מה שקרה אחרי סוף המשחק – הערכת מצב.
אוקי, שלום לכם.
במשך הזמן האחרון העלתי שישה פרקים של הפאנפיק שלי, ראיתי 49 צפיות אבל שום דרוגים ושום דבר, וזה לא שאני מנסה להכריח משהו להגיב לי, אבל תגובה פה ותגובה שם זה ממש עוזר.
אני רוצה לכתוב, אבל אם אין לזה שום משמעות וכל הצפיות הם מאנשים שנכנסים ויוצאים, אין לי בעיה עם זה, אני לא מכריחה אף אחד לקרוא סיפור כשאין לו כח, אבל אני פשוט אפסיק לפרסם.
בשורה תחתונה, אני אשמח לביקורות, הערות, ציפיות, דירוגים, ממי שבאמת אכפת לו ואהב את הסיפור.
Mc.
תגובות (2)
שלום. קראתי את הפוסט, ואני מבין ללבך. התגובות הן חלק מהחוויה של העלאת הסיפור לאתר, וכשאין תגובות התחושה היא של התעלמות. ראיתי שהרבה כותבים מתלוננים על כך, ואני אישית משתדל להכנס ולכתוב תגובות. נכנסתי לקרוא את הסיפור שכתבת, ואני מודה שממש קשה לי להתחבר לז'אנר. הייתי רוצה לכתוב משהו, אבל זה ממש לא התחום שלי. אני יודע שאחת האפשרויות היא להכנס לסיפורים של אחרים ולכתוב שם תגובה, וזה גורם לאנשים לחזור אליך ולקרוא דברים שכתבת. בגלל היכולות המוגבלות של האתר, יש קצת קושי לשמור סיפורים שנכתבו לפני למעלה משבוע בתחום ההתעניינות. הייתי מציע לך להגיב לאנשים שמפרסמים בז'אנר שאת מפרסמת. עוד מילה. הרבה מהתגובות הן "וואו, מגניב" – "וואו, מהמם" – "וואו, מקסים" ועוד וואו למינהם. יכול להיות שזה מספק מבחינתך, יכול להיות שלא. הייתי שוקל לפרסם בפלטפורמה נוספת, אלא אם את אוהבת את האנונימיות כמוני.
אם תחליטי לכתוב על היקום הפנימי שלך, ולא היקום של מארוול, אשמח לקרוא ולהגיב. אני מקווה שתמשיכי לכתוב, ומאחל לך שתקבלי את התגובות שאת מקווה לקבל.
אני לא מנסה להכריח אנשים לאהוב את הז'אנר שלי, וזה נורא משמח אותי התגובות גם אם זה סתם 'וואו' או 'מהמם', כי זה מוכיח לי שאנשים, גם אם בודדים אהבו את מה שכתבתי, אני ממש שמחה על הטיפ שנתת לי, תודה לך.