סיפורי ערסים

הכתיבה שלך ממש לא חרושה , יש לך סגנוון מיוחד אוליי כיוון דומה אבל את כותבת מדהים והסיפור שלך מדהים ומרתק, וכל מי שחושבת או חושב אחרת לא חייבים לקרוא אל תתיחסי לאף אחד מהם כי הרוב כן אוהבים את הסיפורים והכתיבה שלך ולמיי שיש תלונוות שילך לחפש (סליחה על הגסות) אבל אניי חושבת שצריך להגיב בצורה חיובית ולעודד את הכותבת להמשייך ולכתווב ולא לדרבן אותה אז שתדעי שאניי מאחוורייך קוראת את כל הפרקים שאת מעלה וגם מגיבה עליהם את כותבת מדהים ואת לא צריכה להתייחס לכל אחד שחושב שהכתיבה שלו יותר טובה !!

אז בדיוק כמו שאמרת את דעתך גם אני כתבתי את דעתי בנוגע לסיפורי הערסים, העלילה שלך צפויה אני לא אשקר, אבל הכתיבה שלך מכפרת על זה, את מקרה נדיר שיש טוויסט קטן וכתיבה טובה (אחמ פירפיר ורוני אישתי.)

אני מודעת לכך שהסיפורים שלי צפויים, ואני חייבת לומר שאני מאוכזבת מעצמי קשות.
במשתמש הקודם שלי כתבתי סיפורים על השואה, המעפילים, אמנם אז הכתיבה שלי הייתה בשלביה הראשונים יותר, אך היה לסיפור שלי עלילה כלשהי שלא כוללת בתוכה את ה"ידוע מראש".
בסיפור הבא, מבטיחה, הסיפור יהיה עם עלילה יותר נורמלית D:

חחח את מתכוונת לסדרת אנה ופיטר, הסיפורים להתאהב באויב ואהבה בסיכון?
כן, אני כתבתי את הסיפורים האלה, אבל בתאכלס אף אחד לא הראה התלהבות מהסיפורים אז עזבתי בצד.

אני יודעת שזה דיי מאכזב, אבל אף אחד לא באמת הכיר את הסיפורים האלה, או הגיב, או התעניין.
וכן, זה מייאש.
את , למשל, כותבת מדהים, ובנוסף זוכה לתגובוץ רבות.
אני הבנתי שאם אני רוצה לקבל תגובות ולהיות מדורבנת להמשיך ולכתוב סיפורים אני צריכה תגובות, מה שרק סיפורי ערסים מקבלים, לרוב.

https://www.tale.co.il/profile/rin-5919/
קישור לפרופיל, הסיפור דיי בין הסיפורים הראשונים.

אני קראתי פה סיפורי ערסים והיה לי משתמש בגלל הסיפורי ערסים ואין לי מושג מה אם המשתמש ופתחתי משתמש חדש במיוחד כדי להגיב לסיפורים שלך. תשלחי לי קישור לסיפור רבפרטי בבקשה

אני לא כותבת רק בגלל התגובות, אני כותבת בגלל שזה הדבר שממלא את חיי מגיל תשע וחצי (ורק אלוהים יודע כמה כתבתי נורא באותה התקופה ).
אבל חלק מהקטע של האתר זה התגובות שמדרבנות אותי להמשיך ולכתוב את הסיפור, כי אני יודעת שאוהבים את הסיפור ואני לא כותבת לחינם.

כמובן שחשוב לי לא לאכזב את הקוראים שלי… הייתי שבורה שבקושי היו בנות שאהבו את הסוף של מתנאל ורוני, זה כואב.
וכן, אולי את הסיפורים האלה אני כותבת בשביל הקוראים, אבל אני מניחה שהסיפור הבא כבר לא יהיה סיפור ערסים, אלא לשם שינוי סיפור עם פואנטה.

תודה רבה, יובל ❤
אגב, אני מתה על הציניות שלך.
גם אני ילדה מאוד צינית.

לא צריך כל כך להיות לך אכפת אם הקוראות אוהבות את הסוף שלך או לא.
לדוגמא, תראי את ג'ון גרין. חצי מהעולם רוצה להרוג אותו אבל הוא עדיין סופר מוערך.

זה איכשהו מועדד אותי.
חוץ מזה שהבנתי עכשיו שכנראה שחצי מהקוראות שלי רוצות להרוג אותי.
מצמרר.

אמלה את כתבת את הסיפור על אנה ופיטר אני מאוהבת בסיפור הזהה

חחח כן, אני זוכרת שהגבת הרבה בסיפור להתאהב באויב.

