הרשמה | אלי מטרד
השמש גססה באופק האדום. דמות, ניצב רם-קומה עמד כצלליתו של פסל קר כנגד הגורם השמימי. הוא ראה את הים ממערב לו, בולע אותה כענק כחול ורעבתני.
משחשף את עצמו לאור השקיעה הכתמתם… לא היה בו דבר אנושי. הוא היה גבוה מהאדם הממוצע לפחות כפליים, ושריון מנופח ממדים השווה לו מראה של ענק שטני. המתכת האדומה הבריקה לקרני האור האחרונות, וקווי הבוהק שעליה… כמעט פעמו כוורידים. השריון היה חי, במובן מסוים של המילה. את פניו הסתירה קסדה מקורננת, כשעל מצחה האות ד' צרובה כגחל לוהט.
"דָמוּ…" קול קרא מבין הצללים. הענק בשריון הסתובב לעברו, והקול המשיך. "לא כדאי לחשוף את עצמך. לא כשאין צורך." הענק התעלם בנחרת בוז, וחזר להתבונן באופק הימי.
הדובר גם חשף את עצמו אל הכתום; זה היה נער, צנום מעט ושזוף, ובעל עיניים סגולות עמוקות. עם זאת, דבר בהתנהגותו לא שידר נעורים. "מישהו עלול לזהות אותך."
"ויעשה מה בדיוק?" שאל חזרה, בקול מרטיט שהיה יכול לאיים על צבא שלם.
"לא התחזקנו מספיק," הסביר. "ואין טעם להתגרות ברָע הזקן. הוא אולי שם עלינו את עינו." הענק שתק. "בכל מקרה, חשבתי לעדכן אותך: נוכחתי לדעת שישנם חצאיי אלים וגלגולים כאן באזור."
"בישראל?" תהה בפליאה. "למה? הם לא?…"
"זאת עובדה, ועלינו להיות מוכנים. לא אהיה מופתע אם רע ישלח אותם."
הוא הסתובב אליו. "אז מה עכשיו?"
"עכשיו? עכשיו המשחק מתחיל," הוא חזר אל הצללים. "מי ייתן והטוב ביותר ינצח."
"מה אתה מתכוון לעשות?" שאל דָמוּ העצום מעט בחשש. כשישות כה מפחידה מביעה חשש, קולו יכול להביא אי-נחת לקהל של אלפי אנשים.
"אתה מכיר אותי. אני מאמין בשינוי." רגע אחר כך, והחשכה בלעה אותו. כשהענק התבונן מזרחה, הוא ראה את השמיים נצבעים בכחול-סגלגל, שאט-אט נבלע על-ידי העלטה המוקדמת. "כשהשמש שוקעת, אנחנו קמים." הוא הסיר את קסדתו, וחשף פנים צעירות של בחור בשנות העשרים לחייו. בלונדיני, עיניים כחולות, פנים מעט סמוקות אך בעלות ארשת תאווה לכוח. כשעבר מבעד לדלת אל תוך בניין המגורים, השריון הענק והאדום נעלם. החליפו אותו ז'קט מסוגנן, מכנסי ג'ינס ותיק בעל שני כיסים. הוא שרק לאיטו, בעודו עושה את דרכו חזרה לרחוב.
רע פקח את עיניו, מתבונן בכיפת העולם הולכת ונעלמת, כבכל פעם בה נדד אל החשיכה. "הם פה," קולו העייף צלצל באוזני ראש-הציפור שלו. "אלי מִטְרָד חזרו."
הוא ישב בסירתו, ששטה על פני השמיים האדירים. "עליי למצוא את כוח העתודה. עליי למצוא את חצאיי-האלים והגלגולים, לפני שיהיה מאוחר מדיי. אבל היכן?…" הוא התבונן מטה אל הארץ, אל מקום מוכר מאוד. "דווקא בישראל?" שפשף את עורף הציפור שלו בתמיהה. "מעניין. וכן, כפי שהגורל רצה, הם שם. עליי ליצור עמם קשר… הגיבורים הראשונים."
הוא עצם את עיניו, והתרכז במי שישמע את קריאתו.
מי שישמע את קריאת החמה, יוכל להציל העולם.
הדמויות שלכם יכולות להצטרף לרע, ולהציל את העולם; או להצטרף לאלי מטרד ולכבוש אותו; או לא לתמוך באף אחד מהם, ולהיקלע לכל הבעיות ששני הצדדים מביאים.
דף דמות:
שם: (איך קוראים לדמות שלכם?)
