הודעה חשובה לכולם לגבי עניין של כולם
אתם יודעים מה מעצבן אותי? לראות מישהו שמתחנן שיגיבו לו אבל אז שמים לב שהוא לא מגיב לאף אחד בעצמו. פחות מעצבן אותי, לראות את האנשים כאן שמגיבים להם מלא והם בכל זאת לא מגיבים. אבל יותר והכי הרבה מעצבן אותי שיש כאן אנשים שמגיבים המון וכמעט כל הזמן ולא זוכים ליחס בכלל.
לדעתי יש מקום להנהלת נהלים אחרים באתר.
נכון שאם רואים משהו יפה רוצים להגיב עליו- ואפשר, אבל עובדה שיש פה הרבה דברים יפים שלא מגיבים עליהם. ונכון אולי שאין לאף אחד כוח, רק בגלל שמישהו הגיב לו, ללכת לקרוא משהו ארוך שאולי בכלל לא טוב- אבל אני חושבת שלא יקרה שום דבר רע אם נקרא פסקה ראשונה ונעביר עליה ביקורת. כן, ככה סתם ולא כל כך סתם- מתוך אדיבות למי שעובר וטורח לעזור לאחרים. למה את רוב הדברים כאן 30 איש קוראים ואף אחד מהם לא חושב לזרוק מילה, זה חא כזה קשה וזה עושה ה ב ד ל ע נ ק.
ככה יש הרבה יותר סיכויים שנכיר יותר ויותר סיפורים באתר הזה ונכיר יותר אנשים ונכיר את מי שיגיב לנו, ככה כל האתר יהיה מוצף תגובות כנות וטובות של אנשים, יהיה הרבה יותר לוהט באתר, תהיה מוטיבציה לפתח שיחות והאתר ימלא את הפוטנציאל שבו לתת חוות דעת והזדמנויות לכולם כי ככה אם מישהו מחפש יחס תהיה לו דרך גם לקבל וזה יהיה קל פשוט ברור ושווה. או פשוט בקיצור, ככה מי שיהיה מעוניין בדו שיח על הכתיבה שלו יהיה שותף בדו שיח כזה על עצמו וגם על אחרים, ומי שלא מעניין אותו יעזבו אותו במנוחה. זה יביא את מרכז תשומת הלב למקומות הנכונים ולאנשים ששווה להגיב להם ולדבר איתם על זה..
מה אתם אומרים? תגיבו אם אתה מסכימים. תגיבו אם אתם לא מסכימים. הערות מתקבלות יותר מבשמחה.בקיצור כולם חייבים להגיב כאן ולרשום את דעתם הכנה בלי תירוצים D:
אני בעד שכל מי שמעלה מעכשיו משהו ורואה שהגיב לו מישהו, שיילך לפרופיל שלו, ימצא דבר אחד וקצר אפילו וירשום מילה אחת. מילה אחת וככה הכל מתחיל… (:
תגובות (42)
אתה צודק בהחלט :)
חחחחח תמיד חושבים שאני בן. לא נורא. בכל אופן שמחה שהסכמת בתקווה שיהיו פה עוד הרבה תגובות של הסכמה וזה באמת יהפוך להיות מנהג. נחכה ונראה ובינתיים זה הפך להיות המנהג שלי ומקווה שכולם ירגישו בזה
אוליבבבב את יודעת שאני תמיד קוראת..
אני לא קוראת סיפורים בהמשכים שהוכיחו את עצמם כמשעממים או שאני מאבדת את העלילה, סיפורים של מחברים שידועים בשגיעוט קתיו שלם או סיפורים שרואים כבר מהכותרת שהם חרושים.
אני כן קוראת סיפורים של אנשים שאני מאבחנת כמעניינים, מהתגובות שלהם. אם מישהו יכתוב לי תמשיכיייייי אני לא אתעניין ואם מישהו יתקן שגיאות כתיב אני מייד אזהה שהוא מקצועי ואנסה.
הכל תלוי באיך שהאדם מתנהל ובפעולות שהוא עושה. לא הייתי נכנסת לחצי מהדברים שאני נכנסת אם לא ידעתי שהכותב הוא אדם לעניין עם דברים לאמר.
