שלום.
אני רוצה להגיד לך משהו.
לדעתי הרשמות זה דבר טיפשי, כי בעצם איך מתכננים סיפור? חושבים על עלילה מעניינת, מתאימים לזה דמויות, ואז כבר מתמקדים בדברים יותר ספציפיים.
אז איך אפשר להתחיל סיפור מבלי לחשוב על האופי של הדמות?
את לא אמורה להתאים את עצמך לדמויות של אחרים, ובטח ובטח שלא להתחנן לאחרים.
וגם אני חושבת שלרוב הכותבים כאן יש מספיק דמיון כדי לחשוב בעצמם באיזה שם לבחור ואיזה צבע עיניים יהיה לבחור.
זה קצת סתמי, חייבת להגיד.
סליחה אם העלבתי או פגעתי, אבל אני אישית חושבת שכל אחד מספיק מיומן בעצמו.
אבל היא צודקת… היא לא אומרת את זה לרעתה.
אנשים פה רוצים להשתפר ולא מבינים שהם אלה שחוסמים את עצמם מלהגיע לרמה גבוהה יותר, יש כאן הרבה דיבורים על כמה שביקורת זה חשוב וחרטות ואז אומרים לכם שהרשמה זה הדבר הכי גרוע שאפשר לעשות בתור מישהו שכותב סיפור ופשוט ממשיכים.
יש הבדל בין עזרה ל"לעשות את העבודה", אם אתה בונה דמות אתה עושה את העבודה, לא עוזר. בלי לדבר בכלל על כמה גרוע כל הקונספט של לבנות דמות איך שאתם בונים אותה.
האמת שאני לא מוצאת את זה כעזרה. אני גם לא מוצאת את זה כמשהו רע.
אני מוצאת הרשמות כאתגר. האתגר של כותב או כותבת לקחת דמות שהיא לא פרי הדמיון הפרטי שלו ולשמור על הדמות כדמות שהוא קיבל תוך כדי התאמה לסיפור.
אני בחיים לא אצליח .-.
זה לא לקחת את הדמות אלא להעזר בדמות, כול אחד הרי מדמיין דמות בצורה אחרה זה הקונספט של סיפורים, אם אני ואתה נקרא את אותו הסיפור אנחנו נדמיין את הדמויות בצורה שונה. אם מישהו מבקש שתביא לו דמות, אתה הרי תביא לו, לצורך העיניין אתה, אופי מראה חיצוני וכולי.., זאת הנקודה הוא יקח את זה לכיוון שלו, לכיוון שונה ואחר ממה שאתה או כול אחד אחר התכוון.זאת שמעליי גם אמרה נכון, זה אתגר והוא מאוד קשה!
וזה גם אחד האתגרים, לגרום לדמות להיאר כמה שיותר היא מכל נקודת מבט. אם נותנים לך דמות של ערס שהוא אשכרה ערס, למשל, אז את לא יכולה להפוך אותו לערסים החלומיים מהסיפורי ערסים, אלא את צריכה להשאיר אותו ערס ערסי ערסוניסטי מגעיל ^^"
באותו הזמן, הכותבת צריכה לתת לדמות גוון שיהפוך אותה לשלה. היא מאמצת אותה אליה והופכת אותה לאט לאט לשלה ולשל הסיפור, בלי לאבד אותה בדרך ^^
זה אחד מאתגרי הכתיבה הכי קשים לדעתי.
וזה גם יכול לעניין מאוד את נותן הדמות איך הכותב יוציא את הדמות שלו~
בסדר, אז אתגר. אתגר שעושים כל פעם (בלי קשר לכותבת של הפוסט הספציפי הזה) הוא כבר לא אתגר. אני מעולם לא משתמשת בהרשמות, אבל פעם עבדתי על פאנפיקים וזה קצת מזכיר את זה, קצת. בדמות מספר כותבים איך שראית את הדמות, ונותנים לה פרשנות משלך, משהו שאחרים לא ראו בה. ההגדרה הזו של תכונות אופי מגבילה קצת.
