אנחנו מחפשים שלמות

אנחנו מחפשים שלמות. בכל שלב בחיים שלנו אנחנו מנסים להיות הכי טובים שאפשר. אנחנו מנסים לשדרג את עצמנו להפוך להיות הכי יפים, חכמים, מצחיקים. בכל עיניין אנחנו שואפים לטוב ביותר. אנחנו שואפים לשלמות, בלי להשלים עם עצמנו. אנחנו מתקדמים ומתקדמים בדרך שבנינו לעצמנו אל השלמות, אבל בסוף הדרך תלוי שלט קטן ורעוע שכתוב בו דרך ללא מוצא, ואנחנו בעיוורות, כל פעם מחפשים דרך חדשה ומגיעים למיליוני שלטים שמסבירים לנו שהדרך אטומה. אנחנו לא מבינים שהדרך היחידה לשלמות היא ההשלמה. אנחנו לא מבינים שצריך לעצור במקום, ולהיות מרוצים מהמקום בו עצרנו. אנחנו צריכים להבין שאנחנו נמצאים במקום הכי טוב לנו, יש בו את הנוף הכי יפה בעולם, ולא חסר בו שום דבר. הוא לא מושלם אמנם, אבל הפגמים שלו הם הדברים הכי יפים בו. אנחנו צריכים להבין שהשריטות שבנו הן אלו שמשלימות אותנו, אם אנחנו משלימים איתם. ושאם ננסה לרפא אותם לא נצליח, ורק נגיע לדרך ללא מוצא שוב, ושוב ושוב ושוב. בלי הפסקה. תמיד נסתכל על האנשים הכי יפים או חכמים או מוצלחים כאנשים מושלמים ושלמים. זה לא נכון. השריטות והפגמים הם הדברים הכי שלמים שיש בנו. ואדם שמשלים איתם, ושמחפש השלמה במקום לחפש שלמות הוא אדם מאושר, שבסוף הדרך יגלה דרך חדשה, יפה יותר מהקודמת, אינסופית וארוכה, אדם כזה לעולם לא ייתקל בשלטים שמכריזים \"דרך ללא מוצא\", הוא ימשיך ללכת בדרך שלו וימצא את עצמו במקום ללכת לאיבוד, הוא יגלה שריטות חדשות, וישלים גם איתם, ולא ישאף לתיקון ושלמות, אלא ישלים עם עצמו ויבין שאין בן אדם מושלם.