פריקה [אל תיכנסו, זה שיט ארוך מדי]
אתם יודעים מה? נמאס לי, פשוט נמאס. עזבו רגע את הערסים המעצבנים האלה שתקעו אותי בבית ספר עוד חצי שעה בשביל שאני אשב שתי דקות עם המורה הזו, עזבו את זה שהם עשו לי כאב ראש שלא היה לי מאז שנה שעברה, עזבו שאני כמעט בעטתי במישהו מרוב עצבים.
עזבו.
למה תמיד הכל משתבש דווקא לי? החברה היחידה שלי בכיתה ואני לא אוהבת אותה. לא נעים לי לנפנף אותה והיא די נחמדה אבל היא מעצבנתתתתתתתת אותי דיר סייקס שזה משהו לא נורמלי. לא נעים לי עליה כי היא נחמדה, אבל אין! לי כוח אליה בשיט. בטח שלא לטיול שנתי.
אז קיוויתי שידידתי הטובה משכבר הימים תהיה איתי. לצערי, דרכינו התפצלו ואנחנו הרבה פחות קרובות עכשיו, ואני בכל זאת אוהבת אותה. אבל מה? מה?! היא נרשמה עם מישהו אחר כי החדר שלי צפוף לה כי המורה הדפוקה שלה אומרת לה שמוסיפים לנו שתי בנות. אז עכשיו זו רק אני ולי [החברה שהזכרתי קודם] ואנחנו גם מתפצלות עכשיו כי כל החדרים כבר תפוסים, אנחנו יכולות להצטרף לחדרים של ארבע [הכי קצת] ובנפרד כי כל חדרי השש מלאים.
אני לא ילדה של \אנשים\. פשוט לא. אני לא מכירה אף אחד ואני גם לא רוצה להכיר, כי תראו מה קרה! יש לי חברה חדשה ואין לי כוח אליה והיא מעצבנת אותי. כל השכבה שלי פרחות, שנה שעברה כבר נתקעתי עם בנות שכל הערב היו רק באייפון ובחי שאני לא רוצה להתקע עם זה שוב. זה היה הערב הארוך והמייגע ביותר בחיי, ולא! פשוט לא! הדבר היחיד שהיה יכול להיות גרוע יותר הוא אם הן היו הפרחות המשוגעות שעושות מסיבה כל הלילה. ומי אמר שאני לא אתקע עם כאלה? וזה שני לילות. שניים. אין לי לאן ללכת, אין לי את מי לצרף, כואב לי הראש ורע לי ובאמת שאני יוצאת לטיול הזה כי אני אוהבת ללכת במסלולים. אבל אם אני אצטרך לסבול גם אוטובוסים[יש לי בחילות בנסיעות], התאגנויות, ילדות שאני לא מכירה, מחסור באוכל [כי תמיד יש לי מחסור באוכל, אני שונאת לחם ואין לי כסף לחטיפים ברמה מספקת. שנה שעברה זה היה שני חטיפים ליום, נהיתי רעבה בלילה וביום האחרון נתקעתי בלי אוכל {ד"א, נהיתי רעבה משעמום. גאד סייקס, אפילו מוזיקה הן לא שמו ואני את האוזניות איבדתי}] ועוד את הפעילויות ערב הדפוקות שלהם [כן, בית ספר, הרשה לי לספר לך שלא כל הבנות אוהבות לבוא לאיזו רחבה ולרקוד לצלילי מוזיקה מזרחית רמה מדי. לא שמתם לב שבכיתי על הרצפה שנה שעברה כי לא הרשו לי ללכת לחדר?]
אני לא חושבת שהמסלולים שווים את זה
יופי, תראו את זה. אני מונעת מעצמי מה שמביא לי אושר.
אני שונאת בית ספר, ואני שונאת את עצמי שאני עושה לעצמי דבר כזה ואני לא רוצה לבכות אבל גאד סייקס כואב לי הראש והיום הזה חרא ונמאס
נמאס. פשוט נמאס.
סליחה על החפירה, לא סיפור או שיט, סתם אוצאת אגרסיות כי אין לי למי לבכות. אם אני אלך עם זה למישהו בעולם האמיתי הוא יגיד לי "אז אל תלכי"
באלי ללכת
ואז אני מתחילה להתעצבן עליהם
זה בטח גם מה שאתם תגידו לי אבל לא אכפת לי.
גאד סייקס
פאקינג טיול מעצבן
תגובות (28)
היי ליז :)
התחברתי במיוחד(!) בשבילך ^~^
את האמת, אין לי תשובה של תלכי/אל תלכי, זאת החלטה שלך.
בעצם, אין לי תשובה בכלל 0-0
~מראה נוכחות ותמיכה~
תודה דור~ התגעגעתי אלייך *מחבקת אותך*
לא נורא, אנ גם לא מחפשת תשובה. אני רק שואלת. זה ההיגיון הלוקה בחסר שלי. תודה שבאת, בכל אופן~
גם אני התגעגעתי *מחזיר חיבוק*
אני אבוא בכל פעם שתצטרכי.
