יש מזדהים בקהל ?

לאבא שלי ,
טיפה קריר עכשיו
תחת כיפת השמיים ,
הלילה כבר ירד
והכוכבים , לאט לאט ,
כבר מתחילים להאיר ,
הרעש וההמולה ברחובות ,
התכנסו אל תוך הבתים ,
המרדף היום יומי אחרי ,
הזמן , הכסף והכבוד ,
מסתכמים ברגש אחד,
והרגש הזה הוא לא אחר ,
מהדאגה ,
מה יהיה ואיך יהיה ,
מה יביא איתו המחר ,
ולצערינו , גם מה יקח איתו המחר,
אנשים כבר התרגלו לשלוט ,
התרגלו שהכל בידיים שלהם ,
חשבו שהם יודעים הכל ,
אף אחד כבר לא יודע כלום ,
"המחר " הזה מלמד את העולם ,
שגם לעולם הזה ,
יש בורא , יש מי שמנהלת אותו ,
והמנהל הזה , החליט ,
שכרגע תילקח מאיתנו זכות הבחירה ,
זכות הבחירה לנוע בחופשיות ,
בלי לפחד , בלי להסתכן , בלי לדעת ,
ועכשיו, שלחו את כולנו לחל"ת,
לקחו מאיתנו את הבחירה ,
ובחרו בשבילינו ,
להסתגר בבתים , לשטוף ידיים ,
ללבוש מסכות , ולהתחיל לחשוב,
לחשוב , באמת מי ברא את העולם ,
לחשוב אולי באמת סרנו מהדרך ,
לחשוב אולי … שטיפה שכחנו ,
אבא אני כותבת אליך ,
לנו יש בית , אבל מה איתך ?
ונכון , נכון שטעינו ,
אבל המרדף אחרי ,
הגשמיות והחומריות ,
הוא מרדף שלא עוצר מלכת ,
ואבא אנחנו מנסים ,
לפחות אני מנסה ,
ואני בטוחה שיש עוד כמוני
ואנחנו מצפים , כל יום ,
שתשלח לנו את המשיח ,
שנוכל רק לשמח אותך ,
לבנות לך בית , בית מקדש ,
אבל גם הזכות הזאת נלקחה מאיתנו ,
הפסדנו הכול ,
ואני שואלת את עצמי ,
אבא , יש עוד סיכוי ?
אפילו סיכוי קטן ,
להחזיר את העטרה ליושנה ?
מתוך כאב , ומתוך הלב ,
אני כותבת אליך ,
ואני מבקשת מחילה על כל החטאים
שחטאתי לפניך כי בתוך כל הטירוף ,
טיפה שחכתי ממך ,
מבקשת מחילה , מלך חי וקיים .