בכל מקרה, לא התנסיתי בדבר, אבל אחרי הצפות של הרשמות זה מרגיש ממבט מבחוץ קצת עצלני. חוץ מזה, אני לא רואה איך זה עוזר בדיוק. הכוונה מבחוץ(דגש על הכוונה, לא עשיית העבודה עצמה), גיוון וניסיון בכל מיני סוגות עוזרים ליצירתיות ולהעשרת הכתיבה. הרשמות נראות לי קצת יותר כמו מעיין תרגיל כתיבה, פחות משהו שאפשר להשתמש בו בסיפור או בקטע. רק בשביל תרגול, אימון, או גירוי של השראה – לא דרך כתיבה של ממש. לדעתי גם עדיף לא להתרגל לזה יותר מדי, אלא גם ללמוד להתבסס על הדמיון שלך. ואני בטוחה שיש לכולם וכולן פה מספיק ממנו.
אני יכולה להבין למה אתן (או אתם) לא רואות את זה ככה, אבל זו הדרך שאני רואה את זה, וסליחה אם פגעתי במישהו\י.
מצטער מה שאתן אומרות פשוט לא נכון חח
ברור, אפשר לראות את זה כאתגר, אבל בואו נודה שזה יותר טרנד.
עזבו אבל נניח אני טועה ובאמת חצי מהגולשים כאן פותחים הרשמה בגישה של לאתגר את הכתיבה שלהם, זה פשוט לא טוב. זה נחמד וכן מאתגר במידה מסוימת, אבל מערב קרוב לאפס דמיון. הדמויות הן לא משהו נפרד מהסיפור, הן הסיפור, לבני עלילה ואז תגידי למישהו להגדיר לך דמות ראשית שוקל להמציא דמות ולהגיד למישהו לבנות עלילה. זה הולך ביחד.
יותר מזה, הדרך בה אתן בונות דמויות שגויה לגמרי, מה הטעם בלכתוב את איזה פירוט מורחב על האופי של הדמות עוד לפני שהסיפור התחיל? הסיפור בנוי מרצף של אירועים שרובם החלטות של הדמויות, אם אתה מגדיר מההתחלה שהדמות היא טובת לב זה מכוון את העלילה שלה וזה משנה את הסיפור וככה לתכונות אחרות. האופי של הדמויות לא צריך להיות מוגדר מעצמו אלא מוגדר מההחלטות של הדמות, כלומר לדעת מה התפקיד שלה לאיזה צעדים היא נוקטת ולהבין שהיא אכזרית או אדיבה. אחרת זה לקחת שלד של עלילה ולהתאים אותו לדמויות במקום ששוב, כמו שצריך, שהן ילכו ביחד.
אני גם די עם סטינגריי בעניין הזה, שאם זה יותר מדי זה כבר לא ממש אתגר או תרגיל. פעם בX זמן זה נחמד ^^
אני לא עושה הרשמות לא רק בגלל שאני לא ממש טובה בזה, אלא גם בגלל שאני גם כותבת סיפורים שבונים את הדמויות ולא להפך ><
חסרת פואנטה היקרה, יש לך פואנטה וכדאי לך לשנות כינוי כי זה גורם לי להרגשה היפסטרית.
אבל אני רואה את האופי שכותבים בהרשמה כאופי הפתיחה של הדמות, ואז מה שהיא עוברת ומה שהיא עושה משנה אותה לאט לאט~ [כבר אין לי כוח להסביר .-.]
אני בן ואנשים פה צריכים להתחיל לקבל את זה שגם בנים כותבים…
לא הבנתי מה את רוצה מהכינוי.
אם את לוקחת את האופי שנתנו לך ואז משנה אותו כי מלכתחילה רצית אופי מסוים בשלב מסוים זה הכי גרוע העולם. קודם כל כי זה חסר פואנטה וגם בגלל שזה כפוי, את לוקחת דמות שלא חשבת עליה ואז משנה את האופי שלה במהלך הסיפור לאן שאת רוצה שהיא תגיע, זה כפוי, השינוי הזה קורה רק כי לא חשבת על דמות מההתחלה. בלי לדבר על זה שאין בכלל ערך לאיך שהדמות בהתחלה כי זה בכל מקרה נועד להשתנות וזה כל כך לא משנה לך שאת נותנת למישהו רנדומלי באתר לבנות אותה.