"I hope life treats you good"
תודה דור~ נחמד לדעת שאכפת לך. נחמד מאוד~
הלוואי והיית כאן בשביל חיבוק אמיתי :[
מכירה את זה, בערך.
תקשיבי, אולי אחת מהבנות הפרחות לא כזאת פרחה.
אני יודעת שהם נראות ככה אבל את לא יכולה לדעת.
אני אומרת לכי ולא בגלל המסלול,
בגלל החוויה.
ומי יודע אולי תכירי חברה נורמלית
(למרות שהבנתי שאת לא רוצה להכיר :P)
מקווה שעזרתי, או משהו… :)
עזר שניסית לעזור, אני אוהבת לדעת שאנשים רוצים לעזור~
לא יודעת, אני פוחדת מאנשים. מפחיד לי. הם מפחידים אותי. במיוחד אלה שבגיל שלי.
כולם מפחדים מדברים,
אני פוחדת מהחלטות. מבחירות. מפחד.
את פשוט צריכה להבין מה את מעדיפה, להתמודד עם השכבה/כיתה שלך או להמשיך לפחד מאנשים…
אני התמודדתי איתם, הם עדיין מפחידים.
ו… היי! גם אני פוחדת מהחלטות ובחירות
אפילו שבסוף אני אלך בין אם ארצה או לא כי אמא שלי לא הכי מרשה לי לפספס
חוץ מזה שלא לבוא זו הורדה בציון
מה זה?
אמור להיות דמוקרטיה בארץ הזאת!
יורידו לך בציון אם לא תבואי?!
זה לא הוגן.
ספרי לי על זה :P
ליזי, (אני יכולה לקרוא לך ליזי?)
זה פשוט טיול,
ואת חזקה יותר מידי כדי להיכנע ולא ללכת בגלל בנות מפגרות.
את נראית טובה מידי בשביל לוותר.
החלטה שלך :S
הו כמה אני מעריצה את אמא שלי על הפטור מטיולים/ספורט וכו׳.
ממליצה לך בחום:) שלושה ימים בבית, את יכולה לכתוב פרקים^~^
אבל אני אוהבת טיולים, אני נהנית ללת ולראות מומות חדשים בעיניים שלי ובית הספר זו האפשרות היחידה שלי מאחר ולהורים שלי אין כוח\זמן\כסף לטיולים
אז… תסתדרי עם החברה?
רק ליומיים:)
DK, זה לא שמש יש לי בחירה. לא באלי הורדה בציון.
אני כל כך מבינה אותך,גמאני ממש אוהבת מסלולים ורק בגלל זה אני הולכת לטיולים והשנה אנחנו אמורים לישון באוהל וכאילו אין לי בעיה עם זה פשוט אני לא מתחברת לבנות וזה די מבאס שאין לי את החברות הטובות שלי ואני חושבת לא לצאת לטיול בגלל זה ווהו חפרתי קיצר אל תוותרי על הטיול הזה כי בטוח הוא יהיה כיף ותנסי להכיר איזה בת אחת לפחות,עזרתי? או שסתם חפרתי
עזר לי למצב רוח שניסית לעזור. את חמדמדה, תודה לך~
אוי ואבוי. טוב נו, גם לי הייתה ויקי דביקי פעם, ומה לעשות שכשמשהו (או מישהו) נדבק אלייך צריך למצוא סקוץ, אלקוגל או לפחות מגבון, ולטפל בבעיה.
קחי את זה כמחמאה- היא מחבבת אותך, ולא בגלל שאת פופולרית מקובלת ATC.
זה גם טוב כשלא ישנים איתך ילדים שמכירים אותך, כי אז אפשר להרשות לעצמך לנחור^^ אצלנו זו הייתה חלוקה לאוהלים וביקשתי לבד שלא ינדנדו לי ויתלוננו עלי:)
למעשה השינה זה רק חלק קטנטן וזניח מהטיול. לא ביג דיל.. תדברי עם חברה שלך בטיול עצמו. מקווה שעזרתי, ותזכרי שאם אני לא מגיבה על הכל זה רק כי אין לי מה לאמר ולא כי אני לא קוראת- אני תמיד קוראת קטעים שלך.
היא גם די החברה היחידה שלי בכיתה, זה אומר מישהו לשבת לידו בלי להתבייש בעצמי, לעשות איתו עבודות מטומטמות שמשרד החינוך לא מרשה לנו לעשות לבד, ללכת להתרמות שמשרד החינוך מחייב אותנו ללכת אליהן וכ"ו [אל תגידי לי שאני מנצלת אותה. פשוט אל.]
אני לא… נוחרת… הלוואי והייתי יכולה לבד, אבל אני באכסנייה
מעולם לא אהבתי טיולים שנתיים, אבל אם את אוהבת את זה נראה לי שכדאי שתלכי.
פשוט… תסדרי עם בנות אחרות או שתשמעי מוזיקה
מוזיקה תמיד עוזרת.
תלוי בסיטואציה.
