למה אני עדיין תקועה איתו ???!!
הוא היה האחד שלי, החיים שלי, האושר שלי…
רק איתו הרגשתי שהעולם לא קיים, שזה רק אני והוא.
כל הזמן עלתה בי המחשבה מה יקרה אם ניפרד. בכל פעם הורדתי את ראשי , עצמתי את עיניי ורק רציתי שהיא תיעלם.
הוא היה חלק ממני. בלי ה"לילה טוב" שלו, הלילה היה רע. בלי ה"בוקר טוב", עדיף היה להמשיך לישון ולא לקום.
באמת אהבתי אותו.
למרות שהוא פגע בי, הלב שלי עדיין היה שם.
בכיתי בלילות ונשברתי כשאמרו את השם שלו. אני חושבת שבתקופה הזאת הבנתי מהי פגיעה מאהבה ולמה כולם כל כך פוחדים להתאהב ולהיפגע ממנה.
הוא לא יודע מה עברתי כשראיתי את התמונות שלו עם חיוך על הפנים, עם בנות אחרות. הדמעות עמדו לרדת ועצרתי אותן בכל כוחי. רק חיכיתי שהזמן יירפא את הפצעים. מאז היו לי הרבה בנים, הרבה אפשרויות להתחלה חדשה בחיי, אבל בכל פעם שלקחתי צעד קדימה, נזכרתי בו ולקחתי 3 צעדים אחורה.
לא הצלחתי להתאהב כמו שהתאהבתי בו. לא היה קשר שהצליח להזכיר לי שוב מה מרגישים באהבה. כבר יותר מחצי שנה עברה אחרי הפרידה ועדיין הוא יושב לי בלב. אני שונאת אותו ואוהבת כל כך. הכל מתערבב לי.
כשהיה לי יום הולדת והוא רשם לי "מזל טוב", צרחתי בלב. אבל אז הבנתי מה עומד מאחורי ה"מזל טוב" הזה והבנתי שאני מבזבזת את הזמן. יש לי חבר שמתנהג אליי מושלם, כמו אביר לנסיכה שלו, ואני עוד תקועה על האקס במקום להתקדם הלאה. אני אוהבת את החבר שלי עכשיו? אני לא אוהבת? מה אני מרגישה אני מבולבלת. כל כך קשה לי. אני יודעת שהוא באמת אוהב אותי וקשה לי לפגוע באנשים כי לי יש לב. הוא חמוד, אבל בנשיקה שלנו לא הרגשתי את הלב שלי פועם בחוזקה. כשחזרתי הביתה וחשבתי על הנשיקה, הבנתי שלא היו בי תחושות פחד ופרפרים בבטן.
זה פשוט קרה ונהיינו חברים אחרי קטע של שלושה חודשים. אני זורמת עם מה שעובר עליי רק כדי להזכיר לעצמי שאני חייבת להמשיך הלאה. אולי קצת חפרתי, אולי קצת הרבה, אבל הייתי חייבת לשפוך את הלב שלי ואני מרגישה הרבה יותר טוב.
מישהי מזדהה איתי ? :(
תגובות (1)
כלכך כן..
זה קשה אבל כל הכבוד שאת אומרת לעצמך להמשיך הלאה
אם את לא אוהבת את החבר הנוכחי אל תשברי לו את הלב.. כמו שאמרת זה כואב
ורק הזמן מרפא את הפצעים..