היי
שוב, אני מניחה שהכותרת מסבירה הכל.
אני מודדת לפי אמינות של הדמויות אבל אני מניחה שיש עוד מדדים.
אשמח אם תוסיפו בתגובות מדדים לסיפור, ומה הכי משפיע על רמה של סיפור.
תודה מראש:)
לדעתי מה שהכי משפיע על רמה של הסיפור היא הכתיבה. כתיבה בלי שגיאות כתיב, עם סימני פיסוק נכונים, תיאורים טובים.
הרי לרוב מה שקובע אם נמשיך לקרוא את הסיפור או לא זה האם הכתיבה של הסופר גרמה לנו להידבק למסך (או לספר) ולרצות לקרוא עוד.
וכמובן שצריכה להיות גם עלילה טובה.
אגב לא כול כך הבנתי למה הכוונה שלך באמינות של הדמויות, אשמח אם תסבירי :)
קודם כל- תודה על התגובה:)
אמינות של הדמויות- הדמויות מתנהגות כמו בני אדם, כמו אנשים. הם חושבות ופועלות כמו אנשים אמיתיים (נניח כמו אצלך בסיפור, בתגובה לגילוי שפול הומו, היא הייתה אנושית לחלוטין וללא הבנה כי הוא לא היה במצב להבין. או כמו שהוא לא יכל לסלוח לאדין וכו'). שהם חושבים על דברים שאנשים יחשבו עליהם באותה הסיטואציה.
בס"ד
כתיבה טובה ומעניינת, דמויות שמתחברים אליהם ואוהבים אותם, רעיונות מעניינים ומושכים, מקוריות, רגש, תיאורים יפים אבל לא קיטשיים. יש עוד מדדים נראה לי, אבל זה מה שעלה לי עכשיו.
מקווה שעזרתי במשהו.
יום טוב!!
סגנון כתיבה, עלילה, הדמויות ודברים כאלה. אם העלילה סוחפת, הכתיבה מרתקת ואסטתית והדמויות הן דמויות שאפשרי להזדהות איתן זה כבר סיפור טוב. רצוי גם עניין המקוריות ושיט, אבל כותב טוב מסוגל לקחת סיפור שנכתב מאה ואחת פעמים ולתת לו זווית מעניינת ורעננה.
לא נראה לי שזה אפשרי, זה כנראה די סובייקטיבי. נגיד, בהארי פוטר איזה חצי ספר הוא תיאורים ואני אישית מתה על זה, אבל אני מכירה אנשים שזה היה להם פשוט מייאש
הקטע הוא שיש הרבה תיאורים. היא יכלה לצמצם את התיאורים למה שנחוץ, אבל היא בחרה להרחיב. אולי אם היא הייתה מצמצמת אני או מישהו אחר לא היה נהנה מהסגנון של הכתיבה ואחרים היו אוהבים את הסגנון, אין לדעת.
הכי חשוב בעיניי זה העלילה, כי גם אם הכתיבה טובה ברמה של דוד גרוסמן או ש"י עגנון, אם העלילה לא מעניינת, אין שום טעם לקרוא את הסיפור. אחרי זה זה סגנון הכתיבה של הסיפור, שאין שגיאות כתיב ויש תיאורים טובים שאפשר להבין מהם מה קורה, וגם האמינות של הדמויות (כמו שאמרת). אחר כך נראה לי שזה גם קשור לעלילה, אבל ההתפתחות שלה, שלא קורים שם דברים קיטשיים מדי וצפויים מדי, אלא דברים מקוריים ורעיונות ייחודיים, זה גם ממש חשוב. גם מאוד חשוב לי הדמויות עצמן. שלא יהיו שטוחות מדי ושיהיו מעניינות, עם עבר מרגש או מסתורי ואופי מיוחד.
העלילה זה הדבר הכי חשוב והאופן שבו אנחנו "מותחים אותה".
למה אני מתכוון?
