ממש עוד רגע

ממש עוד רגע, ממש עוד רגע אני אאבד את זה ואז זהו, איזה שמוק מסכן שיהייה לידי יקבל בראש את כל החרא שמסתובב לי בראש כבר חודשיים, אני הולך להתפרק עליו כמו אני לא יודע מה.
למה לא עשיתי את זה עדיין, ככה, כי זה מסוכן אמרו לי, כי אנשים נפגעו מזה פעם. אז מאז אני שומר בבטן,יודע שצריך אבל לא מצליח למצוא דרכים בריאות יותר להוציא את כל התסכול הזה החוצה.
פעם הייתי מתפרץ פעם בכמה זמן, בדרך כלל על עצמי אבל לא תמיד, והאנשים שמולי ידעו לקבל את זה והבינו שזה ילד שאין לו ממש כלים להתמודד עם עצמו ועם האכזבות שהעולם מספק לו.
עד שאת הגעת והחלטת שאת לא מוכנה לקבל יחס כזה, וקראת למשטרה והם הכניסו אותי לכלא ושלחו אותי לעובד סוציאלי ושמו אותי בפיקוח, ועכשיו אני מפחד, מפחד להוציא את זה עוד פעם ולא מצליח למצוא כלים אחרים להוציא את זה.
זה מתבשל, אוי אך שזה מתבשל ועם כל רגע וחוויה שעוברת זה רק מבשיל עוד ומתחמם, בעיקר בתוך הבטן אבל גם נוזל לשאר בגוף. שזה ייתפרץ אני באמת אהייה בצרות, כי אז לא יהיו תירוצים, אז יגידו לי: "אמרנו לך", "ויתרנו לך כבר פעם אחת", "יש לך בעיה".
אני יודע שיש לי בעיה, אבל זו בעיה שלי ואין לי אך לפתור אותה, ואתם לא כל כך טובים בלעזור לי עם זה, אז או שתדחפו אותי לאיזה כלוב או שתעזבו אותי בשקט.