פריקה בנוגע לסיפורי אהבה

את ילדה חכמה. תודה לך.
בנוסף נראה לי שאני מהסוג שהם כן מתאהבים מהר מדי אבל בשבילי הכל יהיה מהיר מדי. אני לא מבינה באהבה.

תודה.
<3
אבל בספרים האלה זה הרבה יותר מזה. כאילו, שהכל מושלם ביניהם ושהוא יציל אותה מהרוע, כביכול האביר על הסוס הלבן.
תחשבי על זה- בעצם רומזים שצריך לחכות ל''אביר'' ועד אז לא לעשות כלום- ואיזה מסר זה בדיוק מעביר לדור הצעיר?

יצאתי ממש מבוגרת במשפט האחרון.
*לנוער.

טוב, זה מה שקורה כשבנות צעירות שומעות על סינדרלה, שלגייה וכיפה אדומה כשהן צעירות. הבחור המושלם בא אלייך, לך אין שום זכות לצאת ולחפש אותו. אם הוא לא בא אלייך הוא לא מושלם.

אמממ.. אני יכולה להסכים איתך שלפעמים זה יותר מדיי, אבל (כן, הנה האבל מגיע) לפעמים דווקא באמצע החיים הכ"כ ריאליסטים שלנו, המעט מדכאים אם יורשה לי לומר, דווקא אז הנפש מוצאת נחמה בכל סיפורי הקוצי מוצי חסרי כל קשר למציאות. לפעמים אנשים מחפשים דווקא את המקומות הכל כך דמיוניים האלה כדי לברוח מהמציאות הפחות ורודה ואוהבת שלהם. אז עד כמה שהסיפורים האלה יכולים להיות דביקים – אני לא חושבת שצריך לעצור את מכונת הכתיבה. יש אנשים שניזונים דווקא מסגנון הכתיבה הזה, אז שיערב להם :)

אגב, יותר מדיי "דווקא".. גם זה מעצבן :/ :d

אני חושבת ככה גם!
תנו כיף כל שונאות/לא מאמינות ב- אהבה ממבט ראשון!
אני חושבת שסיפורי אהבה זה בסדר, רק אם בסוף זה ספר עם לפחות מאתיים עמודים, שרק באמצע שלו מתחילים לרמוז שיכול להיות אהבה של זה לזו.
הבעיה היא באמת שברוב הסיפורים על העמוד/משפט/פרק הראשון יודעים שהיא תהיה איתו…

אמת^
אבל הרבה יגידו שאני משוגעת כי הקיטש אתלי התחיל בפרק 17 ופשוט מחקתי הכל><

אוחח אני פשוט מתה על קיטש, אפילו מהפרק הראשון, כמו שאלונה אמרה אני בהחלט מוצאת נחמה בכתיבה כי החיים במציאות פאקינג מסובכים.
אבל אני לא עד כדי כך לא מציאותית, הדמויות אצלי מתאהבות בפרקים 17-20 הגיוני לא? גם אי אפשר למרוח את זה יותר מדי…

את צודקת יש סיפורים שעל הפרק הראשון לא מכירים אפילו וכבר חתונה

פאני את לא יכולת להיות יותר צודקת. כלומר איפה בחיים האמיתיים תלכי למסיבה שבה ככל הנראה רוב הבנים הם בני זונות שיכורים (אם לא אכפת לכם שאני אשתמש במילים כאלה) ופתאום באמצע ההמולה תראי בחור לא שיכור חתיך שיסתכל עלייך ואז הוא יהיה מאוהב בך בשנייה הראשונה כי יש לך "יופי כזה לא רגיל", ברצינות אנשים זה יותר פנטזיה מסיפורי פנטזיה.
סיפורי אהבה בחיים האמיתיים בכלל לא דומים לזה, וחוץ מזה נראה שהדמויות עצמן חוזרות על עצמן ברוב הסיפורים האלא. הנה למשל כמה אפשרויות:
בחורה מקובלת שפוגשת חנון ויש לה מזל נורא עם בנים אבל היא מתאהבת בו.
מישהי שפוגשת בחור שרע בשבילה אבל הם מתאהבים.
והכל בסגנון הזה, כאילו המקוריות מתה.

ככ נכון

את כל כך צודקת. תודה רבה. ואני מקווה שכותבים כאלה ייקחו את זה לתשומת לבם.

אני מסכימה עם דברייך למרות שלפעמים העלילה המרכזית זה הסיפור אהבה – כמה קיטשי שזה יהיה , זה הכל סובב סביב זה , מי אמר שסיפורים צריכים ריאליסטיים ? כתיבה נועדה כדי להתפרע בה , ואם אהבה ממבט ראשון כל כך בדיוני , אפשר לקטלג את הסיפור לשתי קטגוריות " סיפורי אהבה " "מדע בדיוני " , אבל יש הרבה אנשים שאוהבים את זה. אבל בעיקרון יש כאלה סיפורים שדווקא לא היית רוצה שזה יתחיל ישר עם אהבה , ולגביהם אני מסכימה איתך