jewish_mermaid
כתבתי את זה במסע לפולין ביער הילדים, המקום שרוב האנשים יסכימו איתי שהוא הקשה ביותר בכל המסע. כי מחנות ההשמדה הם מקומות קשים מאוד אבל מדברים רק במספרים, כשאתה מגיע ליער שנראה כל כך קסום אבל הוא לגמרי לא, שם מתגלים הכאבים הכי גדולים ושם שמים לב לאכזריות הכי ענקית.

יער

jewish_mermaid 17/06/2015 887 צפיות תגובה אחת
כתבתי את זה במסע לפולין ביער הילדים, המקום שרוב האנשים יסכימו איתי שהוא הקשה ביותר בכל המסע. כי מחנות ההשמדה הם מקומות קשים מאוד אבל מדברים רק במספרים, כשאתה מגיע ליער שנראה כל כך קסום אבל הוא לגמרי לא, שם מתגלים הכאבים הכי גדולים ושם שמים לב לאכזריות הכי ענקית.

יער
העצים, חלקם בשלל ירוק וחלקם כבר נשרו עליהם, כל כך הרבה עצים.
והכל שקט ושלו ואפילו השמש מציצה מבין ענפיהם, מוסיפה זוהר לירוק העד.
אבל השמש שקרנית היא, והעצים כוזבים כולם.
בין ענפיהם מסתתר דם יהודים
בין עליהם האדומים בשל הסתיו מסתתרים זעקות ילדים.

לא יריות היו פה. הכדורים יקרים מדי לבני השטן.
את גולגולותיהם של הפעוטים ריסקו עם כט הרובה.
כולם רוצים להעניש את היטלר ושרשת הפיקוד הנאצית.
אבל אותם חיילים שריסקו גולגלות ילדים בדם קר ראויים לגרוע מגיהנום.

נקמת דם ילד קטן עוד לא ברא השטן

הדמעות מתערבבות עם קולות השירה.
אנחנו מתכנסים לטקס.
הנאצים השפילו אותנו.
ואנחנו ניצבים היום עם ראש מורם

אני מאמין
באמונה שלמה
בביאת המשיח
ואף על פי שיתמהמה
עם כל זה אחכה לו
בכל יום שיבוא


תגובות (1)

תראה… הקטע כתוב טוב מאוד אבל קשה מאוד לכתוב תגובות לנושא הזה, זה פשוט נקודה רגישה….

17/06/2015 21:08
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך