הסוד האפל שלי שבגללו אני נאלצת לעזוב

יש לי סוד אפל.
כל כך כל כך אפל.
טוב, לכם הוא יראה ממש לא אפל, אבל מבחינתי?
אם זה יתגלה זה יהיה סופי.
אבל זה לא בגלל שזו המציאות וככה זה.
לא.
אני החלטתי שזה יהיה אסון אם הסוד יתגלה.
אני החלטתי שזהו סוד אפל.
אני החלטתי שזה סוד.
האם אני מתחרטת על כך שקבעתי שהדבר הזה הוא סוד?
כן. לעיתים קרובות.
אבל האם עצם העובדה שזה סוד מקלה עליי?
הו, בהחלט!
זה מפחית את הפחד של 'מה יחשבו עליי אנשים כשיידעו זאת?'
נותן לי אפשרות להיות אני בלי סטיגמות.
אבל בדיוק בגלל זה אני לא אני.
השמירה על הסוד היא משרה מלאה.
כל פליטה או טעות הכי קטנה והסוד שלי יחשף.
והרי הסוד הוא חלק ממה שאני.
הסוד מסביר הרבה דברים בי.
והוא לוקח כל כך הרבה כוחות.
אז זהו. נמאס לי לשמור את הסוד האפל שלי.
נגמרו לי הכוחות.
אבל אני לא יכולה לגלות את סודי לחבריי בכיתה. מאוחר מידי בשביל זה.
לכן אספר לכם.
אבל לפני שאני מספרת- למישהו יש ניחוש?
לא, לא רצחתי אף אחד- מלבד הדגים שלי.
זה שכרתתי לאחי את הבוהן באגודל זה ממש לא סוד.
שדדתי בנק? כן בטח.
יש לי כוחות מיוחדים כלשהם? נראלכם שהייתי שומרת את זה בסוד?!
הסוד הוא אחר.
הסוד הוא פשוט, ולמען האמת הוא די חדש.
רק בגלל שעברתי דירה יכלתי להפוך את זה לסוד, כיוון שבעיר החדשה, מלבד אדם אחד בלבד שגרה די רחוק ממני- אף אחד לא מכיר אותי.
אז הנה הסוד שלי:
יש לי אח אוטיסט.
והבזק חדשות: A. K. Koren? הסיפור החדש שלה 'זיכרונה של אחות'?
אתם ניחשתם מה אני הולכת להגיד?
כן. קורן היא האדם היחיד הזה. גרנו באותו יישוב, והיינו חברות.
עברתי לאותה עיר בערך שלושה ימים אחרי המשפחה שלה.
אביה ניק מהסיפור? זו אני. כמובן שזה לא השם שלי, וגם לא 'אלינור' אבל זה הסיפור שלי.
והאח הזה? זה אחי. אני בחרתי את השם.
אתם בטח שואלים- רגע, אבל אם את כותבת בעצמך, למה לא את כתבת את הסיפור?
התשובה היא שלא רציתי לספר אותו.
אבל קורן כן.
יש לנו סגנון כתיבה דומה וכתבנו כמה קטעים וסיפורים יחד (שלא מפורסמים כאן, כמובן) ולכן החלטתי שבגלל שהיא מכירה אותי ואת הסגנון שלי ואת אח שלי כל כך טוב- למה לא?
אז אני מספרת לה זכרונות והיא בוחרת איך לכתוב, והפרק כביכול מנקודת המבט שלי? אני אמרתי לה לכתוב ככה.
ומעכשיו- אני אכתוב את הפרקים שמדברים עליי.(ואשלח לה שהיא תפרסם )
בגלל שאני לא פעילה כל כך בחשבון הזה, ומהחשבון המקורי שלי פרשתי לפני הרבה זמן, אני פורשת גם מזה.
עכשיו כשהסוד שלי גלוי זה הזמן שלי להיעלם.
אני אעקוב אחרי הסיפור של קורן ואולי גם אעביר לה כמה סיפורים שכתבנו יחד והוחלט שאני אפרסם, אבל החשבון הזה לא יהיה פעיל. מדי פעם אני אקח לקורן את הפלאפון ואם תרצו לכתוב לי משהו תכתבו כתגובה לסיפור שלה ואני אגיב דרך החשבון שלה, אבל חוץ מזה-
שלום ולא להתראות!