אם העלילה יכולה להזכיר לי סיפורים אחרים ופופולרים אני יכול למצוא את עצמי משתעמם בקלות. דברים חדשים הם דברים שמושכים לעין, עולם חדש. עולם מקורי.
הדמויות הם הדבר הכי חשוב בהחלט – חייבים דמויות שיהיו עם אופי לא משתנה. אי אפשר שיהיה דמות שאתם מציגים אותה בפרק 1 עד 3 כדמות פסיבית ואז פתאום במכה אחת היא נהפכת לדמות הכי חיובית. אי אפשר להתחבר לדמות כזאת מזגזגת. (כמובן שאפשר לעשות דמות אחת שעובדת תהליך באישיות שלה.. אבל צריך להראות את התהליך במלואו…)
כמובן לא למתוח סיפור. להתקדם בעלילה בקצב בסדר, לא לרוץ מדי ולא להתקע יותר מדי באותו מקום מספר פרקים.
אבל אם לומר את האמת, יש כל מיני סוגים של סיפורים. יש סיפור מכוון-סביבה, שהעיקר בו הוא לספר על העולם שמוצג בסיפור [שר הטבעות הוא כזה, למשל. זו הסיבה שכשנגמרת העלילה ממשיך הספר, להראות לנו מה קורה עם העולם] יש סיפור שהוא מכוון דמויות [שבו יש יותר דגש על הדמויות ופחות על העלילה] ויש סיפור מכוון עלילה [שהוא בעיקר עם דגש על העלילה עצמה]
קראתי את זה באיך כותבים סיפור, ממליצה על הספר הזה אם יש לך אפשרות להשיג אותו, מדריך מהמם.
לי הכתיבה מאוד חשובה. ללא שגיאות כתיב או בעיות בניקוד, שפה עשירה ומגוונת (לא חייב גבוהה כל כך), משפטים ארוכים (הערתי לך על משפטים קצרים באחד הסיפורים שלך), וכו'.
בנוסף, העלילה כמובן. בכל פרק חשוב שתהיה עלילה כשלעצמה ועלילה לסיפור בפרט. כלומר, גם בסיפור כולו חייב להיות התחלה, אמצע, סוף, אבל גם בכל פרק בנפרד. זה בעצם אחד הדברים שלדעתי שומרים על עניין.
כמובן שצריך דמויות מגוונות, עלילה מעניינת, סיפור לא נדוש מידי, ומסר.
במקום מסויים, אני חושבת שהכל משפיע. אני כן פתוחה במקומות מסויימים, אבל אני אישית מהאנשים ששמים לב לכל דבר ונותנים ביקורות. לא בתור צורה רעה, אלא אני קוראת ורואה משהו שלא בסדר אז אני שמה את זה בתור הערה לעצמי. בספרים נגיד אם יש לי בראש הרבה הערות על הספר, על צורת הכתיבה, על העלילה או הדמויות, אני אפסיק לקרוא. אם זה באינטרנט אני אגיב את הדעה שלי והערות כדי שהכותב יוכל לקחת את זה לתשומת לב ולשפר את הכתיבה שלו.
אני חושבת אבל שאחד הדברים הכי חשובים שיש זה הכתיבה. זה כולל הכל – סגנון הכתיבה, רמת השפה, טעויות כתיב וסימני פיסוק. כל זה משפיע על ספר בצורה אחרת לגמרי. אם יש ספר בעל עלילה סופר דומה מגניבה אבל הכתיבה שם ממש לא טובה, זה לא יהיה בכלל מעניין בשבילי.
העלילה זה גם משהו שחשוב. כיאלו, אנחנו קוראים סיפור אחרי הכל בשביל לקרוא עלילה חדשה ומשהו מעניין. בלי עלילה אני לא חושבת שיש על מה לדבר בכלל.