מיתוס: (איזו מיתולוגיה? תרגישו חופשי; אתם יכולים להמציא אחת, עד כמה שמתחשק לכם.)
גיל: (עדיפות שלא זקנים מדיי, אבל מוכן להתגמש.)
מין: (בניגוד לדעה הרווחת באינטרנט, רק זכר\נקבה במטותא).
הורות\גלגול: (במקרה של חצאיי אלים: מי האל\אלה שהם ההורים שלכם? במקרה של גלגול אלוהי, מי האל המקורי שלכם?)
יכולות: (מה הדמות שלכם ת'כלס יכולה לעשות? מוגבלים רק לשתי יכולת.)
מראה: (איך הדמות נראית.)
נטייה: (מצריים \ מטרד \ עצמאי)
אופי: (קצת על האישיות וההתנהגות של הדמות.)
רקע: (מי היא? מי ההורים, איפה היא גרה, מה היא עושה בחייה, ואיך קבלת הכוחות השפיעו עליה?)
דף דמות לדוגמא:
שם: מילי מלצר
מיתוס: מצרי
גיל: 16
מין: נקבה
הורות\גלגול: מע'ת, אלת הצדק.
יכולות: הנוצות שלה מגנות עליה מנזק. בנוסף, היא יכולה להשתמש בהן כדי להחליש את אויביה.
מראה: בלונדינית, עיניים ירוקות, גב מעט שפוף ופנים סמוקות. לבושה תמיד בבגדי בית-הספר. כשהופכת לאלה, העור נצבע בזהב, הבגדים הופכים לבגדי אלה מצריים, וצומחות זוג כנפיים על גבה.
נטייה: אלי מצריים
אופי: ביישנית, מחושבת וסימפטית. נוטה להתווכח עם כל אחד על כל דבר, מה שגורם לכולם לחשוב שהיא אוהבת להרגיז אנשים, אם כי זה לא נכון במיוחד.
רקע:
מילי גדלה בעיר רחובות, ולומדת בתיכון דה-שליט. אביה רופא, אמה מנהלת תא בגוף ממשלתי, ולכן היא לא רואה אותם דיי, ואין לה אחים. למילי אין הרבה חברים – או בכלל מען האמת – אבל היא נהנית מהתבודדות. הוא מבלה את רוב זמנה בקריאת ספרים ובחלומות בהקיץ.
כשקיבלה את כוחה, היא למדה על המשמעות שמגיעה איתו, והשתמשה בו כדי להפיץ הצדק של מע'ת: להגן על החלשים, ולאמוד את נשמות בני האדם. אם הם חוטאים… היא תראה להם את דרכם.
תגובות (22)
מאד אהבתי שהכל יקרה בישראל, מקורי. אני כרגע לא מול מחשב, אכתוב לך בפרוט על הדמות אולי אחר הצהריים אבל היא בת, בסביבות גיל ה- 20, בת דמטר ( מיתולוגיה יוונית) ועצמאית.
מעולה! מחכה בקוצר רוח לראות את כל הפרטים הנוספים!
מקווה ששלי יתקבל…
שם: דיאנה סהר.
מיתוס: יווני\רומאי.
גיל: 17
מין נקבה.
הורות\גלגול: ארטמיס (יווני) או דיאנה\סלנה (רומאי). אלת הצייד והירח.
יכולות: אף פעם לא מחטיאה בחץ וקשת. יודעת לעקוב אחרי אנשים. נעזרת בחיית מחמד, כלב צייד בשם 'חץ'.
קצת רקע מיתולוגי: ארטמיס היא אחת משלושת האלות הבתולות והיא מתחרה ביופי של אלת האהבה, אפרודיטה. היא אחות התאומה (והגדולה) של אפולו, אל השמש (היווני). היא נודעת כמתעסק במקצוע שהוא נחשב גברי (היא סוג של טום בוי).
מראה: שיערה אסוף כמעט תמיד כדי שלא יפריע לה בעת ריצה או בקליעה בקשת. שיערה חלק, ארוך ולבן בגוון פנינה שזוהר לאור הירח. עיניה ירוקות כדשא רענן אחרי גשם. היא תמיד לובשת בגדים קלילים (היא לא ליידי). אי אפשר לדעת אם שיערה קורן מעצמו או מחזיר את האור בגוון לבן. כלבה, 'חץ', הוא שחור עם כתם לבן בחזה.
כשהיא בדמות האלה היא מעדיפה לתקוף מרחוק כאשר 'חץ' תוקף פנים אל פנים. רק לפי זמזום החיצים יודעים שהיא תוקפת… היא תמיד תוקפת מהמחשכים.
