עולם של אנשים

והרי אני, ילדה בתוך עולם.
רק נקודה ביקום מתבוננת אל תוך האינסוף.
אבל אני רק ילדה, ומה בכוחי להשפיע?
בעולם של מחשבים, של אלקטרוניקה, של אנשים השואפים ליותר, מי יוכל לקבל את דעותיי?
בעולם שכביכול "מכבד את כולם" אך כולנו כבולים לדעה אחת ספיצפית.
לדעה אחת, שהיא להיות כמו כולם.
בני אדם מוזרים נחשבים למנודים.
אוקיי.
הרי בעולמנו הקט אין דבר שאיש מעולם לא חשב עליו, לא ביצע.
הרי תהרהרו בזה שנייה, בעובדה שמהעולם הפראי של העצים, הצמחים והדינוזאורים צמח עולם חדש של בני אדם, מחשבים, מכונות, מכוניות וחשמל.
איך נהינו כל כך מפונקים?
הרי אם תזרוק אדם מודרני לתוך התנאים שבהם חיינו לפני אפילו מאתיים שנה האדם אינו יוכל לשרוד אפילו יממה שלמה.
אנחנו בני אדם נחותים ושפלים אך עולם בנינו לנו מאפר, בנינו מכלום.
וכעת כשלא נותר לנו יותר בני אדם לעשות עם העולם הנוכחי והמתקדם הזה כלום, התחלנו להרוס, אם אי אפשר לבנות אז תצעק, אם אי אפשר לצעוק אז תבעט, אם אתה משותק אז תיפול, תיפול ומתחתיך יפלו עצים.
הרי אנחנו החיות האכזרות בטבע, בייתנו חיות, הן לא יכולו לשרוד כעת בלעדינו.
הרי תאמרו לי, מה יקרה לכל חתולינו, כלבינו, המשק שלנו והרבה מאוד חיות ברגע שאנו נעזוב את העולם, ניכחד?
הם ימותו?