להמשיך לחיות ?
"אני יכולה להסתדר לבד" ,
אני יכולה להגיד עוד מליון פעם ,
אבל בכל פעם אני מבינה שאני לא ,
לא ! אני לא יכולה להסתדר לבד !
אני צריכה מישהו שיהיה איתי !
מישהו שיהיה מסוגל להכיל את הרגשות שלי ,
העולם כך כך מושלם בעיני ,
וגם הרע שבו , בסופו של יום ,
זה דרך החיים , לא משנה מה קורה ,
הנחלים ממשיכים לזרום ,
העצים ממשיכים לצמוח ,
הציפורים ממשיכות לצייץ ,
אז למה אני לא יכולה להיות כמו העולם ?
למה אני לא יכולה להמשיך ,
כשיש בי סערה ?
למה אני לא יכולה לזרום , לצמוח או לחייך ?
כשקורה משהו אני צריכה מישהו שיקשיב לי ,
בתוך כל העולם אפילו אחד לא נברא ?
העולם סוחב איתו כל כך הרבה אסונות ,
ומשום מה לא מחפש מקום לפורקן …
ואולי בכל זאת העולם לא מושלם ? ,
כי הוא לא מביעה את רגשותיו ,
ואולי זה טוב ואולי זה רע ,
ואני לא רוצה להפסיק להרגיש ,
כי הרגש הוא מתנה ,
הרגש מחייה אותי , נותן לי להמשיך לאהוב ,
גם כשמבחוץ או מפנים יש רק שחור ,
אז בבקשה ממך עולם יקר,
רק תלמד אותי איך להמשיך
כשיש סערה …
תגובות (1)
אני מבין אותך לגמרי, ועם רוב מה שכתבת אני מזדהה, או הזדהיתי בשלב מסוים.
דיכאון זו לא חוויה נעימה, אבל גם לא צריך להרגיש "מקולקלים" אם הרגשות שלנו עושים שטויות. בשאר העולם ילדות חמודות יכולות לשים צלוחיות מים לחתולי רחוב מקסימים, זה נכון, וזה גם לא גורע מהעובדה שאנחנו מרגישים איך שאנחנו מרגישים.
אם המצב חמור מומלץ לפנות לאיש מקצוע. גם מי שיכול להקשיב (ובאמת אין הרבה כאלו שיודעים מה זה active listening) לא תמיד עוזר.
תרגישי טוב, וכתיבה מצוינת! קטע יפה ומלא רגש.