כשאני בעצבים רשמית ואני רוצה למות- מוזיקה לא עושה לי טוב. היום, למשל, חזרתי מבית הספר והדלקתי מוזיקה והמוזיקה עצבנה אותי. הרגיע אותי לכתוב את השיט הזה
עאהע ליזי אני כל כך מצטערת בשבילך :/
העצה שלי אלייך זה למצוא מישהי שאת אוהבת שאת יכולה חהיפתח בפניה ולספר לה את זה. זה יעשה שינוי כי אלף היא בטח תתחבר ואז תעדיף להיות בחדר איתך או שאם היא לא יכולה היא סתם תהיה עצובה איתה וככה בחושים שלך תרגישי כמה את יכולה חסמוך עליה ואם היא תעשה מאמץ לא להשאיר אותך לבד. תנסי בדרך כלל מופתעים. המון תלוי באיך את אומרת את זה- באם היא מרגישה שזה בשביל נטו לשתף ואז היא תהיה אוזן קשבת ותכיל אותך ואת הצער שלך. כי אם היא תרגיש שזה סתם התלוננות היא יכולה סתן לעבור הלאה. לאנשים יש רגישות בדרך כלל למצבים כאלה. ברגע שתשתפי מישהו קודם כל כבר לא תרגישי כל כך לבד ודבר שני זה כבר לא יראה נורא כל כך כשיש שם עיניים מבינות מישהו שיודע מישהו שירגיש אותך גם אם אצן לא כל הזמן ביחד מישהו שיבחין…. אגב יש מצב כולן מפגרות ותרגישי שלא כזה אכפת לה ואז אולי באמת עדיף לא לצאת. כשלא יצאתי לטיולים שידעתי שאני לא אוהבת מסלולים והחברים לא יהיו איתי אלה רק הכיתה המפגרת אז לא יצאתי ושמחתי על זה שאני לא מסתובבת במדבר עם רגחיים כואבות וזיעה כמו מפגרת.
בקיצור בהצלחה לך!!!
מאוחר, הורים מפטרלים וכו'. אני אקצר (רגע היסטורי!)
לפעמים, כשסתם נפתחים ומתייחסים לשאר העולם כאילו הם אמורים להכיר אותך, זה עובד. לא משנה אם הם חושבים שאת מוזרה, אם את באה אליהם עם המאגניבות (אני זקנה) העצומה שלך זה ישפיע בלי הבדל דת גזע מין ופרחיות. ותעזבי את האכסניה והכל. אם את רואה שאת לא מסתדרת וגם אם את מנסה את לא נהנית, תרחפי. תתקלחי, תלכי לישון. מקסימום תקומי מוקדם לאכסניה נקייה מפרחות.
זה לא לגמרי עוזר, וזה עוד הקיצור, אבל זה מה שיש לי לומר. גם אני לא ממש מסתדרת עם אנשים מהכיתה שלי ותמיד דבוקה לאותן החברות, אבל כשאני לא מכירה ממש את האנשים קל לי יותר להיפתח כי הם לא יודעים שאני מוזרה. העיקר זה המסלול ;)
תמיד תביאי פי שניים אוכל יותר ממה שהתכוונת, גם אם נראה לך שזה יספיק לשבוע. זה לא, מניסיון.
הרבה הנאה והצלחה לך! ^^
בהחלט רגע היסטורי.
חתיכת תגובה קצרה.
יפה, יפה.
אופ אני שונאת תסטיגמות האלה,
קודם כל-ערסים- את יודעת מה זה ערסים בכלל? ערסים זה הדבר הכי טוב שייקרה לך,אם ייקרה לך.
ערסים יודעים לכבד ולאהוב תאישה שלהם יותר מכל אחד אחר,ערסים יש להם כבוד לעצמם ולבנות,כאילו עזבי יש כאלה שסתם קוראים להם ככה והם בכלל לא,אז בקשה די עם הסטיגמה הזאת זה מעצבן אותי.
פרחות-מההגדרה שלך בסיפור פרחות זה כאלה שאוהבות מסיבות,שאוהבות לרקוד לצלילי מוזיקה מזרחית,ושנמצאות באייפון הרבה זמן.
מממ כן אני כזאת,ואנלא פרחה.
בקיצור הסיפור הזה קצת מביא תעצבים,אז אנלא יגיב .
נו ליזה באמת אני מחכה כבר יותר מידי זמן ואם את מקפיאה את הסיפור אז לפחות תודיעי לי
נכון? היא מעצבנת, שלא לאמר מעציבה ומאכזבת. אני מתגעגעת אליה קצת יותר מדיQQ (גם את הסמיילי הזה למדתי ממנה.. אוףףף מתי תחזרי לאתר?? תרשמי משהו!! מצדי תרשמי 'בטטה' ותפרסמי! כל דבר שיידע אותי שאת בחיים)
אני מניחה שאין לי מה להגיב כי זה בטח כבר עבר אבל אני רוצה להגיד משו..
את כל הזמן כותבת "גאד סייקס" וזה מזכיר לי אותי כי אני בכל משפט תוקעת "גאד דממט" כאילו היי אחיותת