לכן זה לא "תגובה בעד תגובה", מאוד משנה מי אתה ואם אתה נחמד אנשים יגלו התעניינות.
כן אני יודעת שאת תמיד מגיבה לי ואני ממש שמחה שזה ככה, באמת באמת (:
וכן כאילו גם אני לא קוראת מה שנראה לי סתם ןרק מה שמעניין. מודה ש'תמשיכייייי' זו תגובה קצת לא מתאמצת אבל יש אנשים שקשה להם לכתוב יותר מזה חוץ מלהגיד בשורה התחתונה אם אהבו או לא. הכוונה הייתה חא לצאת ידיד חובה אלה באמת לרשום את האמת ומי שמחרטט יראו את זה עחיו באתר ממש מהר. אבל אפילו 'תמשיכי' אנשים לא כותבים. את הפוסט הזה 14 אנשים ראו ורק 2 הגיבו. למה?? באמת אני קוראת כאן דברים יפים מאוד שעצוב חי שלא מגיבים עחיהם כי הם הורסין באמת. אבל לפעמים הם יפים ממש ואין מה לומר עליהם אז לא אומרים וזה עצוב.
תגןבה בעד תגובה נשמע כמו עסקים ודבר רע. אבל אני התכוונתי לפשוט שהאנשים שמגיבים וטורחים יקבלו יחס טוב חזרה כי אירת האתר יבש. אני מחפשת מוטיבציה קטנה ויחסים של הדדיות שיגרמו לאנשים להזיז את עצמם לכצוב דעה רעה או טובה בלי הרבה טרחה רק בשביל העושר של האצר הזה והדיון. את מבינה או שזה נשמע עדיין נשמע אין היגיון?
סליחה שחשבתי שאת בן…אני מיצטערת…אני מגבה לכול אחד. זה הפך להיות מנהג אצלי
חחח זה בסדר זה ממש לא נורא כי לא יכולת לדעת. ואני שמחה שאת מגיבה המון (: אני מעריכה את זה וחושבת שמגיע לאנשים כאלה שיגיבו להם בדו שיח בחזרה. מי שמביע עניין שיקבל עניין חזרה בעיניי אלו יחסי אנוש בסיסיים וחבל לי שכאן לרוב מתעצלים כי יודעים שזה לא ישנה כלום בין אם נכתובהאו לא אז עדיף כבר לעזוב ור אם ממש קל לחשוב מה לכתוב אז חפעמים כותבים. אני רוצה לסלק את הפסיביות ולהעלות את האקטיביות. אני רוצה חהגיב למלא אנשים שאכיר מכאן ושהם יגיבו לי וזה יהיה מושלם.
לפני שהפסקתי לכתוב פה (לא בקטע של פרישה, אני מתעצלת) החלטתי לעבור על כמה סיפורים שלי ולהגיב לכל אחד שהגיב להם.
אני אסביר לך למה אני לא מגיבה על כל דבר שאני קוראת (ובאמת שבזמן האחרון אני לא קוראת פה הרבה):
1. כן, תגידו מה שתגידו, אבל אני עצלנית. אני עייפה ועצלנית, וזו זכותי המלאה.
2. לפעמים אין לי שום דבר טוב לומר על הסיפור ואני לא מוכנה להמציא דברים טובים כדי שלא יעלבו.
3. לפעמים אני יודעת שמהמהירות יצא לי משהו סרקסטי ולא מובן בכתב שיכול להעליב אנשים.
אני מעדיפה לא להגיב מאשר שלאחר כמה דקות הכותבים\ות ייעלבו ויקפצו עליי איזה שלוש בנות שירצו לי על מידת הביקורתיות שלי.
אני מסכימה עם סטיי לגבי הסעיף הראשון. עצלנות זה כזה פאן. אפילו לכתוב ולקרוא אין לי כוח.
