אם הייתה לי רק שאלה אחת

אם הייתה לי רק שאלה אחת, מה הייתי שואלת את אלוקים?
מאיפה הייתי מתחילה? מן הטוב? מן הרע?. כייצד הייתי פונה אליו? בכבודו או בקידה?.
מה הייתי לובשת לכבודו? שמלת קוקטייל או חליפה מהודרת? ואולי הוא בכלל מעדיף את הסווטצרט הכחול של הנבחרת?
האם הוא היה נגלה לפניי? האם המופשט, הופך למוחשי, או שאני מגזימה ואי אפשר להפוך את אלוקים לאישי?
ואיך נשמע קולו? קולו עבה ועמוק, רק שלא יעורר בי צחוק.. ואולי דווקא רך ומלטף ,להזכיר לי שהוא אותי עוטף?
האם יש לי בכלל את הזכות לבקש ממך תשובה או שמא אני צריכה להאמין שהכל לטובה?
אלוקיי,רק אם זו לא טרחה, וכן אין לי ספק שאתה יודע טוב יותר ממני.. אני לא מתחמקת מהשאלה, אני פשוט כמהה לתשובה.
למה?
למה אהוביי סובלים כל כך הרבה? חלומי הוא שהם ישנו בשלווה.
למה השנאה גברה על אהבת חינם? הרי דרך ארץ קדמה לתורה, כך הייתה הגזרה.
למה נולד המקום השני? זה קצת קשה להרגיש בינוני..
ומתי?
מתי נאהב את עצמנו? למען יאריכון ימיינו.
מתי נקבל את השונה? כולנו אחים הרי.
מתי המחשבות הרעות יפסקו? הפרנויות והפחדים אותנו קוברים.
אלוקיי, אני יודעת שאנו לא עושים מספיק, הלוא האדם תמיד מתנער מאחריות.
אבל יש לו גם רגעי נאמנות.
שלח לי סימן והאר את הדרך, אני מבטיחה להבין את הערך.
שמע ישראל.