נטישה.
זוכרים אותי? כי אני אף פעם לא שכחתי אותכם…
אז אוקיי ככה, קודם כל אני מצטערת שהזנחתי ונטשתי את הסיפור ובכלל את האתר עצמו… אני מרגישה שאיכזבתי אותכם, הקוראים שלי.
אז שתדעו, אני מצטערת ואוהבת אחד אחד מכם באופן אישי.
האתר הזה הוא המשפחה השנייה שלי. הכרתי אנשחם מדהימים שחלקם הפכו לשגרת היום יום שלי.
הכרתי את האחיות התאומות שלי באתר שבלעדיהן לא הייתי שורדת.
אבל בזמן האחרון? איבדתי את התשוקה לכתוב…
כאילו המוח מייצר רעיונות ומשפטים לסיפורים חדשים אבל היד לא מאפשרת לכתוב את הרעינות האלה.
וזה פשוט עצוב לי כי זה משהו שאני אוהבת ומתחברת אליו בצורה מטורפת. כיף לי לייעץ לאנשים וכיף לי לכתוב ולראות שאנשים באמת אוהבים את מה שאני כותבת…
אז? מישהי/ מישהו שיעלה לי את המוטיבציה לכתוב?
תגובות (27)
אם את חוזרת לכתוב, אני מבטיחה לקרוא את כל הפרקים שלך- למרות שעד עכשיו לא קראתי אותם^^..
רק מתוך ביטחון שמישהי שבאמת אוהבת לכתוב בטוח כותבת מדהים:)
את בטח גם לא מכירה אותי. מה שחשוב הוא שהי, אני זואיאנגל אבל את יכולה לקרוא לי מלי, ואני היפית היפסטרית דביקית3>
היוש מלי הנסיכה ;)) את מוזמנת להתחיל לקרוא את הסיפור האחרון(!) שלי רק חסר הפרק האחרון בנתיים כי הוא בשלבי כתיבה..
ול מה שקרה לי!
אוהבת אותך פיר את אלופה בכתיבה תמשיכי אל תפרשי❤️
אהמ, תתערבי עם אלין. תפסידי לה. תהי חייבת לעשות מרתון של שלושה פרקים לכל סיפור שלך. אני כבר הכנתי פרק אחד מתוך שלושה.
[הפסדתי :(]
יואו אהובות שלי התגעגתי אליכן!!
ואו!!!!! איזה מהמם!!!!!! פרק יפה!!! אהבתי את השמות, ואת החלק עם השימלה, היא נשמעת יפיפיה!!!! וההריון… אני חייבת המשך!!! את באמת מוכשרת!! ידעתי!! קצת הרבה סימני קריאה אבל נחייה עם זה ;)
דווקא את השמות אצלה אני שונאת. כאילו, היא שונאת את הדמויות שלה.
דואט><
שנהבבבבב סתמייי מה את הורסתת את הטריילררר לסיפורר הבאאא מטורפתתת
אני דווקא חושבת שזה מקסים.. יש לי בשכבה ילדה יפיפיה ומקובלת עם השם תבל ואריאל תמיד היה השם שרציתי שייתנו לי. זה ממש קסום!
אני רוצה לשנות שם לדניאל. (אלין שוש.)
סתמי שנהב זה שם מושלם!!
שאלתי את אמא שלי אם היא שנאה אותי כשהיא קראה לי ככה. היא עשתה תנועה עם הראש שלא יכולתי לזהות.
כנראה שכן.
שנהב זה שם יפה אבל הוא אכזרי! פילים מסכנים:(
אמא שלך בטח שונאתתתת פילים!
זה לא הפירוש של השם שלי~
טכנית זה כן. אבל לא.
זה ראשי תיבות^^
אמא שלי ממש ממש אוהבת פילים. יש לי איזה 13 פסלוני פילים בסלון [היו יותר אבל… כן.]
פירפיר, היו~ did you miss me?
*תוהה אם את זוכרת אותי, הפדופילית האקראית*
יאאאאא ליזזז התגעגעתיייייי
היי פירפיר~ סאפ וויט יא?
ליזה °_°
תגידי מתי את חוזרת לכתוב?
אני כבר מתה פה
אולי תעשי שהבנות יהיו ביחד? זה טוויסט מעניין לא? אבל רק אם אין תוכניות אחרות..
אמן? חחחחחחח מה נשמע ליזה?
נננננננננננננננננננננ *גניחת יאוש* אבל מוזה… היא רחוקה… ובית ספר הרגיל אותי לישון בלילה אז העיניים שלי נעצמות [תקולל, בית ספר. פאק אותך.]