אוקיי כל מה שכתבת כאן לגיטימי בהחלט ואני מעריכה את זה שהלכת לכתוב למי שכתב לך זה מקסים בעיניי. אני לא אומרת להגיב לכל אחד ממש לא זה מעצבן ומתסכל חחח פשוט להגיב למי שמגיב לך וככה לעודד אנשים להגיב. אני לא שופטת אם לא יוצא להגיב אם ראית משהו יפה ממהירות וחוסר רצון להשקיע למען אי הבנות. גם לי יוצא. אבל גם מילה אחת מספיקה כי מי שכותב כאן אין לו מושג איך אחרים רןאים את זה. לפעמים: מעניין. מותח. מעט משעמם. מצחיק. חסר פואנטה.- כל מילה כזו מספיקה וכל דבר כזה עושה הבדל של שמים וארץ. ומי שמרצה לך על ביקורת פשןט תפסיקי להגיב לאנשים האלה. זה צבוע לרצות תגןבה ואז כשמישהו רושם משהו שלא אוהבים לשמוע לומר לו לשתוק.
אוהו, אז לא שמעת על המלחמות האחרונות. פעם זו ספרות המפורסמים ופעם סיפורי הערסים – אבל בשניהם מסכימים שיש מידה לביקורת.
אני לא מפרסמת כל כך, אז זה לא יעזור אם אני אגיב למי שמגיב לי :)
בכל מקרה, זה בסדר. בעיקרון, אני מסכימה איתך.
שלום סיפורי, אנשים *PEACE*
היי הלף אה הרט (:
גם אני לא קוראת דברים ארוכים מעצלנות ולא מגיבה לפעמים, אני מודה חח בגלל זה אמרתי למשל לקרוא רק פסקה אחת ולהגיב עליה או משהו דומה אפילו רק במילה אחת. וגם לא לכל אחד כי יש פה אלפים. רק מה שיוצא לקרוא או מי שמגיב לך.
לא… גם שלוש דקות אני לא קוראת. לחזור על הפרקים של עצמי אני לא חוזרת. הם ארוכים לי.
מה שבאמץ עצוב זה שכל מי שהגיב לי כאן בדרך כלל אני רןאה אותו בתגובות והוא מגיב לאחרים…. ואני דווקא פניתי אל כל השלושים האחרים שכהרגלם לא אומרים מילה…
אוקיי אממ סיפורי מפורסמים וערסים זה שונה. הם מתארים דברים כמו קטעים מיומן או תסריט בטלויזיה. הוא אמר ככה ואז ניגש לשם ואז אמר ככה ואז יצא. היא נשארה חייכה אמרה ככה נסעה לשם פגשה אותו ואז צחקה והלכה. ככה זה אצלם וגכה הם בכוונה רושמים אז כשכל פעם מעירים םהם על זה הם מתעצבנים. אם תתייחסי לזה כמו תסריט ולא כמו ספר זה עניין שונה. ואז הביקורת לדעתי כן תתקבל.
והלף אה הרט אני גם לא קןראת שלוש דקות. רק פסקה קצרה או שירים חח
אגב, רק רציתי להזכיר את הימים הטובים והנשכחים בהם אם מישהו היה מקבל שלוש תגובות הוא היה מרוצה מעצמו.
שלוש תגובות זה נהדר בעיניי. אני מתמרמרת על אלה שמקבלים אפס. רק מזכירה שאני לא מדברת על עצמי כן? אני מדברת בכללי על האתר חח. תאמת שעכשיו שמתי לב שיש פה די הרבה שמקבלים תגובות אבל לא טורחים לענות עליהם :/ אולי אנשים לא מחפשים כאן פידבאקים אחרי הכל…
אבל יש כאלה שמתלוננים על שתיים ואחת. כבר הסכמתי שאת בסדר :)
אני בעד (:
יופי אני שמחה (:
וסטינגריי חחחח אוקיי אני לא אקח אישי סורי (:
אני אחת שלא מגיבה בדרך כלל, ואני אסביר גם למה- אני פשוט לא קוראת באתר. שזה לא שאני חושבת שכולם פה גרועים או שכולם כותבים משעמם (הגזמתי בכוונה), אלא בגלל שאני פשוט לא אוהבת לקרוא דברים במחשב, זה מסנוור אותי מהר ואז כואב לי בעיניים, בגלל זה אני מעדיפה לקרוא עיתונים או ספרים. דברים שאני כן קוראת, וזה מעט מאוד, אני דווקא כן מגיבה (אלא אם כן זה ישן אז אני לא ממש חושבת שזה יעזור לכותב)