קיצר, תשתמשו בדמיון וזהו…
אני יודעת שבנים כותבים פה, אני גם מכירה פה מספר בנים והם כותבים מדבים~ אני פשוט רגילה לבנות .-.
ואין לי ממש כוח להסביר, אולי נעביר את זה מחר לאימייל או משהו אם אני לא אהיה עצלנית מדי~~~
גאד אני בנאדם עצלןלן
השיחה עשתה סוויוץ. יש כאלה שאין להם מספיק דמיון והם באו כדי להשתפר, בסיפורים ראשונים לא פעם ולא פעמים נתקלתי באנשים שלא מבקשים דמויות מתוך עצלנות אלא בגלל שהדמיון שלהם הוא לא גבוה, תתפלאו יש כאלה, גם אני בסיפור הראשון שלי ביקשתי שיעצבו לי דמות כלשהי, לא היה לי דמיון, היה לי קשה לחשוב וזאת הסיבה שביקשתי ואני מניחה שגם אחרים מבקשים מאותה הסיבה.
לי יש מלא דמיון ואני כן יצירתית אבל יותר כיף לכתוב על דמויות שהם לא שלי משתיי סיבות:
אני אישית אוהבת אתגרים ואם כל הכבוד לקחת דמות שלא אני המצאתי ולהכניס אותה לסיפור שכן אני המצאתי זה אתגר גדול אבל גם כיף
וגם תחשבו שכל אחד שנרשם רוב הסיכויים שהוא גם יקרא נכון?
תגובות (15)
שלום.
אני רוצה להגיד לך משהו.
לדעתי הרשמות זה דבר טיפשי, כי בעצם איך מתכננים סיפור? חושבים על עלילה מעניינת, מתאימים לזה דמויות, ואז כבר מתמקדים בדברים יותר ספציפיים.
אז איך אפשר להתחיל סיפור מבלי לחשוב על האופי של הדמות?
את לא אמורה להתאים את עצמך לדמויות של אחרים, ובטח ובטח שלא להתחנן לאחרים.
וגם אני חושבת שלרוב הכותבים כאן יש מספיק דמיון כדי לחשוב בעצמם באיזה שם לבחור ואיזה צבע עיניים יהיה לבחור.
זה קצת סתמי, חייבת להגיד.
סליחה אם העלבתי או פגעתי, אבל אני אישית חושבת שכל אחד מספיק מיומן בעצמו.
היא צריכה עזרה, לא חייב לתת הערה על כול פוסט שמעלים לאתר, דעה או לא יש דעות ששומרים בבטן! לא בכוונה להעליב או לפגוע.
אבל היא צודקת… היא לא אומרת את זה לרעתה.
אנשים פה רוצים להשתפר ולא מבינים שהם אלה שחוסמים את עצמם מלהגיע לרמה גבוהה יותר, יש כאן הרבה דיבורים על כמה שביקורת זה חשוב וחרטות ואז אומרים לכם שהרשמה זה הדבר הכי גרוע שאפשר לעשות בתור מישהו שכותב סיפור ופשוט ממשיכים.
יש הבדל בין עזרה ל"לעשות את העבודה", אם אתה בונה דמות אתה עושה את העבודה, לא עוזר. בלי לדבר בכלל על כמה גרוע כל הקונספט של לבנות דמות איך שאתם בונים אותה.
האמת שאני לא מוצאת את זה כעזרה. אני גם לא מוצאת את זה כמשהו רע.
אני מוצאת הרשמות כאתגר. האתגר של כותב או כותבת לקחת דמות שהיא לא פרי הדמיון הפרטי שלו ולשמור על הדמות כדמות שהוא קיבל תוך כדי התאמה לסיפור.