דמויות, הו, דמויות זה חשוב. אני לא אוהבת דמויות שלא באמת משנות, דמויות שטחיות. ואני מדברת על זה שדמות תהיה כמו בן אדם, עם אופי משלה, כל הדברים משלה. בכל מקרה, אם יש דמות בספר שאני לא אוהבת אני לא אתלונן. כיאאלו, אם יש דמות רעה שאנחנו שונאים כמו הדמות הראשית, זה גורם לנו להתחבר לספר ולאהוב אותו עוד יותר. לדוגמא, אני קוראת עכשיו משחקי הכס ויש שם מלא דמויות – גם כאלה שאני ממש אוהבת וגם ראשיות שאני לא אוהבת או משמעממות אותי. זה בסדר לגמרי, זה ממש ריאליסטי, כי כמו במציאות יש לנו בני אדם שאנחנו מתחברים אליהם וכאלה שלא.
אבל כן יש לי משהו חשוב בדמויות – שיהיו חלק שאני אתחבר אליהן. אם בסיפור אין דמויות אחת אפילו שאני מצליחה להתחבר אליה, אין לי סיבה להמשיך לקרוא כי אני לא מתחברת לסיפור גם. אולי הדמות הראשית תעצבן אותי ואני אתחבר למישהי אחרת, זה הגיוני, אבל כשכל הדמויות מעצבנות זה גורם לקורא להיות שלילי לגבי הסיפור.
אני חושבת שאמרתי את כל מה שאני חושבת(:
יש הרבה מדדים לסיפור; עלילה, כתיבה עם רמה(פיסוק, זכר נקבה, מרכאות, דברים בנאלים שמקנים מסגרת לסיפור.), הדמיות וכמה שאפשר להתחבר אליהן, ומה שציינו מעליי.
תגובות (26)
לדעתי מה שהכי משפיע על רמה של הסיפור היא הכתיבה. כתיבה בלי שגיאות כתיב, עם סימני פיסוק נכונים, תיאורים טובים.
הרי לרוב מה שקובע אם נמשיך לקרוא את הסיפור או לא זה האם הכתיבה של הסופר גרמה לנו להידבק למסך (או לספר) ולרצות לקרוא עוד.
וכמובן שצריכה להיות גם עלילה טובה.
אגב לא כול כך הבנתי למה הכוונה שלך באמינות של הדמויות, אשמח אם תסבירי :)
קודם כל- תודה על התגובה:)
אמינות של הדמויות- הדמויות מתנהגות כמו בני אדם, כמו אנשים. הם חושבות ופועלות כמו אנשים אמיתיים (נניח כמו אצלך בסיפור, בתגובה לגילוי שפול הומו, היא הייתה אנושית לחלוטין וללא הבנה כי הוא לא היה במצב להבין. או כמו שהוא לא יכל לסלוח לאדין וכו'). שהם חושבים על דברים שאנשים יחשבו עליהם באותה הסיטואציה.
בס"ד
כתיבה טובה ומעניינת, דמויות שמתחברים אליהם ואוהבים אותם, רעיונות מעניינים ומושכים, מקוריות, רגש, תיאורים יפים אבל לא קיטשיים. יש עוד מדדים נראה לי, אבל זה מה שעלה לי עכשיו.
מקווה שעזרתי במשהו.
יום טוב!!
תודה רבה:)
יום טוב גם לך!
סגנון כתיבה, עלילה, הדמויות ודברים כאלה. אם העלילה סוחפת, הכתיבה מרתקת ואסטתית והדמויות הן דמויות שאפשרי להזדהות איתן זה כבר סיפור טוב. רצוי גם עניין המקוריות ושיט, אבל כותב טוב מסוגל לקחת סיפור שנכתב מאה ואחת פעמים ולתת לו זווית מעניינת ורעננה.
תודה רבה:)
מה זה סגנון כתיבה טוב? איך מודדים את זה? אם אפשר בכלל למדוד את זה
לא נראה לי שזה אפשרי, זה כנראה די סובייקטיבי. נגיד, בהארי פוטר איזה חצי ספר הוא תיאורים ואני אישית מתה על זה, אבל אני מכירה אנשים שזה היה להם פשוט מייאש
תודה:)
אבל דברים שהם חיוניים לסיפור, נניח התיאורים הרבים בהארי פוטר- חלקם מייאשים- וחלק הכרחי.