בסדר אני מקבלת ומבינה את זה. העיקר שאת מגיבה מידי פעם אני מניחה. אם כואבות לך העיניים אז לא מכריחים חח זה בסדר
חחחח לא פשוט כל הזמן לא נעים לי שאני רק מפרסמת ורוצה תגובות ואני בעצמי לא מגיבה לאף אחד.. >0<
אז אולי רק תגיבי למי שמגיב לך על הדבר הכי קצר שיש לו חחחח
נייה, אין לי אפילו כוח לכתוב עוד פרק, עכשיו שיהיה לי כוח להגיב? תגובות שלי נראות כמו אחד הקטעים הראשונים שלי, ואם לא אני מרגישה שזה לא מספיק. #בעיות_של_ליזות_עצלניות
חוץ מזה שאין לי באמת כוח לקרוא, וגם אני לרוב הולכת לקרוא רק מההרגשה שקיבלתי מהתגובות. תגועות רבות שאפילו לא מתארות לי את הסיפור שאומרות שזה לא טוב, אני אקרא לדעת על מה מתלוננים. תגובות של אהבתי, אני ארא מה אהבו. קשה לי לקרוא משהו בלי תגובות, עם כמה שזה מגעיל ועם כמה שאם כל אחד היה עושה ככה אז כנראה שהיינו בבעיה גדולה מאוד כי אף אחד לא יקרא בלי תגובות.
מבאס.
ממ, בכללי גם יש הרבה פעמים שאני לא מבינה מה אני מרגישה כלפי הקטע. האם הוא יצא טוב לדעתי או לא, האם הוא מממש את הפוטנציאל, מה הפואנטה, למה זה ולמה הא, מה קרה ואיך ואיפה ולמה וכמה, האם אהבתי או לא, באמת שאני לא יודעת מה אני מרגישה [או, לעיתים נדירות, נשארת בלי מילים] ואין לי מה להגיב. #עצוב
#האשטאגס
#כילמהלא
נכון שאת צודקת שעדיף לפרט… אבל גם לא לפרט זה הרבה יותר טוב מכלום. עדיף להרגיש רע בנוגע לחוסר תגובות מאשר לתגובה קצרה. תגובה קצרה של מילה נותנת רמז ועם הרבה תגובות כאלה זה כבר נותן השקפת מצב מלאה ואת התמונה הגדולה פחות או יותר. אם את לא יודעת מה חשבת אז אל תגיבי. אבל את יש לך מילה אחת זה נפלא. וגם אז תקראי רק מה שקצר עם תגובות אז.
idk, אני מרגישה רע עם עצמי שאני לא לוקחת זמן וקוראת ומגיבה, אבל זה משהו שאני לא יכולה להילחם בו, סו… irdk
רואים? ליזה היא מסוג האנשים שמסוגלים לגרום לך לרצות לקרוא את הסיפורים שלהם רק מהאופי, וזה למרות שהיא בעצם אומרת שהיא לא כותבת. זה כל כך עדיף על ה "מסכימה" הממוצע, לא כך?
חוץ מזה, את מספיק לא-עצלנית כדי להגיב פה.
כי כאן זה רק להביע דעה לגבי משהו מהחיים האמיתיים. הבעת דעה על סיפור זה שונה, מתחשבים בהמון פרמטרים, אבל להביע דעה או עמדה בנושא כלשהו קל לי יותר [זו הסיבה שאני מגיבה יותר על הודעות מאשר על קטעים האתר
[ואם כבר מדברים על קטעים באתר, רוצה לקרוא את הקטע האחרון שלי? הוא על גדר, כמו שכתבת עם הארזים, לתחרות~]
הו דיר, בהתחלה לא שמתי לב שזה מנוסח קצת כמו מחמאה [נראה לי שזה מנוסח כמו מחמאה. אין לי שמץ]
תודה רבה יקירה~~~ *סומקסומק*
חח אוקיי חבל לי שאת מרגישה ככה. אני חושבת שרוב האנשים יסכימו שעדיף קצר מאשר כלום. לי יש די הרבה שירים קצרים והייתי מאוד שמחה מספיק לקבל 'אהבתי' או 'לא אהבתי' רק למושג כללי ולקבלת יחס (לא שאין לי יחס בכלל אבל הבנת זו דוגמה)
סי, הבעיה שאני גם כועסת על עצמי כי כן הייתי במצב הזה שאין תגובות ואת תקחי כל דבר, אבל באמת שפשוט… לאידעת, אין כוח, באמת שאין, גם חשק, ציפייה, אין.