תכתבי משהו, תקראי אותו, תשפרי, תוסיפי, תתקני, תשפרי, תתקני,תוסיפי… תשמעי שירים כשההשראה שלך בשיא, ויוצא סיפור מושלם.
עכשיו רק תמרי חמודה לכי תשתמשי בטיפ שהבאת לה -.-
הקטע הוא שיש לי השראה ויש לי מיליוני רעיונות פשוט הידיים לא מצליחות לכתוב יותר… כאילו איבדתי את הכישרון….
אני מכירה את ההרגשה הזו, של לאבד-חשק-לכתוב. תמיד חשבתי שזה מתוך העצלנות שלי, אבל כנראה שזה לא קרה רק לי (בתקווה והבנתי אותך נכון.)
פשוט תגידי לעצמך שאת חייבת לכתוב, אחרי פרק או שניים את תרצי להמשיך, ואת תראי שהרגשת הרצון לכתוב תבוא לך.
אני מאחלת לך המון בהצלחה :)
(הספקת כבר לשכוח אותי? טוב, למקרה שכן, קוראים לי אלין. רעה שכזו~)
אולי כדאי שתכתבי את בטלפון או משהו כשאין לך מה לעשות כמו נגיד באוטובוס כשכל החברות שלך ירדו. האמת שגם לי זה קרה בסוף הסיפור שלי 'שמונה חיילים' אבל אני כתבתי בכוח, את זה אל תעשי כי זה לא כיף. אל תלחצי על עצמך, קחי את הזמן
אמממ תאמת אני לא ממש כותבת סיפור..אז אין לי ממש רעיונות :-\ אבל אני יכולה להעלות לך את המוטיבציה ;-) אתתתת כווותבבתתתתתתתת ממווווששששללםםםםם . פשןט מושלם. אחת הכותבות שהתאהבתי בכתיבה של הסיפורים שלהם מהרגע שהתחלתי לקרוא באתר. ואני אחת שלא מסוגלת לקרוא סופים עצובים. וכל הזמן אני בוכה אם אני קוראת את הסיפור הראשון שלך.. עם סהר…ואני בכל זאת קוראת אותו שוב ! אז לפי דעתי , את יכולה להסתכל בסיפורים הקודמים שלך , ואולי יבוא לך משהו…אזה רעיון לסופ שעוד לא השתמשת בו..או משהוא דומה שקרה למישהו שאת מכירהה פעם וזה יהיה מושלם לסיים איתו סיפור :-) אבל אני סומכת עלייך שתעשי את הסופ הכי מושלם לסיפור בדרכך שלך. אז בהצלחהההההה <3 :-*
את לא מבינההה כמה אני מחכה כבר לפרק הזה XD
היי פירפיר, יודעת מי אני, כן?
הרבה זמן לא ראיתי אותך באתר, פתאום ראיתי את ההודעה הזאת, ואני חייבת להגיד לך כמה דברים.
כשסיימתי את הסיפור השני שלי (את לי הכל…) יצאתי להפסקה מטורפת, פשוט נעלמתי למרות שאמרתי שאני אעלה הקדמה לסיפור חדש, היה לי מחסום כתיבה וחוסר חשק לכתוב פרקים ועוד בכלל סיפור שלם, פשוט לא הצלחתי להביא את עצמי לשבת ולכתוב.
אז אחרי כמה זמן חזרתי ואמרתי שאני כותבת את הסיפור ברבאק, לא משנה מה אני חייבת לכולם את הסיפור הזה (בלעדייך…)
אז בגלל שכביכול הכרחתי את עצמי יצא לי התחלה ממש צולעת, מבולגנת ולא מסודרת, היה לי מחסום כתיבה קשה שפשוט לא רצה להשתחרר ממני והרגשתי שכל מה שאני כותבת מאולץ ומגעיל ומשעמם עד ירייה בראש..
אבל כתבתי בכל מקרה, כי אומרים שכדי להשתחרר ממחסום כתיבה, צריך פשוט לכתוב.
עם הזמן והתגובות קיבלתי מוטיבציה לכתוב והרעיונות עלו ופשוט זרמתי עם הסיפור ועכשיו הוא כבר גמור ואני כותבת את הסיפור הרביעי שלי.
אז מה שאני מנסה להגיד זה שאת במחסום כתיבה, ואולי בהתחלה לא תתחברי לדמויות שאת עושה בסיפור החדש אבל זה ישתנה כשתקבלי על הסיפור מחמאות ואפילו ביקורות איפה לשפר.
גם לי זה היה בדיוק ככה, כמו משבר כזה שכולם עוברים.
טוב חפרתי,
שיהיה לך צום קל, אופירוש, אוהבת אותךך ♥