אני בחיים לא אצליח .-.
זה לא לקחת את הדמות אלא להעזר בדמות, כול אחד הרי מדמיין דמות בצורה אחרה זה הקונספט של סיפורים, אם אני ואתה נקרא את אותו הסיפור אנחנו נדמיין את הדמויות בצורה שונה. אם מישהו מבקש שתביא לו דמות, אתה הרי תביא לו, לצורך העיניין אתה, אופי מראה חיצוני וכולי.., זאת הנקודה הוא יקח את זה לכיוון שלו, לכיוון שונה ואחר ממה שאתה או כול אחד אחר התכוון.זאת שמעליי גם אמרה נכון, זה אתגר והוא מאוד קשה!
וזה גם אחד האתגרים, לגרום לדמות להיאר כמה שיותר היא מכל נקודת מבט. אם נותנים לך דמות של ערס שהוא אשכרה ערס, למשל, אז את לא יכולה להפוך אותו לערסים החלומיים מהסיפורי ערסים, אלא את צריכה להשאיר אותו ערס ערסי ערסוניסטי מגעיל ^^"
באותו הזמן, הכותבת צריכה לתת לדמות גוון שיהפוך אותה לשלה. היא מאמצת אותה אליה והופכת אותה לאט לאט לשלה ולשל הסיפור, בלי לאבד אותה בדרך ^^
זה אחד מאתגרי הכתיבה הכי קשים לדעתי.
וזה גם יכול לעניין מאוד את נותן הדמות איך הכותב יוציא את הדמות שלו~
זה גם אחד האתגרים, בסופו של יום מה שאני מנסה להעביר זה שההרשמה היא לא יותר מעזרה, לדעתי בכול אופן.
בסדר, אז אתגר. אתגר שעושים כל פעם (בלי קשר לכותבת של הפוסט הספציפי הזה) הוא כבר לא אתגר. אני מעולם לא משתמשת בהרשמות, אבל פעם עבדתי על פאנפיקים וזה קצת מזכיר את זה, קצת. בדמות מספר כותבים איך שראית את הדמות, ונותנים לה פרשנות משלך, משהו שאחרים לא ראו בה. ההגדרה הזו של תכונות אופי מגבילה קצת.
בכל מקרה, לא התנסיתי בדבר, אבל אחרי הצפות של הרשמות זה מרגיש ממבט מבחוץ קצת עצלני. חוץ מזה, אני לא רואה איך זה עוזר בדיוק. הכוונה מבחוץ(דגש על הכוונה, לא עשיית העבודה עצמה), גיוון וניסיון בכל מיני סוגות עוזרים ליצירתיות ולהעשרת הכתיבה. הרשמות נראות לי קצת יותר כמו מעיין תרגיל כתיבה, פחות משהו שאפשר להשתמש בו בסיפור או בקטע. רק בשביל תרגול, אימון, או גירוי של השראה – לא דרך כתיבה של ממש. לדעתי גם עדיף לא להתרגל לזה יותר מדי, אלא גם ללמוד להתבסס על הדמיון שלך. ואני בטוחה שיש לכולם וכולן פה מספיק ממנו.
אני יכולה להבין למה אתן (או אתם) לא רואות את זה ככה, אבל זו הדרך שאני רואה את זה, וסליחה אם פגעתי במישהו\י.
מצטער מה שאתן אומרות פשוט לא נכון חח
ברור, אפשר לראות את זה כאתגר, אבל בואו נודה שזה יותר טרנד.
עזבו אבל נניח אני טועה ובאמת חצי מהגולשים כאן פותחים הרשמה בגישה של לאתגר את הכתיבה שלהם, זה פשוט לא טוב. זה נחמד וכן מאתגר במידה מסוימת, אבל מערב קרוב לאפס דמיון. הדמויות הן לא משהו נפרד מהסיפור, הן הסיפור, לבני עלילה ואז תגידי למישהו להגדיר לך דמות ראשית שוקל להמציא דמות ולהגיד למישהו לבנות עלילה. זה הולך ביחד.
