הודעה לגבי גינת הצללים [גם מי שלא קורא מוזמן]
וואו, אוקיי, טוב לי לחזור לכאן. אז ככה, לא המשכתי המון זמן [אל תהרגו אותי] ואז כשבאתי לכתוב מחדש נתקלתי במחסום. החלטתי לקרוא קצת מחדש להתרענן למרות שאני זוכרת הכל, וקלטתי פתאום שהסיפור הוא מבולגן בעליל, מה גם שהכתיבה בפרקים הראשונים מבישה אותי. זה בלי להזכיר את העובדה שהכותרת לא מתאימה בשיט.
ולכן, אתם תחכו אפילו עוד לפרק החדש. יודעים למה? כי אני מתחילה את הסיפור מההתחלה. אני אשתדל לא להעלות בהפרשים ענקיים ולנסות שהפרקים יהיו יותר ארוכים, אבל כמו שציינתי קודם לכן, אדון מחסום הגיע לביקור.
הפרק הראשון יעלה מחר או מחרתיים, כעיקרון הוא כבר כתוב.
גינת הצללים יקבל שם חדש, יקראו לו "אנני".
ורק לידע כללי, לא אומרים את זה enenie עם נ' נפרדות, אלא כמו אני רק עם צליל אחר בא' [אתם יודעים, E, לא כמו אי אבל כמו אה אבל לא כמו אא. או פור פאק סייק, בקיצור,
למי שלא קרא אותו כי הוא הוטרד בפרק הראשון או לא התרשם מהכתיבה או בכללי לא קרא, הנה לכם הזדמנות. ו… תקציר:
איזה מתבגר משחק עם בובות? הרי זו אנני. כמובן, כאשר אותה ילדה בודדה עושה זאת אין לה שום מושג לאן היא מכניסה את עצמה. עד שהיא גילתה חייה היו פשוטים למדי; חסרת חברים ומשפחתה מרוחקת, אם כי היא לא הייתה בודדה. הבובות שלה היו חיות, בדרך מסויימת, והן היו החברה היחידה שהיא הייתה זקוקה לה. כך לפחות חשבה לפני שאוליבר וחבריו נכנסו אל חייה.
כאשר זה קרה, היא גילתה שהעולם הוא לא פשוט כמו שהיא חשבה, עם מלאכים וקבוצות והכוחות המולדים שלה, וזה עוד הפשוט מבחינתה כשפתאום ליבה מתמלא בכל הרגשות שאף פעם לא הכירה.
הספר מעלה את השאלה, מה התפקיד שלי? שלך? שלכם? שלנו? למה אנחנו כאן? וכשזה מגיע לעולם כולו, מה נחליט?
וואו, התקציר הכי נוראי בעולם. בכל אופן, שוב סליחה, שוב תודה, ובהצלחה מחדש. ערב טוב ושאלות\תהיות\הערות- בתגובות.
תגובות (7)
נישמע מעניין אני מחכה כבר לפרק הראשון ובהצלחה :)
תודה רבה, אני מקווה מאוד שלא תתאכזבי.
[ושכחתי לציין, זה גם פנטזיה {למרות שזה די משתמע ממלאכים וקבוצות והכוחות המולדים שלה}]
התקציר קצת מנפח את זה, הסיפור עצמו פחות טוב ממה שמתואר אבל הוא עדיין נחמד. מקווה לראותך בתגובות~
נשמע מסקרן. תמיד רציתי לקרוא את זה אבל הייתי עצלנית מכדי ללכת לפרק הראשון ולקרוא הכל משם. הנה לי הזדמנות לקרוא את זה.
מחכה בקוצר רוח לפרק הראשון;)
תודה רבה, שמחה נורא שעזרתי לך ואפילו יותר שמחה שבאמת לא הלכת לפרק הראשון. יאכ, הוא אחרי הפסקה של שנים בכתיבה, הייתי חלודה עם כתיבה של בת שמונה בקושי.
יאיי ידעתי שבדיקה אובססיבית של הפרופיל שלך תעזור במשהו (לא שאני עושה את זה……..) ואני רק מקווה שאת אוליבר תשאירי לא- מפוצץ עוד קצת זמן (וגם אם לא שהפיצוץ יהיה קצת יותר הרסני)
אני אשתדל. אשתדל בהחלט. כנראה הפרק יעלה מחר [אפילו שיש צ'ודוקו מחר ><] כי היום אני מסדרת אחרי שיפוצים בבית [לפחות מעבירה מהחדר שלי לשל אחי, רק אצלו הסיוט נגמר]
אפילו שיש מצב להיום, נראה מה קורה.
אני קראתי את הסיפור, למרות שבגלל שזה היה לפני הרבה מאוד זמן אני בקושי זוכרת מה קרה שם (זאת הסיבה שאני מגיבה כל כך מאוחר), אבל אני אשתדל לעקוב אחרי הסיפור המשוכתב :)