כפי שציינתי בתחילת דברי

הדברים היו כך: בעודי ניצב וממתין הוא פנה לאחור.
חשבתי לעצמי אולי יגלה אבל הוא לא אמר דבר.
אנשים אינם נוהגים לפתוח את סגור ליבם בפינת רחוב בשעות אחר הצהריים.
טבעי יותר היה אם היה פוסע קדימה . האיש שתק.
כולנו התבוננו בשמים האפורים מעט.
המתנה אינה זמן נעים, המתנה וצפייה הן מרכיב מעורר חלחלה אצל רבים.
לבסוף הלך והשאיר אחריו אנשים מבועתים.
הוא העדיף לא לספר ובזאת נחתם ולא נשלם. והאמת תתגלה או שכך ישארו הדברים ללא מענה. נשוב נפגש בהמשך…..