לקוראי הסיפור 'את חידה לא פתורה, גם לא לעצמך' תחרות קטנה+פרס שווה

אני לא יודעת אם אני אספיק כי יש לי מחר טיול שנתי עד ליום שישי :\
אבל בכל מקרה בהצלחה ! :)
וכמובן שאני אקרא את הסיפור החדש שלך.. ♥

סבבה

יאשששששש!!!!!!!
את לא תצטערי על זה!

מממ אני יוזרת לקטע של הירח דבש באיי המשו~
״תבל? תבל!״ צעקתי אל החדר הענקי ואף אחד לא ענה. התקדמתי טיפה יותר ובדקתי אם היא ישנה או יושבת במרפסת עם מוזיקה. גם שם היא לא היייתה. המשכתי לחפש אחריה ברחבי החדר, ואז לשירותים. הופתעתי מכך שהדלת הייתה סגורה, אני מתכוון, תבל אף פעם לא סגרה אותה. גם כשהתקלחה.
״תבל…״ דחפתי את הדלת לאחור ומצאתי אותה שכובה בתוך האמבט, היא נמנמה.
״תבל! הבאתי את מה שרצית!״ שמעתי את קולו של ליאב מרחוק. הרחקתי מתבל והסתתרתי מאחורי השידה. ליאב נכנס אל השירותים, עטוף בחלוק והוא העיר אותה.
העיר אותה בנשיקה. אני לא מאמין.
״אריאל! מה אתה עושה כאן?״ ליאב נרתע לאחור ברגע שהוא קלט אותי מתחבא.
״סתם… באתי לבדוק מה עם אשתי. אבל מסתבר שהיא מזדיינת עם החבר הכי טוב שלי,״ תפסתי החלוק של ליאב וחבטתי בפרצופו. הפנים האלו… חורות לי בעין. אני צריך לתקן אותן. חשבתי לעצמי והמשכתי לחבוט בפניו עד שאיבד את הכרתו.
תבל? נשארה באמבטיה. בוכה בצד. אפילו לא ניסתה להפריד.
סיננתי אליה מבט עויין, בעיקר פגוע ועזבתי את השירותים במהירות. עזבתי את הכל. יצאתי מהחדר, התרחקתי ממנו, מהם, ממנה. אם הייתי יכול לפגוע בה או לצעוק עלייה… אולי הייתי מקבל הסברים. אבל אני לא מסוגל. יצאתי מדלת המלון כשהמזכירות רודפות אחריי ושואלות אם אני צריך עזרה. לא אני לא צריך עזרה.
״אדון סוארס! תזהר!״

אמרתי לך שתאהבי אותו? ככה אדון ראלי מת.
משמה הזונה התאבדה. אסיף רצחה את ליאב. <:

אסיף רצחה את ליאב? אוף שנהב כוסאמק זה טוב.

דאממממ שנהב זה מהמםםם

אומייגדדדדד באלי לכתוב אבל שנהם ניצחה כבר מבחיניתי
ומה כפרה אני רואה בדף שלך פיר? את מרוקאית וטריפולטאית? הופה הופהההה יאחות בלבלב שליייי