הקטע הוא שיש הרבה תיאורים. היא יכלה לצמצם את התיאורים למה שנחוץ, אבל היא בחרה להרחיב. אולי אם היא הייתה מצמצמת אני או מישהו אחר לא היה נהנה מהסגנון של הכתיבה ואחרים היו אוהבים את הסגנון, אין לדעת.
הכי חשוב בעיניי זה העלילה, כי גם אם הכתיבה טובה ברמה של דוד גרוסמן או ש"י עגנון, אם העלילה לא מעניינת, אין שום טעם לקרוא את הסיפור. אחרי זה זה סגנון הכתיבה של הסיפור, שאין שגיאות כתיב ויש תיאורים טובים שאפשר להבין מהם מה קורה, וגם האמינות של הדמויות (כמו שאמרת). אחר כך נראה לי שזה גם קשור לעלילה, אבל ההתפתחות שלה, שלא קורים שם דברים קיטשיים מדי וצפויים מדי, אלא דברים מקוריים ורעיונות ייחודיים, זה גם ממש חשוב. גם מאוד חשוב לי הדמויות עצמן. שלא יהיו שטוחות מדי ושיהיו מעניינות, עם עבר מרגש או מסתורי ואופי מיוחד.
תודה רבה על התגובה:)
העלילה זה הדבר הכי חשוב והאופן שבו אנחנו "מותחים אותה".
למה אני מתכוון?
אם העלילה יכולה להזכיר לי סיפורים אחרים ופופולרים אני יכול למצוא את עצמי משתעמם בקלות. דברים חדשים הם דברים שמושכים לעין, עולם חדש. עולם מקורי.
הדמויות הם הדבר הכי חשוב בהחלט – חייבים דמויות שיהיו עם אופי לא משתנה. אי אפשר שיהיה דמות שאתם מציגים אותה בפרק 1 עד 3 כדמות פסיבית ואז פתאום במכה אחת היא נהפכת לדמות הכי חיובית. אי אפשר להתחבר לדמות כזאת מזגזגת. (כמובן שאפשר לעשות דמות אחת שעובדת תהליך באישיות שלה.. אבל צריך להראות את התהליך במלואו…)
כמובן לא למתוח סיפור. להתקדם בעלילה בקצב בסדר, לא לרוץ מדי ולא להתקע יותר מדי באותו מקום מספר פרקים.
תודה רבה על התגובה.
נניח במקרה שלי (מחוץ לקרוסלין) עשיתי את המעבר בדמות נכון? (עוד לא התבצע במלואו, האופי עדיין משתנה)
אבל אם לומר את האמת, יש כל מיני סוגים של סיפורים. יש סיפור מכוון-סביבה, שהעיקר בו הוא לספר על העולם שמוצג בסיפור [שר הטבעות הוא כזה, למשל. זו הסיבה שכשנגמרת העלילה ממשיך הספר, להראות לנו מה קורה עם העולם] יש סיפור שהוא מכוון דמויות [שבו יש יותר דגש על הדמויות ופחות על העלילה] ויש סיפור מכוון עלילה [שהוא בעיקר עם דגש על העלילה עצמה]
קראתי את זה באיך כותבים סיפור, ממליצה על הספר הזה אם יש לך אפשרות להשיג אותו, מדריך מהמם.
נשמע מעניין .
מי המחבר?
ג'. ר'. טולקין ^^
(להראות את הידע הכללי שלי חח)
*ג'. ר'. ר'. טוקלין. שכחתי ר' אחד.
אם שאלת לגבי המדריך אז המחבר הוא אורי פרץ-שרון, ואם לגבי שר הטבעות אז כמובן ג'. ר'. ר'. טוקלין [וקרדיט לאמורה כי כן :P]
התכוונתי למדריך…
ותודה לשתיכן:)
תודה רבה לכולם על התגובות:)
לי הכתיבה מאוד חשובה. ללא שגיאות כתיב או בעיות בניקוד, שפה עשירה ומגוונת (לא חייב גבוהה כל כך), משפטים ארוכים (הערתי לך על משפטים קצרים באחד הסיפורים שלך), וכו'.
