הזוכה בתחרות הסיפורים הקצרים!!
אז קודם כל אני רוצה להתנצל על העיכוב.
אז העיכוב קרה בגלל שאני עמוסה מהלימודים ובאמת שניסיתי למצוא זמן להתייחס לתחרות ולכל סיפור ברצינות.
אז עשיתי את זה!!
כל הסיפורים היו מדהימים, כל אחד בדרכו שלו ואשמח להגיד כמה מילים לכל אחד לפני בחירת הזוכה.
אז הנה ביקורות לכל סיפור וסיפור שהשתתפו בתחרות.
"שקט" – מאת ניצוצות :
מאוד אהבתי את ריבוי מילות התואר בסיפור וזה הייחוד שלו וגם מה שנותן לו את האופי שלו ועושה אותו כל כך טוב.
"חופשיה" – מאת Phoenix :
כאן אעדיף להתייחס לדבר שהכי תפס אותי בסיפור – המטאפורה של הרוח הצוחקת על הדמות בסיפור "את יכולה להיות חופשיה כמוני?" . המטאפורה עמוקה ויפה והיא הדבר שהכי "עושה" את הסיפור.
"זיכרון ילדות עצוב" – מאת רפי דנן :
תיאור המקרה בסיפור נעשה בצורה טובה ומפורטת. השורה האחרונה בסיפור – "עד היום בעוברי במקום – נדמה לי כי האורנים מרכינים את ראשם במקומנו" – נותנת עומק מיוחד לסיפור והופכת אותו למעבר מתיאור מקרה רגיל על ירייה בכלב.
"עולם אכזר" – מאת liron100 :
התוכן הוא ללא ספק מדהים ומסתורי , מה שמעורר סקרנות בקוראים. תחושת העצב בסיפור חזקה וחודרת מאוד וממש עוברת אל הקוראים, בסיפור טוב נקשר הקורא אל הדמות, ועשית את זה ללא ספק.
הסיפור של A. K. Koren :
אתייחס כאן לעניין של לאיזו דמות נקשרתי – לדמות "הרעה" כביכול. אפשר להתחבר לרגש השנאה והקנאה של הדמות לחמדת ליבו של אחיה התאום וגם לשמה של הדמות – "true" – "אמת" יש משמעות בסיפור. הדמות כאילו הולכת עם האמת שלה בדומה לשמה מה שנותן עומק מיוחד לסיפור.
"שיקוי מבעבע" – מאת בארבוסקה :
אגיד שהייחודיות של הסיפור ואיכותו הטובה מגיעה מפערי המידע בסיפור המעוררים שאלות: מה קרה לפני? למה הדמות רוצה לשכוח הכל? . וגם היכולת להיקשר לגיבורת הסיפור ולרצון שלה לאבד את זיכרונה.
ועכשיו לסיפור הזוכה!
אגיד שוב שהבחירה באמת הייתה קשה, אבל מנצח יש רק אחד.
והסיפור הזוכה הוא "זיכרון ילדות עצוב" מאת רפי דנן!
הנה הסיפור שזכה בפרסום בפוסט הזה:
זיכרון ילדות עצוב – רפי דנן
בכל פעם, שרגליי נושאות אותי אל חורשת האורנים השוכנת ליד התינוקייה, אני חוזר אל יום עצוב אחד בילדותי שנטמע היטב בזיכרוני.
הייתה שעת אחר הצהריים מאוחרת, בערך זמן הפיזור מבית הילדים אל בית ההורים.
סביב בתי הילדים הייתה התקהלות גדולה של אנשים, ואני נמשכתי אל המקום מתוך סקרנות. בהידחקי בין האנשים ניסיתי לעמוד קרוב אל הגדר ולצפות במתרחש.
בתוך החצר מוקפת הגדר התרוצץ כלב זאב גדול בצבעי חום-שחור, מוזנח ומלוכלך ובעיקר מבוהל עד מוות.נזכרתי מייד בהבחיני בו,כי מזה כמה ימים נראה הכלב משוטט בחצרות הקיבוץ, מטיל מורא גדול על אנשי המשק בעיקר בשל גודלו הרב.
ממקום בלתי נראה נורו יריות רובה אל עבר הכלב.הכדורים שרקו וריח אבק השריפה, אשר כילד היה זר וחריף עבורי, חלחל אל האוויר טחוב ניחוח האורנים. רעש היריות היה מחריש אוזניים ואני ניסיתי לתור בעיניי מהיכן הן נורות. שמועה עברה בין קהל הנאספים כי היה זה ע' אשר ירה ממרפסת ביתו, הנמצא מאחוריי התינוקייה.
הכלב האומלל רץ הנה והנה מפינה אחת של החצר לפינה אחרת, מזיל ריר מפיו ומילל יללות של אימה וכאב. הכדורים שרקו סביבו והחטיאו את גופו פעם אחר פעם, אך כוחו הלך ואזל.
משנפצע ברגלו, המשיך את ריצתו מדדה על שלוש רגליים ודם ניגר מרגלו הפצועה. בהגיעו אל אחת מפינות הגדר, כרע ארצה מותש וליקק את הפצע הפתוח תוך התנשפות כבדה. אז פגעה בו פגיעה נוספת קטלנית יותר. לא אשכח לעולם את היללה הנוראה שהגיחה מפיו באותו הרגע, בטרם הוכרע גופו ארצה והוא שכב כמעט ללא ניע זמן רב. כפעם בפעם עוד ניסה להרים את ראשו מעלה, אולי כדי לנסות ולקום ואך נראה היה שסופו קרב.
הס גדול הוטל בין כל הנאספים. איש לא אמר דבר ואיש לא זז.. קול אוושת הרוח ליטף בצמרות העצים, משמש כרקע לנשימותיו האחרונות של הכלב הגוסס.
היות ועמדתי אני ממש צמוד אל הגדר, הבטתי פעור פה בגופת הכלב המונחת שם, פרוותה מלוכלכת מדם וחול והיא מושכת אליה להקת זבובים טורדניים. ממרחק כמה עשרות המטרים הבודדים שהפרידו בנינו, הישרתי מבטי אל עיניו שנותרו פקוחות, ונדמה היה לי כי הכלב שואל את כולנו-ל מ ה???
עד היום בעוברי במקום- נדמה לי כי האורנים מרכינים את ראשם במקומנו.
תגובות (6)
תודה לך ill show you.
אני מברך את שאר המשתתפים בתחרות על הרוח הספורטיבית ועל ההיענות לאתגר.
קראתי חלק מהסיפורים האחרים והם היו מיוחדים מאוד כל אחד לגופו.
עבורי זה סוג של הגשמת חלום. אף פעם לא זכיתי בתחרות כתיבה או ציור עד היום. אז אני חוגג עכשיו(ביחד עם חגיגות היצירה ה-200).
כל הכבוד רפי על הזכייה! ותודה רבה על הביקורת הנפלאה????
יוזמה מצוינת, כל הכבוד לכולם.
נהניתי מאוד מהתחרות. תודה רבה. מזל טוב רפי!
מזל טוב!!!
רק עכשיו ראיתי את ההודעה!
מזל טוב רפי על הזכייה! (וגם על החתונה)