וואו אומייגאד, אוקיי קודם כל סליחה.
אני מודה שאני קראתי את הסיפור ערסים על רוני, ושפטתי אותו.
הרגע עברה לי צמרמורת כשרשמת שאת כתבת את "להיתאהב באויב"!
זה אחד הסיפורים הכי יפים ומרגשים שקראתי, והכתיבה שלך הייתה מדהימה!
אין לי מילים .
סליחה, וואו אוקיי ביי.

כבר מחר כנראה אני אעלה פרק של סיפור חדש ומקורי למדי. אני לא מאמינה שכל כך הרבה משתמשות מכירות את להתאהב באויב ואוהבת את הסיפור , חשבתי שאף אחד לא הבחין בו><

אולי תעשי מיקס בין שני הסיפורים?
הגרמני והפרחה.
נשמע כמו שובר קופות (;
ואם יש כל כך הרבה בנות שאוהבות את הסיפור? למה את לא ממשיכה לכתוב אותו?

חחחח נשמע רעיון מעניין.
הנאצי והפרחה היהודיה בהחלט יסתדרו, במיוחד שהיא תרצה לשים לו לק וכשהוא לא יסכים היא תקלל אותו בקללות שרק היא יודעת מאיפה היא הביאה אותן.
ואף פעם לא ידעתי שאוהבים את הסיפור הזה… בקושי הגיבו לי… חשבתי שאף אחת לא מכירה את הסיפור הזה. אגב, גמרתי אותו כבר.

אני אישית לא קראתי אותו אבל אם את מבטיחה להעלות סיפור מדהים כמו שאת בטח יכולה (לפי התגובות) אני מתחילה לקרוא עכשיו !!

את מוזמנת לרשום להתאהב באויב באינטרנט וזה יגיע לך ישירות לפרק כלשהו.
וכן, הפעם כבר יש לי רעיון מתוכנן בראש.
וזה לא סיפור ערסים.

חחחחחח התחלתי לצחוק לעצמי כמו מפגרת.
תדמייני את זה אחרת –
פיטר – אנחנו חייבים לברוח, לולו, הנאצים כבר הבינו שמשהו חשוד
לולו – אבל נשמה של ברבור, עדיין לא סגרתי איתם חשבון. פיסועמק! (קללה מטרידה ששמעתי שערס צורח במסדרון בית הספר ) הלק שלי נהרס מכול העבודות המזדיינות האלה! תעשה פי מסאז' כלבלבון מחמד שכמותך

חחחחחחחח הרגת!

יואוו, איזה סיפור קטלני!! מודה, בהתחלה חשבתי שזה היה עצוב כזה (אני רק בפרק השלישי כן, אבל עדיין…) אבל זה לא!! זה כאילו לקחת את העתיד ועירבבת אותו עם ההווה. וואו !! (:
הנה הרווחת לך קוראת חדשה לסיפור העתידי שלך(:
וחייבים לעשות משהו עם הגרמניה והערס/הגרמני והפרחה זה היה קטלני בתור פארודיה חחחחח

זה היה יום בהיר , קייצי ושמשי.
אנה ואביאל היו בדרכם לביתה של אנה, בכדי שאביאל יוכל סוף סוף לפגוש אותם.
הוא דפק על הדלת, בחוזקה כמובן.
הרי הנה עומד לו מול הדלת הערס החרמן.
"הו! שלום!" קידמה את פניו של אביאל אמה של אנה.
"שלום אמל'ה! מרפסות כמו שלך לא ראיתי מאז תקופת הגן, שהכנסתי את הראש שלי לציצים המקפצים של הגננת."
"אביאל…" מלמלה אנה בחוסר נוחות.
"מה עיניים שלי?אל תדאגי. למרות המרפסות הקטנות והמצומקות שלך את עדיין הכוסית שלי!"

בטח גם לולו ואנה חברות, ואביאל אח של לולו. אז בכלל זה היה סיפור ערסים..
יואוו מאיפה הבאת את הלולו הזה ?!

זהו היה יום גשום, פיטר ולולו היו בדרכם לפגש את הוריו של פיטר.
״כוסראבקום ערס אבוק, כל המחליק הלך לי.״ לולו התלוננה בצעקות.
״לא נורא אהובתי בעיניי את עדיין הכי טהורה ברחובות גרמניה.״ אמר פיטר וחפן את פניה של לולו בשתי ידיו.
״אימא ש׳ך הכי טהורה בגרמניה הנאצית טפי עליה, אנחנו בישראל הקדושה חביבי!״ המשיכה לצעוק בזמן שהיא דופקת על דלת ביתם בחזקה, פיטר נעמד באי נוחות לצידה וחיכה עד שהוריו יפתחו, הם פתחו.
״הוו שלום.״ בירכה אימו של פיטר אותם בברכה.
״כוסאמק גם כן זאתי, איפה השווארמה?״ שאלה בצעקות וחלפה על פניה של אימו.
״על השולחן במטבח, משמאל יקירתי.״ ענתה אימו כשפניה חצי מבוהלות חצי מבועתות.