בנוסף, העלילה כמובן. בכל פרק חשוב שתהיה עלילה כשלעצמה ועלילה לסיפור בפרט. כלומר, גם בסיפור כולו חייב להיות התחלה, אמצע, סוף, אבל גם בכל פרק בנפרד. זה בעצם אחד הדברים שלדעתי שומרים על עניין.
כמובן שצריך דמויות מגוונות, עלילה מעניינת, סיפור לא נדוש מידי, ומסר.
אני מניחה שהמשפט הזה כבר נהיה די נדוש- אבל תודה לך!!
במקום מסויים, אני חושבת שהכל משפיע. אני כן פתוחה במקומות מסויימים, אבל אני אישית מהאנשים ששמים לב לכל דבר ונותנים ביקורות. לא בתור צורה רעה, אלא אני קוראת ורואה משהו שלא בסדר אז אני שמה את זה בתור הערה לעצמי. בספרים נגיד אם יש לי בראש הרבה הערות על הספר, על צורת הכתיבה, על העלילה או הדמויות, אני אפסיק לקרוא. אם זה באינטרנט אני אגיב את הדעה שלי והערות כדי שהכותב יוכל לקחת את זה לתשומת לב ולשפר את הכתיבה שלו.
אני חושבת אבל שאחד הדברים הכי חשובים שיש זה הכתיבה. זה כולל הכל – סגנון הכתיבה, רמת השפה, טעויות כתיב וסימני פיסוק. כל זה משפיע על ספר בצורה אחרת לגמרי. אם יש ספר בעל עלילה סופר דומה מגניבה אבל הכתיבה שם ממש לא טובה, זה לא יהיה בכלל מעניין בשבילי.
העלילה זה גם משהו שחשוב. כיאלו, אנחנו קוראים סיפור אחרי הכל בשביל לקרוא עלילה חדשה ומשהו מעניין. בלי עלילה אני לא חושבת שיש על מה לדבר בכלל.
דמויות, הו, דמויות זה חשוב. אני לא אוהבת דמויות שלא באמת משנות, דמויות שטחיות. ואני מדברת על זה שדמות תהיה כמו בן אדם, עם אופי משלה, כל הדברים משלה. בכל מקרה, אם יש דמות בספר שאני לא אוהבת אני לא אתלונן. כיאאלו, אם יש דמות רעה שאנחנו שונאים כמו הדמות הראשית, זה גורם לנו להתחבר לספר ולאהוב אותו עוד יותר. לדוגמא, אני קוראת עכשיו משחקי הכס ויש שם מלא דמויות – גם כאלה שאני ממש אוהבת וגם ראשיות שאני לא אוהבת או משמעממות אותי. זה בסדר לגמרי, זה ממש ריאליסטי, כי כמו במציאות יש לנו בני אדם שאנחנו מתחברים אליהם וכאלה שלא.
אבל כן יש לי משהו חשוב בדמויות – שיהיו חלק שאני אתחבר אליהן. אם בסיפור אין דמויות אחת אפילו שאני מצליחה להתחבר אליה, אין לי סיבה להמשיך לקרוא כי אני לא מתחברת לסיפור גם. אולי הדמות הראשית תעצבן אותי ואני אתחבר למישהי אחרת, זה הגיוני, אבל כשכל הדמויות מעצבנות זה גורם לקורא להיות שלילי לגבי הסיפור.
אני חושבת שאמרתי את כל מה שאני חושבת(:
תודה רבה ג'יין
על התגובה:)
יש הרבה מדדים לסיפור; עלילה, כתיבה עם רמה(פיסוק, זכר נקבה, מרכאות, דברים בנאלים שמקנים מסגרת לסיפור.), הדמיות וכמה שאפשר להתחבר אליהן, ומה שציינו מעליי.
תודה על התגובה:)