
את בטח חושבת אותי לאדיש וקר שאני מגיב תגובה טכנית שכזו על תוכן כה טעון רגשית, אבל זה לא לגמרי נכון, אני כן מרגיש משהו, כי לפני זמן מה, כשעוד הייתי מבקר כאן בתכיפות, הייתה כאן כותבת אחת, מישהי עם פוטנציאל בלתי מנוצל גלום בה, לאט לאט היא השתפרה והתפתחה בכתיבה ואני צפיתי בה וניהנתי לחלוק זאת איתה – את ההצלחה המרגשת שלה, את היצירות המעניינות פרי עטה, ואז עזבתי למשך כמה זמן, וכשחזרתי מצאתי שהיא גדלה רבות, חשבתי על כמה שאני ניהנה מהשיפור הזה, על כמה שאני עתיד ליהנות ממנו בסיפוריה הבאים, אך אז גילתי שרק אני חוזר והיא כבר עוזבת. הכותבת הזאת היא את (כמובן).

אולי באתי לכתוב משהו יפה. אולי משהו מרגש. אולי אפילו ממש ממש מרגש.
אבל אז ליזה גרמה לי לאסוציאציה מאווטאר, ולעולם לא נדע.
כל פעם שמישהו הולך, עוזב, חוזר, הולך שוב, חוזר שוב, מתחרט, מתלבט.… פשוט אין לי מה להגיד. אני לא באמת יכולה. אולי זה קשה לי מדי, ואולי אני סתם אטומה מדי.
אני גם מלאת אולי.
אז רק להצליח להיות פתוחה ככה יוקי זה מאוד קשה. אני בקושי מצליחה שלא לדחוף איזו בדיחה על ההורים שלי, או על המקלדת המעצבנת או כל דבר. אני לא בן אדם שיכול להתמודד עם דברים כאלה, ואני גם בדרך כלל בן אדם שלא נקשר בקלות.
(אני גם מדברת מלא על עצמי. מה עובר עליי לעזאזל?)
גם אני התנתקתי קצת יוקי, ואני מצטערת על זה. אני זוכרת שאמרת שאת תשמחי אם נהיה חברות ופשוט קיפצצתי לי מול המחשב. כל הידידותיות שלך, הפיוטיות שלך, את. זה יהיה חסר לי, יוקי, גם אם קצת התנתקתי בזמן האחרון.
כן, באמת יש פה כמה שגיאות, אבל ההשתפרות העצומה שלך מדהימה אותי. קשה לי להאמין שאת אותה כותבת.

אם את כבר נפרדת, אני מקווה שזה יעשה לך טוב (בעצם אני רוצה שתחזרי אחרי יום, אבל זו כבר האנוכיות שדנתי בה קודם) ושתשמחי. אם יצא לך, תקפצי לפה מדי פעם. אני בטוחה שיום אחד תיכנסי לפה ותרשימי אותי בהתקדמות שלך ובאישיות שלך.
רגע, כבר עשית את זה.

אז דרך צלחה לך יוקי. אני אתגעגע.
אני אנסה לסיים בפיוטיות, כראוי לך:
אולי אנחנו צוחקים הרבה,
אבל צחוק הוא כמו כלי זכוכית
אחד יפה, שקוף מדי, שסוגרים
בארון
ודי.
כולי תקווה, שירב לך הצחוק,
לא כשלי,
איתי או בלעדיי.

(עמדתי לכתוב "ביי" כי זה התחרז לי >< סלחי לי על הפיוטיות הכושלת)

אתחיל בליזה, היקרה האהובה…
תודה לך, תמיד תהיא הליזה שלי, קרן שמש ביום חורפי.
אני אנצור תמיד את אהבתך.
ליזה את לימדת אותי את אותיות אית"ן איך לא להתיאש גם כאשר הביקורות על שגיאות(דניאל לימד אותי את המילה הזאת) הכתיב שלי הרתיעו אותי כל כך עד שרציתי להסתתר מאחוריך, דבר בלתי אפשרי בהתחשב בכך שגם את תגובותי תיקנת…
תודה רבה לך, ואם גם את זקוקה, אני נמצאת גם מאחורי מייל, לפחות פעם בשבוע.
דניאל מוזר לי לכתוב את השם שלך, זמן רב לא השתמשתי בו, תודה על המחמאות, הערות אם כי תסלח לי אם פשוט אבחר לקבל אותם כאמת ולא כמחמאה שגם אם אינה ריקה, אין בה חוזק, איך להשאיר אותי? אין בכוחו של איש לעשות את זה, ליבי, מרצי כבר לא איתכם. הכתיבה,הפכה רק למקור מחשבה, הפגת שעמום. אין בי צורך לפרסם, להשמע. וגם לא לדבר,
אני מצטערת שאני חסרה לך, אבל אין ביכולתי לעשות דבר, כי האתר כבר אינו המקום שלי.
אז תודה גם לך…
אופק
כמו תמיד, תהי קו האינסוף שלי, מלאת חיבה, עם מאות הכינויים שעטפתם אותי חלקם כבר נשכחו, תמיד תהי חלק מהמשפחה, וכחלק תתעלי בזה ותעלמי בשלמות המשפחה שוב ושוב, יחודך, כשרונך לאהוב. זה ברכה…
אני מודה לך.
חתול כחול
תמיד נהנתי מהיכולת המיוחדת לכתוב הרבה ושום דבר, תמיד אהבתי למצוא בבליל השטויות שלי את הכוונות והמחשבות המסתתרות ביניהם, נראה כי אנחנו חולקים כישרון זהה. אני מודה לך על דברייך החמים
אני אוהבת את כולכם…
עדי, יוקי(בשביל ליזה)

אם לא הייתי כותבת הרבה על שום דבר יש לי הרגשה שאנשים לא היו מעיפים מבט שני בכתיבה שלי ><'
יוקי, אני מודה לך עוד יותר על הילדה שכתבה "שגיעות" ושהקפידה על שפה גבוהה ושחשבה ושכתבה ושהייתה פיוטית מדי(את עדיין כזאת רק שעכשיו, כמו שאמרת, את יודעת מה זה "שגיאות" כמובן).
בהצלחה לך :)

yuki,
רציתי לומר תודה, אמנם באיחור משמעותי, אבל בכ"ז.
התגובה שלך ממש שימחה אותי!
שמחה שאהבת :)
קלואי.