יותר מזה, הדרך בה אתן בונות דמויות שגויה לגמרי, מה הטעם בלכתוב את איזה פירוט מורחב על האופי של הדמות עוד לפני שהסיפור התחיל? הסיפור בנוי מרצף של אירועים שרובם החלטות של הדמויות, אם אתה מגדיר מההתחלה שהדמות היא טובת לב זה מכוון את העלילה שלה וזה משנה את הסיפור וככה לתכונות אחרות. האופי של הדמויות לא צריך להיות מוגדר מעצמו אלא מוגדר מההחלטות של הדמות, כלומר לדעת מה התפקיד שלה לאיזה צעדים היא נוקטת ולהבין שהיא אכזרית או אדיבה. אחרת זה לקחת שלד של עלילה ולהתאים אותו לדמויות במקום ששוב, כמו שצריך, שהן ילכו ביחד.
אני גם די עם סטינגריי בעניין הזה, שאם זה יותר מדי זה כבר לא ממש אתגר או תרגיל. פעם בX זמן זה נחמד ^^
אני לא עושה הרשמות לא רק בגלל שאני לא ממש טובה בזה, אלא גם בגלל שאני גם כותבת סיפורים שבונים את הדמויות ולא להפך ><
חסרת פואנטה היקרה, יש לך פואנטה וכדאי לך לשנות כינוי כי זה גורם לי להרגשה היפסטרית.
אבל אני רואה את האופי שכותבים בהרשמה כאופי הפתיחה של הדמות, ואז מה שהיא עוברת ומה שהיא עושה משנה אותה לאט לאט~ [כבר אין לי כוח להסביר .-.]
אני בן ואנשים פה צריכים להתחיל לקבל את זה שגם בנים כותבים…
לא הבנתי מה את רוצה מהכינוי.
אם את לוקחת את האופי שנתנו לך ואז משנה אותו כי מלכתחילה רצית אופי מסוים בשלב מסוים זה הכי גרוע העולם. קודם כל כי זה חסר פואנטה וגם בגלל שזה כפוי, את לוקחת דמות שלא חשבת עליה ואז משנה את האופי שלה במהלך הסיפור לאן שאת רוצה שהיא תגיע, זה כפוי, השינוי הזה קורה רק כי לא חשבת על דמות מההתחלה. בלי לדבר על זה שאין בכלל ערך לאיך שהדמות בהתחלה כי זה בכל מקרה נועד להשתנות וזה כל כך לא משנה לך שאת נותנת למישהו רנדומלי באתר לבנות אותה.
קיצר, תשתמשו בדמיון וזהו…
אני יודעת שבנים כותבים פה, אני גם מכירה פה מספר בנים והם כותבים מדבים~ אני פשוט רגילה לבנות .-.
ואין לי ממש כוח להסביר, אולי נעביר את זה מחר לאימייל או משהו אם אני לא אהיה עצלנית מדי~~~
גאד אני בנאדם עצלןלן
השיחה עשתה סוויוץ. יש כאלה שאין להם מספיק דמיון והם באו כדי להשתפר, בסיפורים ראשונים לא פעם ולא פעמים נתקלתי באנשים שלא מבקשים דמויות מתוך עצלנות אלא בגלל שהדמיון שלהם הוא לא גבוה, תתפלאו יש כאלה, גם אני בסיפור הראשון שלי ביקשתי שיעצבו לי דמות כלשהי, לא היה לי דמיון, היה לי קשה לחשוב וזאת הסיבה שביקשתי ואני מניחה שגם אחרים מבקשים מאותה הסיבה.
לי יש מלא דמיון ואני כן יצירתית אבל יותר כיף לכתוב על דמויות שהם לא שלי משתיי סיבות:
אני אישית אוהבת אתגרים ואם כל הכבוד לקחת דמות שלא אני המצאתי ולהכניס אותה לסיפור שכן אני המצאתי זה אתגר גדול אבל גם כיף
וגם תחשבו שכל אחד שנרשם רוב הסיכויים שהוא גם יקרא נכון?