את ממש לא אוהבת בדרך כלל לקרוא כאן? אין כאן דברים שאת אוהבת? מספיק שחבבת משהו להגיב 'אהבתי את הרעיון' או 'אהבתי את השפה'… זהו. כי סתם באמת חבל לי על האתר. ואז גם לך יופיען תגובות כאלה ויהיה הרבה יותר נחמד כמו השקעה לטווח ארוך חח
idk, התחילו להגיב לי דווקא כשהפסקתי להגיב הרבה ואין לי מושג למה [באמת אין בזה שום היגיון]
ואני כן מגיבה לרוב, אבל הקטע הוא שאני לא קוראת. בכללי אני מתייאשת מקריאה ככלל [יש לי סף ריכוז נמוך להחריד] וממסך זה בכלל ["הבהב כאן משהו? מה זה הרעש הזה? מה השעה? רגע, יש לי רעיון אדיר!" *עוזבת את המחשב ומסתובבת שעתיים בחדר בעודי גולשת מרעיון לרעיון במוחי*]
אני כן אוהבת לקרוא כאן, יש כאן אנשים מוכשרים עם קטעים מדהימים ורעיונות מעולים, אבל… לא יודעת…
לא יודעת, ברצינות שלא.
מה זה IDK?
וזה כי כבר נהיית מוכרת ליז. גם אני בעבר הגבתי הרבה ועכשיו מספיק שאני אעלה משהו ויש לי לפחות תגובה אחת.
אוקיי תכלס באמת מוזר שהפסקת להגיב ואז התגובות שלך עלו…
כל עוד את מגיבה לרוב זה טוב. רק תתארי לך ש30 צפיות היו שוות ל30 תגובות… זה היה מקסים. הבעיה היא לא שלא קוראים לא מתעניינים ולא נכנסים… פשוט לא טורחים להגיד כלום. אם נכנסת וקראת כבר תשאירי מילה
אני משאירה. זכורה לי פעם אחת שהשארתי תגובה ארוכה להחריד והיא דיברה רק על משפט אחד מתוך כל הקטע, קשה לגמור לי את המילים. [אהמטוליאםאתתראיאתזהאהמ]
אז לרוב אני באמת מוצאת מה להגיב, ואם באמת אין לי מה להוסיף אני אומרת שאהבתי ואין לי מה להוסיף [אם כי אני שונאת להגיב את זה ואני בוהה בתגובה הזו איזה חמש דקות בזעזוע עמוק וסלידה]
אני חוששת שאפסיק לחפור כאן.
יש לי דברים לכתוב, דברים לצייר, דברים ללמוד [הו גא מבחן סוציולוגיה השבוע #נא_להתאבד_כאן] ופנדות להכין ליומולדת.
המשך יום מקסים [יום~ 3>]
ליב, חלק מהצפיות הן של הכותבים בעצמם. עשר צפיות לפחות מכל קטע שלי הן צפיות שלי בניסיון לעורר נוסטלגיה.
אההה הבנתי… כן נראה לי לפעמים חמש משלי או אפילו באמת עשר הן שלי חחח
זה אומר i dont know וכן תכלס כיף למי שנהייה מוכר כאן ~ זה בגלל בחירת העורכים לא? איך זה קורה שהעורכים בוחרים בך בכלל, מה הקריטריונים ומה עושים :O
בחירת העורכים את שולחת לאימייל של העורכים, לפחות ככה הם קיבלו אותי… יש בסעיף למעלה שורה קטנטנה "חושבים שהקטע שלכם ראוי לבחירת העורכים? שלחו לנו הודעה למייל [email protected] בו תסבירו לנו למה" [או מה שזה לא יהיה שם]
הו דיר גאד זה אשכרה הפך את זה לכתובת עם קישור
אווו הבנתי אוקיי תודה. וסבבה לכי לעניינייך- את גם ככה מאלה שמגיבים. אלה שלא מגיבים הם אלה שלא הגיבו לי גם כאן ;_;