פרישה לתמיד
טוב אז… אני יודעת שהרוב לא יכנסו וישאלו את עצמם \"מי זאת לעזאזל?\" כן, אני עוד אחת מאלה שפורשים מדי יום, עכשיו אני אסביר למה פרשתי:
אוקי, זה בכלל בכלל לא מזה שאין לי צפיות או שאין לי תגובות או משהו כזה (שזאת הסיבה שהרוב פורשים מכאן).
טוב, לי זה בכלל לא חשוב, כמו שאומרים, \"אתה כותב בשביל עצמך ולא בשביל אחרים\".
אני די מאוכזבת ממה שקרה לי.
היה לי מחסום כתיבה ענק, וברצינות ממש ענק, לא היו לי רעיונות לא כלום, ניסיתי לכתוב אבל יצא לי גרוע וגם סוג של לא ממש היה לי חשק.
ניסית לצאת להפסקה ארוכה בתקווה שזה יעשה לי טוב, אבל לא.
אז כנראה שאני פורשת מכתיבת סיפורים, כי זה כבר לא יחזור אלי.
אני גם מלא זמן לא באתר (מי ששם לב ומי שלא: אני בטוחה שהרוב לא) וניסיתי לכתוב עם עט במחברת, ממש כלום.
אני מאוד עצובה ומאוכזבת ממה שקרה לי, אני לא יודעת בכלל איך להסביר את זה: אני רוצה לכתוב סיפורים אבל אין לי ממש חשק, המוח שלי ריק מרעיונות.
זה פשוט עצוב לי.
אז במקום לבלבל לכם את המוח אני פשוט אגיד תודה לכל מי שהגיב לסיפורים שלי וקרא אותם, וגם למי שלא.
תמשיכו לכתוב סיפורים ולכו עם זה עד הסוף, בחיים אל תוותרו ותתייאשו.
אז כן יש כאלה שאומרים שאולי הם יחזרו לכאן.
רוב הסיכויים שאני לא אחזור, אולי בעוד כמה שנים.
תודה על הכל חבר\'ה
ביי
תגובות (2)
היה לי את זה בתחילת כיתה ז' וחזרתי לכתוב באמצע-לקראת סוף ט', אני מקווה שגם לך זה יקרה, ואפילו מהר יותר. בהצלחה, חבל לי שזה קורה, אני מכירה את ההרגשה וזה הכי לא נעים שיש.
אם תקראי את זה אי פעם, אני חייב לומר שאת היית מצוינת