אופי: טום בוי. אכזרית ונקמנית ביותר. לא כדאי לכם להיות לידה כשהיא קמה על רגל שמאל. שונאת בגדי נשים צמודים מדי. היא לא טיפוס של בוקר ואוהבת את הלילה. היא אומרת את האמת בפנים בלי טיפה של צביעות. הומור זה לא הצד החזק שלה. אבל היא נאמנה לחברים שלה עד כדי כך שהיא נחשבת חסרת פחד.
רקע:
טיפוס של טבע. אוהבת חיות בטירוף ומתבודדת. מעדיפה בגדים נוחים על בגדים ניאותים. מעדיפה את חברת החיות מאשר חברת האנשים. היא טיפוס של אנדרנלין וריגוש. אוהבת ספורט אקסטרים. היא הראשונה שתחליק על רולר בליידס מגגו של בניין. חסרת פחד לחלוטין. בניגוד גמור, יש לה את הסבלנות לצייד. היא אוהבת לארוב מהצללים ולהתקרב לטרף שלה מבלי שיבחין בה. זה חיה את הרגע בו היא קרובה מספיק לטרף כדי לדעת שהוא שלה אפילו לפני שתפסה אותו. היא נשרה מבית הספר בגיל 15. קשה לה לקבל סמכויות. היא גרה עם סבתה שאינה צלולה בדעתה. אביה בכלא על סחר בסמים ואמה ברחה מהארץ מרגע שנעצר מחשש למעצר של המשטרה.
היא מפיצה את המילה של ארטמיס: מגינה על החיות הבר ועל שדות המרעה והחורשות.
סמלה הוא חץ וקשת עם חצי ירח.
כרגע אני יוצא להליכה ולא יכול לעבור על כל הפרטים.
אחריי רפרוף הדמות מלאה בדיוק בכל הפרטים שאני צריך!
רק בבקשה להגיד לי את הנטייה שלה כדי שאדע לאן היא משתייכת (מצריים, מטרד, עצמאית).
היא עצמאית לחלוטין. לא איכפת לה מי ישלוט.
שם: זואי ווינברג
מיתוס: יווני
גיל: 16
מין: נקבה
הורות\גלגול: אתנה (אלת החכמה)
יכולות: היא קוראת מחשבות והיא מחוננת עם מנת משכל גבוהה בהרבה מן הממוצע. בעלת אינטואיציות גבוהות.
מראה: שיער חום ארוך ועיניים ירוקות, גבוהה, רזה , שזופה ואוהבת להתלבש בסגנון "ליידי". כשהיא בדמות האלה הבגדים שלה הופכים לשמלה ירוקה ארוכה והשיער שלה מסתדר לגולגול קטן וגבוה. היא לא משתנה הרבה.
נטייה: עצמאית
אופי: שקולה, מחושבת וחכמה, חושבת פעמיים, שנונה ודי עדינה.
רקע: היא גרה עם ההורים שלה והיא מאוד עשירה ונראית מפונקת, אבל זה לא באמת ככה. זואי צנועה ונחמדה לכולם. היא אוהבת לעזור , היא אוהבת לדבר והיא טבעונית. היא בת יחידה. יש לה המון חברים אבל היא עדיין מרגישה לבד.
העמוד נראה מעולה! זואי מצטרפת לסיפור.
אני שמחה מאוד :)
כתבתי דמות והשתדלתי להיצמד למה שביקשת ואז היתה לי בעיה באתר. אני אשלח אותה בערב
גם לי הייתה בעיה באתר, אתמול. הוא לא עבד לכמה שעות וחזר מאוחר בלילה.
מצפה בקוצר רוח לראות את הדמות שלך :)
לצערי הרב אני לא בקיאה יותר מדי – ואף בכלל לא – במיתולוגיות, אבל התחלה מאוד עניינה אותי והייתי רוצה לתת דמות :)
שם: אריאל מרון
גיל: 19
מין: זכר
מיתוס: יווני (אני משנה את זה קצת כי אין לי בזה יותר מדי מושג)
מראה: ג'ינג'י מתולתל ובעל עיניים ירוקות בורקות. עורו חיוור מאוד והוא רזה למדי. חיוך תמידי שמאיר את כל פניו ומאוד מנומש (בכל הגוף). יש לו שפתיים דקות ותווי פנים רכים. נוהג להסתובב עם מכנסי ג'ינס ארוכים (כחולים ברוב הזמן) וחולצות צבעוניות עם הדפסים. אה, הוא נועל סנדלים תנכיות חומות.
