איפה הייתי

הפעם האחרונה שכתבתי פה: 23.7.2014
זה לא כל כך מזמן, אבל זה מרגיש כאילו שנים לא הייתי כאן. התחברתי מאד כמה פעמים, אבל לא העליתי שום סיפור.
אלה שזוכרים אותי, או ראו את האייקון שלי הרבה בזמנו (ממש לפני חמישים שנה, כשעוד הייתי נערה צעירה) ותהו או לא תהו לאן נעלמתי, אני מניחה שפשוט לא התחשק לי. לא רציתי לכתוב את אחד ממכתבי הפרידה הארוכים וסוחטי הדמעות האלה (לא) במיוחד כי לא רציתי שאנשים יגידו לי שכדאי לי להישאר או שפשוט יגידו לי שלום בצורה נורמלית. ידעתי שיכול להיות שאני אחזור, וידעתי שעדיף לסיים את זה ככה, בשקט, כי לא הייתי סופרת כזאת שרק חיכו לפרק הבא שלי, ולא יכלו לחיות בלעדיו או בלי הסבר להיעלמות שלי.
מאוד אהבתי ואני עדיין אוהבת את האתר. היו לי קוראים קבועים ומגיבים קבועים ולא יכולתי לבקש טובים מאלה (אם אתם קוראים את זה, אתם יודעים מי אתם:) ואולי זה לא היה ממש הוגן כלפי אלה שכן עשו לי טוב על הלב, אבל זו הייתה החלטה שלי.

אני לא יודעת אם אני אחזור לכתוב כאן, ואם כן אני לא ממש בטוחה מתי, אולי עכשיו כשיש חופש אני אכתוב כאן. משום מה, במכתב החזרה שלי זה נשמע כאילו הלכתי כי הסיפורים שלי לא קיבלו מספיק תשומת לב, אבל ההפך הוא הנכון. בשורה התחתונה, עזבתי כי התחשק לי, מתוך גחמות אישיות ואולי קצת אגואיסטיות.

טוב, זו הודעה קצת ארוכה, אז אני אסיים עכשיו. לכול אלה שיקראו את ההודעה, תבקרו קצת בפרופיל שלי, אולי תמצאו שם משהו שיעניין אתכם. ולכול אלה שמצאו משהו שעניין אותם, תודה. הסיפורים חשובים לי, אז, תודה.