מזל תאומים

שבע שנים סבלנו ממנו, אני ואת. שבע שנים, וזה לא נגמר עדיין.
את, אמא שלו, שזוכרת הכל.
כל קללה שיצאה מפיו.
כל אגרוף. כל בעיטה.
כל ניצוץ של שיגעון בעיניים שלו. כל צחוק מטורף.
את, שזוכרת את כל הדמעות שיצאו ממך בגללו. ועוד יותר את הדמעות שיצאו ממני.
את, שיודעת את כל הכאב שהבן אדם הבודד הזה גורם לך,
איך את יכולה להשוות בינינו?
איך את יכולה להשוות אותי לבן אדם הזה עכשיו, שבכינו עליו ובגללו שעות ביחד? האדם שהכתים את גופנו בצבעים כחולים וסגולים?
עמדתי לצדך ואת לצדי. היה לנו רק אחת את השנייה. זה הכל.
איך את יכולה להשוות אותי אליו?
איך את יכולה להכליל אותי יחד איתו תחת אותה האשמה?
היה לי רק אותך.