בשביל מה ?

זו שאלה טובה. אני חושב שגם הרבה מבוגרים מתעסקים בה.
החיפוש אחר משמעות. אני מניח שאם אתה בגיל לשאול את השאלה, אז אתה אמור להיות בגיל שיכול להתמודד עם התשובה(או לפחות שאין לך ברירה), אבל אני לא בטוח שאני יכול לפתח את זה לגמרי בתגובה קצרה.

אני כן אתן לך את כיוון אחר לחשוב עליו.
כתבת ש:
"ילדים חיים בשביל לשחק עם חבריים ולראות דורה .
נערים חיים כדי לבלות עם חבריהם ולריב עם הוריהם."

אני מסכים אתך שהם *עושים* את זה. אני לא חושב שהם *חיים בשביל זה*. אני מאמין שהם עושים את זה כי הם נהנים לעשות זה והם יכולים לעשות זה.

כשהיית ילד האם היית מוטרד מהשאלה הזו? האם היה חשוב לך לברר שמשחק עם חבר או צפייה בטלויזיה הם משמעותיים, הם הסיבה לקיום שלך?

אני מבינה ומכירה את ההרגשה שאתה מדבר עליה.
אני חושבת שמחשבות כאלה עולות בראשו של כל אדם לעיתים קרובות יחסית במשך חייו.

אני מסכימה עם הטענה שלך שעדיף לא להרגיש בכלל מאשר להרגיש כאב, אבל אפשר להבין אנשים שמעדיפים לחיות למרות הכל, בשביל לעבור את זה ובשביל הרגעים היפים.

אנו נלחמים על מי שאנחנו רוצים להיות, על החלומות שלנו, ועל מי שאנחנו עכשיו. אולי אנחנו לא תמיד מרגישים במלחמה, אבל ללא ספק קיים איזה מאבק ביננו לבין העולם כאשר אנו חשים מרוקנים ומיואשים.

אולי זה לא תמיד שווה את זה.
למעשה, רוב הזמן אנשים "מבזבזים" את חייהם בלהיות ממוצעים. אם אנשים היו מעיזים להגשים את החלומות שלהם, או שהיה להם אומץ להיראות אחרת לגמרי, להתנהג כמו משוגעים או לפתח תחביבים הזויים אז העולם היה מקום יותר מעניין.
וכרגע? כרגע אתה צודק. זהו נושא שמעסיק גם אותי ואני מנסה להיכנס לראש של רוב האנשים שחיים כרגיל.