אופי: חצוף למדי בניגוד לרושם של מראהו ולא מהסס להביע דעה על דברים שחשובים לו. הוא לא חברותי במיוחד ונתלה מאוד על רושם ראשוני, אבל כשהוא לומד להכיר אנשים הוא באמת אדם וחבר טוב.
הוא נחמד ואדיב אך לא נוהג לעזור יותר מדי. לא מחוסר נימוס, יותר מחוסר טאקט. הוא לא לגמרי מבין את החברה ולא יודע איך להתנהג בסביבת אנשים.
לא אוהב את הטכנולוגיה ומעדיף לשבת בחוץ ולקרוא איזה ספר טוב, או לצאת לטייל בטבע או בפארקים שליד ביתו.
חכם, אבל לא יותר מדי. יש לו קצת יותר מידע בסיסי במקצועות ליבה, אבל הוא מאוד אוהב מדעים ואת כל הנושא של בעלי חיים ושמירה על הסביבה.
חוקר עד השורש דברים שהוא מוצא בהם עניין. סקרן מאוד וזה לפעמים מכניס אותו לצרות. לא יודע לשקר ובמצבי לחץ מתחיל לגמגם ולקפוא, אך אם הוא נמצא בסכנת חיים הוא דווקא יתפקד מצויין בלמצוא דרך בריחה.
יכול להיות לפעמים יהיר ושחצן ומאוד מעצבן וילדותי.
הורה/גלגול: צאצא ישיר של גאיה, הטיטאנית. עדיין לא מבינים איך זה הגיוני, אבל זה קרה.
נטייה: אלי מצריים
יכולות: יכול לחדש דברים (לאחות שברים, ריקבון וכו') ולדבר עם חיות.
רקע: נולד וחי בצפון הארץ, איפה שיש הרבה מטעים של תפוחים ורוח נעימה. איפה שבקיץ הטמפרטור הכי גבוהה היא שלושים מעלות ובחורף יורד שלג.
גר עם הוריו בבית פרטי ועם שני אחיו הקטנים שלא מפסיקים להתרוצץ סביבו ולמרר לו את החיים.
סיים ללמוד לפני שנה ודחה את הגיוס בשנה. כרגע הוא בשנת שירות דרך הנוער העובד והלומד. הוא לא עושה יותר מדי, רוב הזמן נמצא בקומונה או בקן שלו ולעיתים מבקר בביתו.
כשגילה על הכוחות הוא השתדל מאוד להסתיר אותם, אך לא יכל להימנע מלנהל שיחות ארוכות עם התוכי שלו ולהחיות מחדש כל צמח נבול בגינתו. ההורים שלו הופתעו כל פעם מחדש לגלות שהרקפות עדיין פורחות למרות שכבר מזמן הפסיקו להשקות אותן.
לא חשבתי שכל כך הרבה יירשמו :)
נהדר, אריאל הצטרף לסיפור!
לדמויות כאלו קצת יותר ציפיתי: כבר אחריי גיל ההתבגרות, ואשקרה בחרת לו צד. מעניין מאוד!
כבר התחלתי לעבוד על פרקים לחלק מהדמויות, ומקווה שעוד היום אעבוד על הפרק של אריאל.
עדיין אפשר לשלוח? כי התחלתי לכתוב ואז כל האתר קרס ונמחק לי הכל. אם כן, אני חושבת שאצליח לכתוב בערב מתישהו.
שום דבר לא חתום ולא סגור. יש מקום לעוד דמות :)
וכן ספרי לי איזה מעצבן זה היה. באתי אתמול לבדוק כמה כניסות היו לפוסט ההרשמות, ומה אני מקבל? שגיאה. רבאק.
ובכיף, מחכה לדמות!
אצלי זה יומיים לא עבד…אני חושבת.
אה, ותודה על העוקב בוואטפד ^^
מתי עולה הפרק הראשון?
כבר הספקתי לכתוב איזה קטע קצר עם זואי. ראיתי גם שאורך הפרקים המומלץ לקריאה באתר לא צריך לעלות על עמוד… אז זה לא אמור לקחת יותר-מדיי זמן.
אני מקווה שעד יום שישי יהיה משהו, יכול להיות שאספיק לפניי!
כרגע בת'כלס חסרה לי רק הדמות של liron100, אבל הכי הרבה יש לי כאן מספיק חומר בשביל כמה פרקים.
