איך כותבים סיפור?

אממ טוב הנה כמה כללים שמומלץ להשתמש בהם:
*לכתוב ללא שגיאות כתיב.
*להשתמש בסימני פיסוק במקומות הנכונים.
*להקשיב לעצות של קוראים (הכוונה הערות בסיפור) גם אם הן מעט מעליבות הן רק עוזרות.
*לשמור על מבנה סיפור נכון.
*שהעלילה לא תתפתח מהר מידי ולא לאט מידי.
*לבחור את הג'אנר הנכון ביותר לסיפור.
*לעבור כמה פעמים על הסיפור ולבדוק שאין בו שגיאות.
מקווה שעזרתי.. וברוכה הבאה!

היוש וברוכה הבאה לאתר.
אז… איך כותבים סיפור?
קודם כל, לא כל אחד יכול לכתוב.
צריך המון המון השראה וכישרון לזה.
דבר שני, את צריכה להקפיד על סימני פיסוק במקומות הנכונים.
בנוסף, את צריכה לפסק גם בתוך המרכאות.
להקפיד על אותיות איתן.
אני יהיה×
אני אהיה v
את צריכה לדעת לקבל ביקורות, אפילו אם לפעמים הן לא כל כך נעימות…
לא להרבות בסלנג והכפלת אותיות.
לחשוב על כותרת שתמשוך את העין לקוראים.
וזהו נראה לי..
המון בהצלחהההה
פירפיר.

טוב, אז בתור מישהי שכתבה ועדיין כותבת מלא סיפורים, ארשה לעצמי לעזור לך להתחיל :)
דבר ראשון- תבחרי את הז'אנר של הסיפור (רומנטיקה, פנטזיה, אימה וכו'). ברור שאפשר שלסיפור יהיו כמה ז'אנרים, פשוט תבחרי את הסגנון שהכי מעניין אותך.
דבר שני- תבני את הדמות הראשית. שם. אפשר ואפילו רצוי שם משפחה. גיל. מין. עבר (זאת אומרת, מה קרה לה לפני שהסיפור התחיל). משפחה. חברים. אם יש. ועוד מאפיינים שונים.
דבר שלישי- את צריכה למצוא עלילה. זה החלק הכי קשה. עדיף למצוא עלילה מקורית כמה שיותר, את יכולה לשלב כמה אלמנטים שראית פעם בסדרה/סרט או קראת בספר או שמעת (או שפשוט עלה לך לראש). הכי חשוב שהעלילה תעניין אותך.
זה ההתחלה בעצם. החלק השני הוא להתאמן בכתיבה. לא לכתוב בסלנג ולהשתדל לא לעשות שגיאות כתיב. מומלץ לקרוא ספרים או כתבות ודברים כאלה כדי להעשיר את אוצר המילים, וככל שאת קוראת וכותבת יותר ככה את משתפרת יותר בכתיבה.
טוב, מקווה שעזרתי <:

הייתי מסבירה לך, אני פשוט לא יודעת להסביר, זה בא לי בטבעי כזה, למרות שההתחלה הייתה כשלמדתי את זה במרכז למחוננים…

אף- על פי שקטונתי, ואני בדרך כלל נמענת מלהגיב בכלל בעקר בגלל שקטונתי… אני אנסה לתת לך כמה טיפים, אולי אני חוזרת על אנשים אחרים כאן, אבל זה לא נורא, נכון?
בכל מקרה, הכי חשוב זה לכתוב על נושא שחשוב לך ומעניין אותך (נושא ש"בוער" בך, משהו שמונע ממך להירדם בלילה בגלל שאת חושבת עליו כל- כך הרבה.)
דבר שני, את לא חייבת לכתוב בשפה גבוה כמו הומרוס או שייקספיר, אבל בהחלט לשמור על איזושהי רמה של שפה, אלא אם כן את מנסה ליצור רושם של דמות מסוימת ותת לה אופי באמצעות השפה הנמוכה (שזה אגב, יכול ליצור תוצאות מעניינות ומשעשעות או ביקורתיות.)
תכניסי מטאפורות ודימויים, זה ייתרום הרבה ללשון הציורית שאת יוצרת ויפיח חיים בתיאורים ובכתיבה שלך
תכתבי נכון, ללא שגיאות כתיב ושגיאות תחביר. לפעמים, גם את כותב יפהפה ברגע שיש שגיאות כתיב זה מוריד מהערך של הכתיבה שלך.
תתארי. אל תעברי מהר מידי מנושא לנושא, אבל גם לא לאט מידי. תני לקורא להבין מה קורה בסיפור שלך לפני שאת מעמיסה עליו עוד פרטים ואל תשעממי אותו יותר מידי תיאורים (זו החכמה הגדולה- לשמור על איזון)
תתחילי מלכתוב קטעים קצרים. או למשל, תרגיל כתיבה נחמד- קחי משפט סתמי, שימי לעצמך סטופר על חמש דקות ותכתבי בלי לעצור. (גם אם נגמרו לך הרעיונות, פשוט תכתבי "אין לי מה לכתוב, אין לי מה לכתוב" עד שיבוא רעיון)

זהו בערך, אי אפשר לתמצת את הכתיבה לכמה משפטים. אריסטו כתב על זה ספר שלם עם מאות עמודים, ועדיין לא הצליח לשכנע את כולם ("פואטיקה" אמנם לא קראתי, אבל בזמנך החופשי….)