ערס בסיכון נשמע פצצה!
תתארו לכן איך הם נפגשו לראשונה….
….
"כוסעמק ילדה מופרעת אני אזיין אותך תחזרי לטור!" צעק אביאל על אנה הקודרת.
"יאאלה מה קרה כפרה? שתה לבה ותתחמם, שיצא לך עשן מהאוזניים נשמה!"
"מה אמרת?!" תפס אותה אביאל בחולצה וזרק אותה לסימטה חשוכה.
"יוא אתה כזה חתיך! כפרה אם לא היינו כל כך שונים אוליי הייתי קופצת איתך לסיבוב שניים בוורשה!"
"פיכוסרבק בואי הנה ותני לסטוציונר לעשות את עבודתו!"

חחחחח סיפור אהבה כל כך רומנטי…

אז מה?? אז אולי הסיפורי ערסים צפויים , זאת אותה עלילה עם סיפור שונה והקושי שלהם להיות ביחד זה כבר משהו שונהוזה לא רק סיפורי אהבה זה גם סיפורים מהחיים כי לי אישית קרה משהו ממש דומה לסיפור ערסים שקראתי וכמעט כל סיפורי האהבה באתר דומים פשוט כמעט כל האתר זה סיפורי ערסים ובגלל זה נתקעו על ה אבל זה לא בהכרח רק סיפורי ערסים כל סיפור שהעלילה שלו תהיה דוצה לסיפור אחר הוא יהיה צפוי בשבילכם ורוני סתם שתדעי זה כן היה צפוי לי שהם בסוף יהיו ביחד אבל גם שזה היה צפוי לי נהנתי לקרוא את הסיפור שלך ובכללי אני חולה על סיםורי ערסים כל אחד והטעם שלו

גירסא 2.0 איך הם נפגשו:
לולו: כוסאמאמקום ערס איך הם הצליחו להשתלט עלינו ככה? איך? אנחנו צריכים להיכנס בהם! לזיין אותם מכות.
אביאל שמע את דבריה של לולו ונכנס לחדרה.
אביאל: מה אמרת ייהודיה מסריחה?
לולו: שב שב בשקט ימתחנגל גם אתה עהודי. אמרה ושיחררה את העשן מהסיגריה שלה על הלק שעדיין לא התייבש.

גרסא 3
….
"לולו תעבירי שאכטה כפרה עלייך!" אמר אביאל בעוד סגריה מוצמדת לפיו.
"כפרה. גלגל, גלגל סגריה לעצמך, ואל תעז לגעת בי עד גיל ארבכ עשרה, הכול אינשאאאלה כפרה עליו רואה!" היא לקחה שאכטה מהחומר הלא ברור שהם עישנו.
"פיכוסראבק איך אני מזיין מישהי אבוקמונה כמוך ילדת זין!" התעצבן אביאל.
"ילדת זין תקרא לחברים הקוקסינליים שאין לך יא זיין שכל!"

חחחחחחחחחחחחחחחחחחח די אני מתה פה XD
התמכרתי קשות ל'להתאהב באיוב' וכל דקה אני עושה רענן בשביל לקרוא את התגובות האלה וכל שנייה אני כזה – רגע, אנה לא עם אביאל?
חחחחחח תתארו לכן את הפגישה בין שתי האימהות של פיטר ולולו –
"פשיי, איזה גולאש נפלא יצא לך פה, שרה" ליליאן, אימא של לולו, אמרה בחביבות מזוייפת לעבר שרה.
"חבל שאני לא יכולה להגיד אותו הדבר על הילדה שלך" שרה אמרה בהתנשאות.
"יאוולי יאוולי יאוולי, מזה מזה מה אמרת?? יאוולי יאוולי יעקוב, בוא תחזיק אותי לפני שאני מפרקת את הנאצית המשטרללת הזאת.. יאוולי יעקוב תתקשר לרופא אני צריכה טיפול נמרץ ירד לי פה הסוכר"

התחלתי לקרוא את הסיפורים שלךך אבל בסיפור הראשון שלך למה הפסקת בפרק 9! ממש אהבתי את הסגנון שלו. הוא מזכיר לי ספר שאני אוהבת בטירוףףף. אם את רוצה אני יתן לך שמות של ספרים בעיר הספרים…. ותמשיכי את הסיפור ערסים ואת הסיפור שעצרת בפרק 9. הסיפור הראשון (אני לא זוכרת את שמו סליחה)

מאותה בחינה שאני כן קוראת סיפורי ערסים. זה כן מעניין.
בגלל זה מעצבן אותי לקרוא את אותה עלילה