אני לא מסכימה לגבי האורך, לדעתי תוכל לכתוב איך שנוח לך גם אם זה יותר מעמוד (בכלל, הפרקים שלי הם בממוצע שלושה עמודים). אבל זו דעה אישית כי אני לא אוהבת פרקים קצרים במיוחד :)
פרקים בסיפורים אחרים שכתבתי יכולים להיות דיי ארוכים. בינתיים סיימתי את הפרק הראשון והוא כולל רק את זואי ודיאנה – וזה יצא שבעה עמודים. לא שזה ארוך, פשוט אני מצפה שקהל רב יקרא את הסיפור ובסיפורים אחרים שכתבתי, כמו "לעולם לא עוץ", הפרקים היו בממוצע אורך חמישה עמודים וקיבלתי כמות כניסות בינונית וכמעט בלי תגובות כלל.
עוד הערב אסיים לערוך את מה שיצא מהפרק ואעלה הכל מחר.
שם: לילי ארגון/ גרין ( לבחירתך).
מיתוס: המיתולוגיה היוונית.
גיל: 19
מין: נקבה
הורות/ גלגול: דמטר, אלת החקלאות.
יכולות: יכולת שליטה בצמחים בכל מקום, ראיית ( מיפוי) שורשים- אני אסביר: ברגע שהיא נוגעת בשורש, היא מתחברת לכל מערכות השורשים תחת האדמה וככה בעצם היא ממפה את האזור בו היא נמצאת ויכולה להרגיש אנשים, חיות ועוד…אפילו כאלה שהיא לא יכולה לראות ממקומה.
מראה: שיערה חום עם גווני שטני, הוא מגיע לה את כתפיה והוא גלי ומסודר. צבע עיניה חום- דבש ויש לה מעט נמשים מתחת לעיניים ולאף. שפתיה דקות ומעט חיוורות (בהירות) ועורה בהיר. היא זקופה ורזה.
נטייה: אלי מצריים ( זאת אומרת, תציל את העולם).
אופי: היא סגורה וקודרת מהיכרות ראשונה משום שיש לה חשש שאם תתחבר לאנשים אחרים ותהפוך אותם לחבריה, ברגע המתאים היא לא תוכל להרגיש באמת פתוחה איתם וחופשיה. ואז בעצם, היא תזייף את עצמה ותסתיר את רגשותיה.
אבל לאחר שההיכרות והחברות תתקדם עם האנשים הנכונים יכולים לגלות בה צדדים נוספים, שהיא אדיבה ורגישה ומן סוג של תהיה " הדבק" של החבורה.
בכללי היא תמיד תעמוד על שלה, היא יכולה להראות קצת שתלטנית אבל בסך הכל היא חושבת שמה שהיא אומרת זה מה שנכון וקצת קשה לה לקבל ביקורת ודעות ניגודיות משלה. היא מעט עוקצנית וביקורתית.
רקע ( הרקע יכול להיות מעט מורכב, אז אם יש צורך אתה יכול מעט לדלל או להקל עליו):
ביום הולדתה השתיים- עשרה היא יצאה יחד עם אביה לקמפינג ביער. מפה לשם העניינים הסתבכו. באמצע הלילה קול מסתורי הורה לה לרצוח את אביה, וגופה לא התנגד לכך והרג את אביה. כל חייה יש בה את האשמה שהיא זאת שרצחה את אביה בעזרת כוחותיה לשלוט בצמחים. כך גם גילתה על כוחותיה לראשונה.
המשטרה אספה אותה לבית יתומים ודי הגדירו אותה "כמשוגעת" מכיוון שבלבלה להם את המוח שהיא הזיזה ענפים וצמחים בעזרת ידיה. הם כמובן לא האמינו לה. באחד מלילותיה הראשונים בבית היתומים, דמטר התגלתה לה בחלום והסבירה לה מי היא, ועל העולם החדש שאליו נקלעה. ואיך לילי האמינה לה? בבוקר הופיעה לה הסימן/ קעקוע של דמטר במרכז גבה- מגל שבתוכו אלומת חיטה.
* בקשר לקול המסתורי; אתה יכול להוסיף ככל העולה בדעתך…אולי יש בה מן סוג של פרצה מסוכנת שהרעים מצליחים לשלוט בה מידי פעם ( בינתיים זה קרה רק פעם אחת)? אולי דמטר ידעה על כך ולכן לא התגלתה לה מוקדם יותר? וכו'…
נהדר, לילי תצטרף לסיפור! נהניתי מאוד לקרוא את הדמות, ומחכה להוסיף אותה לפרק! אני חושש שזה ייצא קצת ארוך… הכי הרבה אפצל.
איזה כיף ותודה!
מחכה בקוצר רוח לפרק הראשון, זה נשמע ממש מעניין. והכי חשוב, זה קורה בישראל- שזה משהו חדש.