את כותבת "קטונתי" ^^
(ואני בדיליי. אושר והכל.)
בעיקרון, מסכימה עם כולם. אני אציין כאן כמה דברים שייתכן וצוינו כבר, אבל אני מאמינה שאפשר לחיות עם זה ;)
אגב פירפיר, כל אחד יכול לכתוב. השאלה היא באיזו רמה ומי קובע את הרמה הזו. וממש תודה שכתבת אותיות א"יתן (מפעל חיי באתר הזה, כנראה).

1. העלילה:
א. מעניינת ומלאת אירועים.
ב. מורכבת מהתרחשויות לפי סיבה ותוצאה – דבר גורם לדבר. שום דבר לא צץ מאין ובלי סיבה הגיונית.
ג. מקורית.
ד. עקבית. אל תתארו את ההכנות למלחמה ביצורים הנוראיים אם ידוע שהממלכה שוחרת שלום.
*ה. אם יש לה משמעות מיוחדת, זה תמיד מוסיף.
2. הדמויות:
א. לא מושלמות.
ב. שונות אחת מהשנייה, שלא יהיו העתקים של אותה דמות במראה ועבר אחר.
ג. ושוב: סיבה ותוצאה. משרת במטבח לא ישרוד פריצה של שודדים ברברים ואילו נערה שחיה כל חיה ביער לא תדע לשטוף כלים.
ד. מושפעות ומשפיעות. האופי של הדמות מושפע מהעלילה והעלילה מושפעת מהאופי של הדמות.
ה. עקביות. דברים יכולים להשתנות, זוהי גם כן עקביות, אבל אל תתארו את הבדיחה המצחיקה שסיפרה הדמות אם ידוע שהיא מלנכולית חסרת חוש הומור.
ו. מקוריות. לא צריך שלדמות יהיה שיער כחול, אבל עדיף שהיא לא תהיה נדושה.
3. כתיבה:
א. תקינה מצד אחד, אך מתאימה לאופי המספר\ת. לא להמציא את החוקים מחדש, לפני שיודעים אותם כהלכה.
ב. נטולת סיבוכיות יתר. למה לומר שהוא "צועק חזק"? האם אפשר לצעוק בשקט?
ג. ממוקדת. אין טעם להיסחף לעשרות הטעמים המרנינים של מרק הבשר אם הדמות לא רעבה כלל וסתם עברה ליד דוכן אוכל.
ד. מדויקת. כדאי לחפש את המילים המדויקות ביותר כדי ליצור בדמיון שלנו את התמונה המתבקשת. "ביקש" שונה מ"התחנן" ו"זינקה" שונה מ"קפצה". בנוסף, שהתיאורים יבהירו לנו פחות או יותר מה קורה, אבל שלא יהפכו לחשובים יותר מהתקדמות העלילה. אי אפשר להתקדם בעלילה רק עם תיאורים.
ה. נותנת אמון בקוראת המרותקת (במקרה זה, אני). לא צריך לכתוב שהדמות חסרת סבלנות ומרגיזה אך יופייה משכיח את פגמיה, אם כרגע הדמות שברה כוס וחייכה אל בעלת החנות ששכחה מהעניין. כולנו קוראים אינטיליגנטים, בסך הכל, וזה דבר שכולנו נוטים לשכוח.
*ו. תמיד נחמד לראות מטאפורות ודימויים מקוריים, אומנם עם גבול כמובן. "כתום כמו כפתור הוספת תגובה" זה לא בדיוק הדימוי הטוב ביותר, למרות שהוא מקורי משהו (ומסיבה מסוימת…).

והרשי לי להוסיף לכך: אם הנושא עצמו אינו מעניין אותך, אין סיכוי שהוא יעניין אחרים. קודם תתענייני בעצמך, ותשמרי על זה. נכון שהמטרה הגדולה היא להשתפר – אבל אם זה לא מעניין אין בזה טעם.
בהצלחה!
את תמיד מוזמנת לשלוח לי מייל דרך הפרופיל שלי.
אגב, אני סטי. סטינגריי לא-בקיצור.

שוב בהצלחה ולהתראות,
סטי עם-שיער-בעיניים (תקולל שיער שנכנס לעיניים!)